משתמש:אוצר השו"ת/מפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
אוצר השו"ת (שיחה | תרומות) (המשך) |
אוצר השו"ת (שיחה | תרומות) (המשך) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
;ענין ג' ברכות התורה | ;ענין ג' ברכות התורה | ||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן י}}, שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה. | שו"ת מן השמים {{ממ|סימן י}}, שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה. | ||
=דרבנן= | |||
;גזירה דרבנן שקולה כעיקר המצוה | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יז}} | |||
;הזהיר ומחמיר בגזירה דרבנן זוכה ליום הדין | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יז}} | |||
=הגעלת כלים= | =הגעלת כלים= | ||
| שורה 44: | שורה 51: | ||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ז}} אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר. | שו"ת מן השמים {{ממ|סימן ז}} אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר. | ||
=סתם יינם= | |||
;אי אוסר במשהו או בטל בשישים | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יז}} שהחמירו עליו כיין נסך ממש שאינו בטל בשישים. | |||
=עירובין= | =עירובין= | ||
;מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה | ;מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה | ||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יג}} לאסור. | שו"ת מן השמים {{ממ|סימן יג}} לאסור. | ||
=ציצית= | |||
;לבישתה כל היום | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן טז}}. | |||
;בגד וציצית של פשתים, אי מהני או בעינן של צמר דוקא | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|סימן טז}} שמהני, ודרשינן 'להם' מן המצוי להם, שלא הכבידה תורה על ישראל לבקש דבר שאין מצוי לכל אחד ואחד אלא כל שימצא להם משני מינים אלו, של צמר או פשתים. | |||
=שבת= | =שבת= | ||
גרסה מ־23:41, 27 באוקטובר 2022
ברכות השחר
- אם מברך רק כשמזדמן לו
שו"ת מן השמים (סימן יב) שמברך תמיד.
- אם מברך דוקא עובר לעשייתן
שו"ת מן השמים (סימן יב) שאין צריך.
ברכות התורה
- אם צריך לברך בכל פעם שלומד
שו"ת מן השמים (סימן י) שאין צריך.
- ענין ג' ברכות התורה
שו"ת מן השמים (סימן י), שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה.
דרבנן
- גזירה דרבנן שקולה כעיקר המצוה
שו"ת מן השמים (סימן יז)
- הזהיר ומחמיר בגזירה דרבנן זוכה ליום הדין
שו"ת מן השמים (סימן יז)
הגעלת כלים
- הכשרת כלי ע"י שכשוך מים רותחים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן יא) שבעל נפש יחמיר להצריך למלאותם ממש.
טבילת עזרא
- אחר שבטלוה, לתפילה.
שו"ת מן השמים (סימן ה) שנחלקו גאונים בדבר, והשיבוהו שצריך לטבול, ועכ"פ שליחי ציבור.
מאה ברכות
- תקנת ברכת השחור להשלמת מאה ברכות
שו"ת מן השמים (סימן יב).
מגילה
- בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד.
מחלוקת אמוראים מגילה (ה.), שו"ת מן השמים (סימן ח) שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד.
- ברכת שהחיינו על מגילה שחרית
שו"ת מן השמים תבנית:מN לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה.
מזוזה
- בפתח מרתף שוכב על הקרקע.
שו"ת נוב"י (מהדו"ת יו"ד סימן קפד).
נשים
- ברכה על מצות עשה שהזמן גרמא
שו"ת מן השמים (סימן א), הכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב.
ספר תורה
- מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
- מעובד שלא לשמה
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
סתם יינם
- אי אוסר במשהו או בטל בשישים
שו"ת מן השמים (סימן יז) שהחמירו עליו כיין נסך ממש שאינו בטל בשישים.
עירובין
- מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה
שו"ת מן השמים (סימן יג) לאסור.
ציצית
- לבישתה כל היום
שו"ת מן השמים (סימן טז).
- בגד וציצית של פשתים, אי מהני או בעינן של צמר דוקא
שו"ת מן השמים (סימן טז) שמהני, ודרשינן 'להם' מן המצוי להם, שלא הכבידה תורה על ישראל לבקש דבר שאין מצוי לכל אחד ואחד אלא כל שימצא להם משני מינים אלו, של צמר או פשתים.
שבת
- שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן
שו"ת מן השמים (סימן ד) לאסור.
- שלש סעודות, אם אפשר להפסיק בין סעודה לסעודה אך בברכת המזון
שו"ת מן השמים (סימן ה) למד ממקור ג' סעודות, ג' פעמים היום, מה ימים מחולקים אף שעות ג' סעודות מחולקות זו מזו.
שמות הקודש
- השבעת מלאכים לזכרון התורה, עושר, ניצו אויבים, ומציאת חן בעיני השרים
שו"ת מן השמים (סימן ט) לאסור.
תפילין
- כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות
שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.
- סדר פרשיות
שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.