אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude> {{ניווט כללי עליון}} </noinclude> <small>'''(אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מח/א|דף...") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מח/א|דף מ"ח ע"א]])'''</small> | <small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מח/א|דף מ"ח ע"א]])'''</small> | ||
{{עוגן1|דאתמר}} בהון '''מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ב|שה"ש ז, ב]]}}. כמו שנרמז בתקונים דף ע' ב' ע"ש. ועשר ספירן דעשיה דעלמא דפרודא נכללים בעשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא, | {{עוגן1|דאתמר}} בהון '''מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ב|שה"ש ז, ב]]}}. כמו שנרמז בתקונים דף ע' ב' ע"ש. ועשר ספירן דעשיה דעלמא דפרודא נכללים בעשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא, ואתעבידו כלהו רזא חדא רזא דמטטרו' דאיהו כליל אלין ואלין, איהו בסוד נע'ל ואיהו בסוד סנדלפו'ן, 'סנד'ל איהו לגבי קב"ה, 'ונע'ל לגבי שכינתא כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' כי תצא דף רס"א א' דאומר כנ"ל. לכן צריך שתדע דרוב זמנין שאנחנו זוכרים את מטטרו' או עשר ספירן דיצירה דאיהו כליל לון כנ"ל, עשיה נכלל בהדיה וכלא איהו חד, ולא בעי לאדכרא לעשיה דעלמא דפרודא בכל זמנא כי אם ליצירה וביצירה נכלל עשיה כנ"ל. וגם צריך שתדע דכדי שלא לזכור בכל פעם בריאה דעלמא דפרודא ויצירה דעלמא דפרודא, אנחנו אומרים משולש ומרובע, בגין דבריאה דעלמא דפרודא עשר ספירן דאית תמן מלבישין לדרגא דשיר משולש, ועשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא מלבישין לדרגא דשיר מרובע, וכיון שכן הוא כשאנחנו זוכרים כמה זמנין שיר משולש הוי כאלו היינו מדברים בבריאה דעלמא דפרודא, וכגוונא דא כשאנחנו זוכרים שיר מרובע הוי כאלו היינו מדברים ביצירה דעלמא דפרודא, אם לא כשמפרש ואומר מסטרא דלגו, דאז יכולים להבין במה מדבר, אם מסטרא דנרות או מסטרא דקנים או אם מסטרא דאלין הבלים דקיימין לגו לגו דתליין מדרגא דשיר כפול כמו שכבר פירשנו אותו בספירה של ת"ת, ע"ש באורך. ולאחר שידעת זה צריך שתדע דלזמנין אנחנו מדברים בכללות בתרין דרגין אלין משולש ומרובע, משום שאנחנו מוכרחים לדבר כסדר שפירש ודבר הרשב"י זלה"ה, | ||
<noinclude> | <noinclude> | ||
גרסה מ־21:07, 29 באפריל 2021
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש להקדמת ספר הזהר מח א
דאתמר בהון מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב (שה"ש ז, ב). כמו שנרמז בתקונים דף ע' ב' ע"ש. ועשר ספירן דעשיה דעלמא דפרודא נכללים בעשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא, ואתעבידו כלהו רזא חדא רזא דמטטרו' דאיהו כליל אלין ואלין, איהו בסוד נע'ל ואיהו בסוד סנדלפו'ן, 'סנד'ל איהו לגבי קב"ה, 'ונע'ל לגבי שכינתא כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' כי תצא דף רס"א א' דאומר כנ"ל. לכן צריך שתדע דרוב זמנין שאנחנו זוכרים את מטטרו' או עשר ספירן דיצירה דאיהו כליל לון כנ"ל, עשיה נכלל בהדיה וכלא איהו חד, ולא בעי לאדכרא לעשיה דעלמא דפרודא בכל זמנא כי אם ליצירה וביצירה נכלל עשיה כנ"ל. וגם צריך שתדע דכדי שלא לזכור בכל פעם בריאה דעלמא דפרודא ויצירה דעלמא דפרודא, אנחנו אומרים משולש ומרובע, בגין דבריאה דעלמא דפרודא עשר ספירן דאית תמן מלבישין לדרגא דשיר משולש, ועשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא מלבישין לדרגא דשיר מרובע, וכיון שכן הוא כשאנחנו זוכרים כמה זמנין שיר משולש הוי כאלו היינו מדברים בבריאה דעלמא דפרודא, וכגוונא דא כשאנחנו זוכרים שיר מרובע הוי כאלו היינו מדברים ביצירה דעלמא דפרודא, אם לא כשמפרש ואומר מסטרא דלגו, דאז יכולים להבין במה מדבר, אם מסטרא דנרות או מסטרא דקנים או אם מסטרא דאלין הבלים דקיימין לגו לגו דתליין מדרגא דשיר כפול כמו שכבר פירשנו אותו בספירה של ת"ת, ע"ש באורך. ולאחר שידעת זה צריך שתדע דלזמנין אנחנו מדברים בכללות בתרין דרגין אלין משולש ומרובע, משום שאנחנו מוכרחים לדבר כסדר שפירש ודבר הרשב"י זלה"ה,
מאן שושנה, דא כנסת ישראל. בגין דאית שושנה ואית שושנה, מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא. אוף אלהים דהכא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ולבתר אדכר זמנא אחרא. אמאי אדכר זמנא אחרא. בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה. (פנחס רלג וצ"ע בקז א), ואינון חמש אקרון ישועות. ואנון חמש [חמשין] תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קטז) (תרומה קס"ט) כוס ישועות אשא דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר. כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען. ושושנה דא איהי (תרומה קלא) כוס של ברכה. מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין. מכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית ההוא דעאל בשושנה (ס"א דא) ואפיק בה זרעא. ודא אקרי עץ עושה (סב ב) פרי אשר זרעו בו. וההוא זרע קיימא באות ברית ממש. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא (נ"א דההוא) זרעא, כך אזדרע שמא גליפא מפרש בארבעין ותרין אתון דעובדא דבראשית..