עץ יוסף על בראשית רבה/לט/יא

עץ יוסף על בראשית רבה לט יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומנח לא העמדת כו'. ומאי רבותא והרי בריתו של נח יקר מברית שלי שבעים פעמים:

אותה אומה כו'. שהאחד שלך יקר שאותה אומה כו' אני מעמידה ממך. שמ"ש ואעשך לגוי גדול היינו גדול במעלת החשיבות והוא גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו (נזר הקודש). ואפשר שבאמת לא עבר הויכוח הזה בפועל בין אברהם להקב"ה אלא שנשמר הקב"ה בדבריו ממה שהיה אברהם יכול להקשות לו (האב"א). וכה"ג כתבתי לעיל סימן י"ב:

אתנך אשימך משמע שהוא עצמו כבר עשוי אך שיתן וישים לו דבר שלא היה לו. אך אעשך משמעותו שיעשנו בריה חדשה כד"א ויעש אלהים את הרקיע. וכן הוא במד"ר פ' י"א בהדיא. וכן הוא בתנחומא:

בריאה חדשה שהוציאו ממזלו הראשון גם בברית המילה נשתנה לעילוי:

שלש גדולות שבג' גדולות רמז לג' אבות שהגדולה נשואה. ובברכות רמז לד' אמהות שהברכה לרגל הנשים כדיליף מלאברהם הטיב בעבורה (יפה תואר). וכך צריך להיות שהן שלשה אבות וארבע אמהות. והלא גדולות אינן אלא שתים. ואעשך גדולה היא דכתיב ה' אשר עשה את משה כצ"ל (א"א) וכן הוא בבמד"ר פי"ג. ור"ל והלא גדולות אינן אלא ב' ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך. אבל ברכות ד' ואברכך. והיה ברכה. ואברכה. ונברכו. ומתרץ שתיבת ואעשך גם הוא לשון גדולה כדכתיב אשר עשה את משה שפירושו אשר הגדיל:

ממעטת פ"ו שאין דרך ארץ לשמש מטתו בדרך (רש"י):

היציאה הממון שעיקרו עומד להוצאה:

ממעט את השם כי בדרך אינו יכול לעשות מעשים טובים ואין פרסום. ומ"ש לעיל טלטל עצמך בעולם ושמך מתגדל. שהאמת שאצל בני אדם שאינם גדולים ומפורסמים שמם מתמעט בדרך אך הגדולים והמפורסמים אם נוסעים ממקום למקום אז שמם מתגדל הרבה יותר:

ולפום דאמרי אינשי כו'. ולפי מה שאומרים הבריות משל הנוסע ועוקר דירתו אפי' רק מבית לבית אי אפשר שלא יאבד חלוק או דבר אחר:

ומאתר לאתר נפש פי' ממקום למקום נאבד נפש. כלו' מטורח הדרך נחלש הגוף ונאבד הדרו:

ברם את כו' פי' אבל באמת אתה לא יחסר לך כלום. וזהו והיה ברכה שיעמוד בברכתו (נזר הקודש):

ארבעה הם פי' שאלו ד' רמזה תורה שיצא להם מוניטון והתקינו להם מטבע יוצא בעולם:

מוניטון פי' מטבע:

אברהם ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך. וכמ"ש אצל יהושע ודוד ומרדכי. ועיין ב"ק דף צ"ז מטבע של ירושלים ומטבע של אברהם אבינו:

זקן וזקנה היינו אברהם ושרה. בחור ובתולה יצחק ורבקה (רש"י פ' הגוזל). גם י"ל דהכל קאי על אברהם ושרה דבשרה כתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה ואברהם נמי חזר לימי נערותו כדאי' מ"ר לקמן פרשה מ"ח. לכן היה מטבע שלו מצד אחד זקן וזקנה ומצד אחד בחור ובתולה לרמוז שנהפכו מזקנים לבחורים וכענין דוד דמקל מכאן ומגדול מכאן. וכן מרדכי. לרמוז שתי מצביהם הנהפכים בחסדי ה'. וכן הוא בענין המוניטין של יהושע שור מכאן וראם מכאן. והיינו כמ"ש בספרי שור כחו קשה אבל אין קרניו נאות ראם קרניו נאות אבל אין כחו קשה וניתן לו ליהושע כחו של שור וקרנים של ראם (יפה תואר ונזר הקודש):

זקן וזקנה כו'. מצד אחד היה כתוב זקן וזקנה וכו' דאילו הצורות הא אסור לעשות צורות אדם:

בכור שורו ויהושע בא מאפרים:

מקל ותרמיל רמז שהיה בראשונה רועה צאן והיה לו מקל ותרמיל:

שק ואפר מכאן ובסוף אס"ר הגירסא מרדכי מכאן ואסתר מכאן:

קובע אני לך ברכה כו'. דרש והיה ברכה והיה בברכת י"ח. ומסיק ואמר אבל אין אתה יודע אם שלי קודמת אם שלך קודמת א"ר אחויה שלך קודמת וכו'. ובתנחומא מהו והיה ברכה שברכתך קודמת לברכתי בתחלה אומר מגן אברהם ואח"כ מחיה המתים. ועיין במ"ר פ' י"א הגירסא הובא ברש"י בחומש כאן:

אלא השמים צ"ל אלא השמימה ויש כאן שני ההי"ן מיותרים האחד לרמוז על שבה"א ברא שמים כמ"ש לעיל פ' י"ב. והה' הב' לרמוז שעל ידי שיוסיף לו ה' על שמו יהיה פרה ורבה. ומייתי הא הכא לפרושי הא דכתיב הכא ואגדלה שמך והיה ברכה כלומר אגדל ה' בשמך והוא אות ה' של שם המיוחד שבו נברא העולם. והעיקר בזה כגירסת הילקוט שגריס הכי הבט השמים אין כתיב כאן אלא השמימה כו' (נזר הקודש):

מוסיף ה' על שמך ואת פרה ורבה. ואע"פ שכבר הוליד גם מקודם את ישמעאל. מ"מ לא היה זרע המיוחס אחריו:

והיו אותותיך כו' דהיינו ואברכך. וה"ג והיו אותיותיך כמנין ואברככה דהיינו רמ"ח שכן עולה אברהם ואע"ג דלא כתיב אלא ואברכך ה"ל כאילו כתיב ואברככה שהה' בכח אע"פ שחסרה מהמבטא (יפה תואר):

לא שם לשון שומת ב"ד שיהיה סימן ברכה לנושא ונותן עמו. שהבא לקנות ממנו פרה לא הספיק להעריכה עד שנתברך. וכן הבא למכור לו פרה לא הספיק להעריכה לו עד שנתברך מזכות אברהם. והכי גמירי להו (יפה תואר):

ד"א והיה ברכה כיצד אברהם כצ"ל (יפה תואר). וגם זה פירוש לוהיה ברכה דר"ל שיהיה סימן ברכה לעולם שמתפלתו ומראהו יתברכו:

והן נפקדות ומה שלא נפקדה שרה בתפלתו יש לומר דמאבימלך ואילך הוא שהתחיל להתפלל על החולים והעקרות כמ"ש בפרשה נ"ב סי' ד' (יפה תואר):

לא סוף דבר כו'. כלו' אין צ"ל כשאברהם הלך אצל החולה אלא אף כשיראהו החולה בלי כוונת אברהם היה מתרפא בראיית אבן טובה שעליו כדלעיל:

אפילו ספינות כו' דלא מיבעי חולים שאברהם מתפלל עליהם או החולים שרואין פניו אלא אפילו ספינות שבים הגדול בסערה ואינם רואים פני אברהם ולא אברהם מתפלל עליהם היו ניצולים בזכות אברהם ע"ד אלהא דמאיר ענני כדאי' בפ"ק דע"א (יפה תואר):

אפילו ספינות כו'. כמ"ש ביבמות דף ס"ג ואמר ר"א מאי דכתיב ונברכו בך כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות בים אינן מתברכות אלא בשביל הצדיקים ע"כ:

ולא של יין נסך היו. ר"ל וכי לא היו בספינות נמי י"נ ואין ראוי שיועיל זכותו לדבר של קלקול. ומשני אלא חלא מוזיל חמרא כלומר שאפילו החומץ הטוב גורם זול ליין. וכן הכא בי"נ יש בו תועלת שיהיה הכשר נמכר בזול לאברהם ולהנפש אשר עשו בחרן:

אף לאיוב עשה כן. ארישא קאי שנתברך כל הנושא ונותן עם איוב (יפה תואר):

לא נטל אדם פרוטה. ב"ב דף ט"ו:

ונצטרך ליטול מפני שהיה מתברך באותו פרוטה:

קרי ביה בריכה. מדלא קאמר ברוך או מבורך רמיז בריכה (יפה תואר):

מקרב רחוקים והיינו הנפש אשר עשו בחרן:

לברך את עולמי כלו' הצדיקים כמו שבירך לאדם ולנח ולאברהם (יפה תואר):

מסורות לך ולאו דוקא אברהם לבד אלא הוא וזרעו הצדיקים קאמר. ומה שלא בירך אברהם ליצחק מפורש בפרשה ס"א (יפה תואר):

ולמאן דחזי כו'. ולמי שראוי והגון בעיניך להתברך ברכהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף