עץ יוסף על בראשית רבה/לב/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''כתיב ה' צדיק יבחן כו'.''' | '''כתיב ה' צדיק יבחן כו'.''' דה' צדיק יאהב ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו מיבעי ליה שהם דברים נגדיים. ולהכי מפרש שהצדיק יבחן והרשע ישנא מלנסותו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''היוצר אומן כלי חרס.''' | '''היוצר אומן כלי חרס.''' דעת ר"י שהנסיון הוא להודיע שהוא צדיק וכמשל של נקישת הקנקנים להודיע שהם טובים וכן הצדיקים מנסה אותם שידעו הבריות מעשיהם וידעו למה הקב"ה מטיב להם {{ממ|אלשיך}}: | ||
'''לקוש''' | '''לקוש''' להקיש ולהכות: | ||
'''אחת''' | '''אחת''' אפי' פעם אחת: | ||
'''יפים''' | '''יפים''' הטובים והחזקים מקיש עליהם להראות כי טובים המה: | ||
'''אפילו כמה פעמים''' | '''אפילו כמה פעמים''' שהצדיקים מתנסים בכמה נסיונות. והרשעים אפילו אחת לא יתנסו: | ||
'''הפשתני כו'''' | '''הפשתני כו'''' דעתו שהנסיון הוא לתועלת המנופה שיטהר ויכשיר עצמו בעבודת קונו. וזהו משל הפשתן כי כאשר מהכות את הפשתן הטוב הוא משתבח כן הוא בנסיון הצדיק כדמסיים בפרשה נ"ה: | ||
'''הפשתני''' | '''הפשתני''' אומן מתקן הפשתן: | ||
'''שהפשתן שלו יפה''' | '''שהפשתן שלו יפה''' הוא מקיש עליו ביותר. למה שכל שהוא כותשה כו'. ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה אינו מקיש עליה ביותר למה שאינו מספיק לקוש עליה כצ"ל. {{ממ|יפ"ת פ' נ"ה}}: | ||
'''משתמנת''' | '''משתמנת''' לשון שמן וטוב כלומר משובח מאד. או פי' שוה בשומא כלשון משמנין ביניהם שבש"ס: | ||
'''לקוש עליה אחת''' | '''לקוש עליה אחת''' יותר מצרכו. אבל לא ההקשות הראשונות הצריכות לו דוגמת היסורים הקלים שאינן נסיון שגם אלו יקרו ברשעים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''פוקעת''' | '''פוקעת''' כמו בוקעת בחילוף אותיות בומ"ף {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}: | ||
'''משל לבעל הבית כו'''' | '''משל לבעל הבית כו'''' דעתו שטעם הבחנת הצדיק לטובת העולם שיגין בזכותו עליהם כמשל הפרות שלתועלת העולם להוציא תנובת השדה נותן העול על היותר חזקה. כן לתועלת הדור נותן הוא ית' עול אשמתם על אשר כח בו לסבול ולא יבעט: | ||
'''כחה יפה''' | '''כחה יפה''' בריאה וחזקה: | ||
'''לא על זאת''' | '''לא על זאת''' בתמיה: | ||
'''כי אותך''' | '''כי אותך''' מצאתי רמז יבחן בגימטריא זה נח {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}: | ||
'''מקצת שבחו כו'''' | '''מקצת שבחו כו'''' דרך ארץ הוא אע"פ שמשבח אדם את חבירו הרבה שלא בפניו. אין מרבה בפניו שנראה כמחניף {{ממ|רש"י בפ"ב דעירובין}}: | ||
'''של מי שאמר כו'''' | '''של מי שאמר כו'''' אפילו בהקב"ה דלא שייך לומר כן כי לא לפניו חנף יבא עכ"ז דרך נאות שלא להרבות בשבחיו בפניו ר"ל כשמדברים עמו לנכח כיון דגבי ב"ו עבדינן הכי. שלא בפניו כלומר כשאינן מדברים עמו בלשון נכח {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''אמר הודו לה' כו'''' | '''אמר הודו לה' כו'''' בכל המדרשים נרשם המ"מ תהלים קל"ו. וכוונתו בפניו ה"א אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שהוא מדה"ד הנורא שהוא עושה בעולמו בגמול ופורענות הרשעים. אבל שלא בפניו אומר הודו לה' וגו' הוא פעולת חסדו וטובו אשר פועל בעולמו ע"י שם הוי"ה ב"ה שהוא רחמים. בשם זה יתנו לו תודה על גודל טובו וגמילות חסדו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־13:14, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתיב ה' צדיק יבחן כו'. דה' צדיק יאהב ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו מיבעי ליה שהם דברים נגדיים. ולהכי מפרש שהצדיק יבחן והרשע ישנא מלנסותו (יפה תואר):
היוצר אומן כלי חרס. דעת ר"י שהנסיון הוא להודיע שהוא צדיק וכמשל של נקישת הקנקנים להודיע שהם טובים וכן הצדיקים מנסה אותם שידעו הבריות מעשיהם וידעו למה הקב"ה מטיב להם (אלשיך):
לקוש להקיש ולהכות:
אחת אפי' פעם אחת:
יפים הטובים והחזקים מקיש עליהם להראות כי טובים המה:
אפילו כמה פעמים שהצדיקים מתנסים בכמה נסיונות. והרשעים אפילו אחת לא יתנסו:
הפשתני כו' דעתו שהנסיון הוא לתועלת המנופה שיטהר ויכשיר עצמו בעבודת קונו. וזהו משל הפשתן כי כאשר מהכות את הפשתן הטוב הוא משתבח כן הוא בנסיון הצדיק כדמסיים בפרשה נ"ה:
הפשתני אומן מתקן הפשתן:
שהפשתן שלו יפה הוא מקיש עליו ביותר. למה שכל שהוא כותשה כו'. ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה אינו מקיש עליה ביותר למה שאינו מספיק לקוש עליה כצ"ל. (יפ"ת פ' נ"ה):
משתמנת לשון שמן וטוב כלומר משובח מאד. או פי' שוה בשומא כלשון משמנין ביניהם שבש"ס:
לקוש עליה אחת יותר מצרכו. אבל לא ההקשות הראשונות הצריכות לו דוגמת היסורים הקלים שאינן נסיון שגם אלו יקרו ברשעים (יפה תואר):
פוקעת כמו בוקעת בחילוף אותיות בומ"ף (מתנות כהונה):
משל לבעל הבית כו' דעתו שטעם הבחנת הצדיק לטובת העולם שיגין בזכותו עליהם כמשל הפרות שלתועלת העולם להוציא תנובת השדה נותן העול על היותר חזקה. כן לתועלת הדור נותן הוא ית' עול אשמתם על אשר כח בו לסבול ולא יבעט:
כחה יפה בריאה וחזקה:
לא על זאת בתמיה:
כי אותך מצאתי רמז יבחן בגימטריא זה נח (מתנות כהונה):
מקצת שבחו כו' דרך ארץ הוא אע"פ שמשבח אדם את חבירו הרבה שלא בפניו. אין מרבה בפניו שנראה כמחניף (רש"י בפ"ב דעירובין):
של מי שאמר כו' אפילו בהקב"ה דלא שייך לומר כן כי לא לפניו חנף יבא עכ"ז דרך נאות שלא להרבות בשבחיו בפניו ר"ל כשמדברים עמו לנכח כיון דגבי ב"ו עבדינן הכי. שלא בפניו כלומר כשאינן מדברים עמו בלשון נכח (יפה תואר):
אמר הודו לה' כו' בכל המדרשים נרשם המ"מ תהלים קל"ו. וכוונתו בפניו ה"א אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שהוא מדה"ד הנורא שהוא עושה בעולמו בגמול ופורענות הרשעים. אבל שלא בפניו אומר הודו לה' וגו' הוא פעולת חסדו וטובו אשר פועל בעולמו ע"י שם הוי"ה ב"ה שהוא רחמים. בשם זה יתנו לו תודה על גודל טובו וגמילות חסדו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |