מתנות כהונה על בראשית רבה/יח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''בינה.''' | '''בינה.''' ויבן דרש לשון בינה מדלא כתיב ויבנה. [וכפירש"י לקמן פל"ד]: | ||
'''אית דמחלפין.''' | '''אית דמחלפין.''' יש שמחליפין את האמור בתינוק יהא נאמר בתינוקת והנאמר בתינוקת בתינוק והוא ר"ש דסבר הכי בפרק יוצא דופן ודרש ויבן לכדרבי איבו: | ||
'''ולמר בינה.''' | '''ולמר בינה.''' ולפיכך לענין נדרים הוא חשוב גדול שנה אחת קודם לאשה: | ||
'''אית אתרין כו'.''' | '''אית אתרין כו'.''' יש מקום שקורין לקליעות שער האשה בנייתא לשון ויבן: | ||
'''חרוב כו'.''' | '''חרוב כו'.''' כלומר בלי קישוט ופירכוס: | ||
'''בכ"ד כו'.''' | '''בכ"ד כו'.''' ויביאה גימטריא כ"ד הכי איתא בספר הזוהר בשם ר"ש בספר ישעיה נזכרים כ"ד מיני תכשיטים העכסים והשביסים וגו' בסימן ג' ונראה דהא דכתיב התם בושם לא קחשיב דאינו תכשיט אלא מתבשמות בריח טוב ואין לו עיקר: | ||
'''הדא הוא דכתיב כו'.''' | '''הדא הוא דכתיב כו'.''' סיפיה דקרא ביום הבראך כוננו ומייתי לה לראיה על רוב כבוד שעשה לו הקב"ה: | ||
'''רבנן אמרי י' חופות עשה לו ור"ש אמר י"א.''' | '''רבנן אמרי י' חופות עשה לו ור"ש אמר י"א.''' וכל זה מבואר בב"ב פרק הספינה קצת בענין אחר: | ||
'''הכל בכלל כו'.''' | '''הכל בכלל כו'.''' והאי כל נוסף על הכלל ולרבות חופה אחת והכי סבר מר זוטרא בפרק הספינה וחכמים סברי כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ובפרטן הם עשרה מיני אבנים טובות: | ||
'''הדין דהב כו'.''' | '''הדין דהב כו'.''' הזהב הזה הכתוב כאן אינו חופה מדקחשיב לבסוף והכי סבר רבי יוחנן בפרק הספינה. [ועיין זה במדרש קהלת בפ' מי כהחכם ובויק"ר פ"כ]: | ||
'''ובתי קריות.''' | '''ובתי קריות.''' לשון תקרה אכסדרא מלא חלונות כדי שיהיה קר מן הרוח: | ||
'''קורקוסים.''' | '''קורקוסים.''' הקרסים: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־11:03, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה יח א
מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בינה. ויבן דרש לשון בינה מדלא כתיב ויבנה. [וכפירש"י לקמן פל"ד]:
אית דמחלפין. יש שמחליפין את האמור בתינוק יהא נאמר בתינוקת והנאמר בתינוקת בתינוק והוא ר"ש דסבר הכי בפרק יוצא דופן ודרש ויבן לכדרבי איבו:
ולמר בינה. ולפיכך לענין נדרים הוא חשוב גדול שנה אחת קודם לאשה:
אית אתרין כו'. יש מקום שקורין לקליעות שער האשה בנייתא לשון ויבן:
חרוב כו'. כלומר בלי קישוט ופירכוס:
בכ"ד כו'. ויביאה גימטריא כ"ד הכי איתא בספר הזוהר בשם ר"ש בספר ישעיה נזכרים כ"ד מיני תכשיטים העכסים והשביסים וגו' בסימן ג' ונראה דהא דכתיב התם בושם לא קחשיב דאינו תכשיט אלא מתבשמות בריח טוב ואין לו עיקר:
הדא הוא דכתיב כו'. סיפיה דקרא ביום הבראך כוננו ומייתי לה לראיה על רוב כבוד שעשה לו הקב"ה:
רבנן אמרי י' חופות עשה לו ור"ש אמר י"א. וכל זה מבואר בב"ב פרק הספינה קצת בענין אחר:
הכל בכלל כו'. והאי כל נוסף על הכלל ולרבות חופה אחת והכי סבר מר זוטרא בפרק הספינה וחכמים סברי כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ובפרטן הם עשרה מיני אבנים טובות:
הדין דהב כו'. הזהב הזה הכתוב כאן אינו חופה מדקחשיב לבסוף והכי סבר רבי יוחנן בפרק הספינה. [ועיין זה במדרש קהלת בפ' מי כהחכם ובויק"ר פ"כ]:
ובתי קריות. לשון תקרה אכסדרא מלא חלונות כדי שיהיה קר מן הרוח:
קורקוסים. הקרסים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |