מתנות כהונה על בראשית רבה/י/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט בדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''בכלל ברייתו.''' | '''בכלל ברייתו.''' יש בהם צורך וגם המה עיקר הבריאה. [כל הענינים האלו תמצא בויק"ר פכ"ב ובמד"ר פי"ח ובקהלת פ' ויתרון ארץ]: | ||
'''הוי משתעי.''' | '''הוי משתעי.''' היה מספר המעשה הזה כ"מ שאינו מדבר רק בסיפור דברים בעלמא הוא אומר משתעי. [ובקהלת רבה גרס כהלין פירוש באלו מעשים ורש"י גרס כדין]: | ||
'''הוה קאים כו'.''' | '''הוה קאים כו'.''' היה עומד על שפת הנהר: | ||
'''חמא כו'.''' | '''חמא כו'.''' ראה צפרדע אחת שהיה טוען ונושא עליו עקרב א' ומעבירו על הנהר: | ||
'''מגיזה.''' | '''מגיזה.''' מעבירו כד"א וכן נגוזו ועבר: | ||
כיון שעשה העקרב שליחות שנשתלח לו מן השמים הצפרדע החזירתו למקומו ועיין בויקרא רבה ובקהלת שהמיתה שם בן אדם: | כיון שעשה העקרב שליחות שנשתלח לו מן השמים הצפרדע החזירתו למקומו ועיין בויקרא רבה ובקהלת שהמיתה שם בן אדם: | ||
'''דהוה קאים למחצד כו'.''' | '''דהוה קאים למחצד כו'.''' שהיה עומד לקצור הקמה בשדה: | ||
'''בהדא בקעתא.''' | '''בהדא בקעתא.''' בבקעה זו של בי' טרפא שם מקום: | ||
'''חמא כו'.''' | '''חמא כו'.''' ראה עשב א' ולקט אותו ועשה ממנו עטרה לראשו: | ||
'''אזלא כו'.''' | '''אזלא כו'.''' הלך שם נחש א' והכה הוא את הנחש והמית אותו: | ||
'''אתא כו'.''' | '''אתא כו'.''' בא שם איש א' ועמד לראות ולהסתכל ומתמה באותו נחש מפני שהיה חבר ומכיר כחו של אותו נחש ואמר תמה אני על מי שהמית הנחש היה אומר אותו האיש הקוצר אנכי הרגתיו: | ||
'''תלה כו'.''' | '''תלה כו'.''' היה תולה עיניו והרים פניו למעלה: | ||
'''וחמא כו'.''' | '''וחמא כו'.''' ראה לאותו עשב שעשה עטרה לראשו והכיר העשב שהוא מגין ומציל בפני ארס הנחש: | ||
'''אמר לאותו קוצר מן קושטא [כו'.''' | '''אמר לאותו קוצר מן קושטא [כו'.''' באמת שאתה הרגת אותו ה"ג קטלית יתיה א"ל אין א"ל יכיל כו' והכי מוכח בויק"ר דגרס מן קושטא אנא קטלית יתיה ושם חסר עד קטלית] יתיה ומצאתי בשם רש"י ז"ל מן קושטא וכו' בדין הרגת אותו מאחר שיש עמך אותו עשב וקשה לי א"כ למה שמע אליו שוב להסירו מראשו אטו בשופטנא עסקינן: | ||
'''יכול את כו'.''' | '''יכול את כו'.''' יכול אתה להרים ולהסיר אותו עשב מעל ראשך א"ל אין וכן עשה. וכיון שהרימו והסירו א"ל יכול אתה לקרב לכאן ולהרים ולנגוע בזה הנחש בזה המטה שהיה בידו: | ||
'''נשרו.''' | '''נשרו.''' נפלו מפני חוזק ארס הנחש: | ||
'''מרתיע.''' | '''מרתיע.''' לשון ניענוע ונדנוד כד"א נרתע לאחוריו בפ' קרח גרס מרתיח ל' רתחא וכעס עניינו: | ||
'''ה"ג והיה מרדף ליה מן דין כו'.''' | '''ה"ג והיה מרדף ליה מן דין כו'.''' פירוש רבי ינאי היה רודף הנחש מצד זה והיה חוזר ובא מצד אחר. [ה"ג ועוד הוה רדיף ליה מן הדין סטרא והדר חזר מן הדין סטרא והכי א' במד"ר ובויק"ר]: | ||
'''הברה.''' | '''הברה.''' קול הברה: | ||
'''הוה יתיב מטייל.''' | '''הוה יתיב מטייל.''' פירש"י לעשות צרכיו. ול' נקי דבר ובירושלמי פ' במה אשה תמצא מעשה זה בלשון אחרת: | ||
'''רומאי.''' | '''רומאי.''' עובד כוכבים א' מן רומי: | ||
'''ותרכיה.''' | '''ותרכיה.''' וגרשו: | ||
'''וקדם.''' | '''וקדם.''' והקדימו וישב לו: | ||
'''לית דין כו'.''' | '''לית דין כו'.''' אין זה בחנם בא לידי שיצערני כ"כ מיד יצא נחש אחד והכה אותו והמיתו: | ||
'''ומטייל.''' | '''ומטייל.''' כמשמעותו: | ||
'''משוניתא.''' | '''משוניתא.''' חוף הים ועי' בערוך: | ||
'''קולית.''' | '''קולית.''' עצם של רגל מן המת: | ||
'''והות מתגלגלא.''' | '''והות מתגלגלא.''' כל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזרת ומתגלגלת באמצע הדרך: | ||
'''בלדר.''' | '''בלדר.''' פי' הערוך שר חשוב מחצר המלך: | ||
'''פשפשוניה כו'.''' | '''פשפשוניה כו'.''' חפשוהו בבגדיו וכלי תשמישו ומצאו אצלו שהיה נושא כתבים רעים על היהודים מעיר קסרין: | ||
'''טיטוס הרשע.''' | '''טיטוס הרשע.''' כל זה מבואר בפרק הניזקין: | ||
'''שתי פרוכת.''' | '''שתי פרוכת.''' שהיו באמה טרקסין שהיה ספק אצלם אם היא מן קדש או מן קדשי קדשים וקראו חז"ל אמה טרקסין: | ||
'''על גבי מזבח.''' | '''על גבי מזבח.''' [ובויק"ר ובמד"ר] ובילקוט קהלת גרס על ספר תורה ושמא הא והא איתא: | ||
'''מדם הקדשים.''' | '''מדם הקדשים.''' נתלכלך הפרוכת ונגע בחרבו [כן פירש"י]: | ||
'''[ועשאן כמין גרגותני.''' | '''[ועשאן כמין גרגותני.''' בפרק הניזקין ובכל המדרשים הנ"ל ל"ג הכי וע"ש: | ||
'''גרגותני.''' | '''גרגותני.''' סל]: | ||
'''כלפי מעלה.''' | '''כלפי מעלה.''' שאמר שהרג את עצמו: | ||
'''לא דמי כו'.''' | '''לא דמי כו'.''' אינו דומה מי שעושה מלחמה עם המלך במדבר ומנצח אותו כו': | ||
'''ה"ג מחאיה נחשלא בימא.''' | '''ה"ג מחאיה נחשלא בימא.''' פי' הכהו נחשול בים: | ||
'''דומה זה.''' | '''דומה זה.''' כלפי מעלה אמר כן נדמה בעיני שאין כו': | ||
'''לכאן קרמני. [''' לכאן] קדם אותי: | '''לכאן קרמני. [''' לכאן] קדם אותי: | ||
'''פיילי פוטירין.''' | '''פיילי פוטירין.''' [פי' הערוך] כוס של משקין ששותין אחר המרחץ ורש"י פי' כוס קיסר. ונראה שהוא מזרק יין שכן קערה ת"י פיילי: | ||
'''אנא חמיתיה כו'.''' | '''אנא חמיתיה כו'.''' אני ראיתי לאותו גוזל ברומי והיו מניחין שתי ליטרות בכף מאזנים מזה והגוזל בכף מאזנים מזה היו שוקלין בשוה זה כזה: | ||
'''שני.''' | '''שני.''' חי ור"ל שונה ומחליף כח. והערוך גרס שיח ופי' בו ממלא ומגדל ושוב גרס הערוך עד שעמד על עיקרו ופרח. [אבל בכל המדרשים הנ"ל לא מצאתיה]: | ||
{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־14:17, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה י ז
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בכלל ברייתו. יש בהם צורך וגם המה עיקר הבריאה. [כל הענינים האלו תמצא בויק"ר פכ"ב ובמד"ר פי"ח ובקהלת פ' ויתרון ארץ]:
הוי משתעי. היה מספר המעשה הזה כ"מ שאינו מדבר רק בסיפור דברים בעלמא הוא אומר משתעי. [ובקהלת רבה גרס כהלין פירוש באלו מעשים ורש"י גרס כדין]:
הוה קאים כו'. היה עומד על שפת הנהר:
חמא כו'. ראה צפרדע אחת שהיה טוען ונושא עליו עקרב א' ומעבירו על הנהר:
מגיזה. מעבירו כד"א וכן נגוזו ועבר:
כיון שעשה העקרב שליחות שנשתלח לו מן השמים הצפרדע החזירתו למקומו ועיין בויקרא רבה ובקהלת שהמיתה שם בן אדם:
דהוה קאים למחצד כו'. שהיה עומד לקצור הקמה בשדה:
בהדא בקעתא. בבקעה זו של בי' טרפא שם מקום:
חמא כו'. ראה עשב א' ולקט אותו ועשה ממנו עטרה לראשו:
אזלא כו'. הלך שם נחש א' והכה הוא את הנחש והמית אותו:
אתא כו'. בא שם איש א' ועמד לראות ולהסתכל ומתמה באותו נחש מפני שהיה חבר ומכיר כחו של אותו נחש ואמר תמה אני על מי שהמית הנחש היה אומר אותו האיש הקוצר אנכי הרגתיו:
תלה כו'. היה תולה עיניו והרים פניו למעלה:
וחמא כו'. ראה לאותו עשב שעשה עטרה לראשו והכיר העשב שהוא מגין ומציל בפני ארס הנחש:
אמר לאותו קוצר מן קושטא [כו'. באמת שאתה הרגת אותו ה"ג קטלית יתיה א"ל אין א"ל יכיל כו' והכי מוכח בויק"ר דגרס מן קושטא אנא קטלית יתיה ושם חסר עד קטלית] יתיה ומצאתי בשם רש"י ז"ל מן קושטא וכו' בדין הרגת אותו מאחר שיש עמך אותו עשב וקשה לי א"כ למה שמע אליו שוב להסירו מראשו אטו בשופטנא עסקינן:
יכול את כו'. יכול אתה להרים ולהסיר אותו עשב מעל ראשך א"ל אין וכן עשה. וכיון שהרימו והסירו א"ל יכול אתה לקרב לכאן ולהרים ולנגוע בזה הנחש בזה המטה שהיה בידו:
נשרו. נפלו מפני חוזק ארס הנחש:
מרתיע. לשון ניענוע ונדנוד כד"א נרתע לאחוריו בפ' קרח גרס מרתיח ל' רתחא וכעס עניינו:
ה"ג והיה מרדף ליה מן דין כו'. פירוש רבי ינאי היה רודף הנחש מצד זה והיה חוזר ובא מצד אחר. [ה"ג ועוד הוה רדיף ליה מן הדין סטרא והדר חזר מן הדין סטרא והכי א' במד"ר ובויק"ר]:
הברה. קול הברה:
הוה יתיב מטייל. פירש"י לעשות צרכיו. ול' נקי דבר ובירושלמי פ' במה אשה תמצא מעשה זה בלשון אחרת:
רומאי. עובד כוכבים א' מן רומי:
ותרכיה. וגרשו:
וקדם. והקדימו וישב לו:
לית דין כו'. אין זה בחנם בא לידי שיצערני כ"כ מיד יצא נחש אחד והכה אותו והמיתו:
ומטייל. כמשמעותו:
משוניתא. חוף הים ועי' בערוך:
קולית. עצם של רגל מן המת:
והות מתגלגלא. כל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזרת ומתגלגלת באמצע הדרך:
בלדר. פי' הערוך שר חשוב מחצר המלך:
פשפשוניה כו'. חפשוהו בבגדיו וכלי תשמישו ומצאו אצלו שהיה נושא כתבים רעים על היהודים מעיר קסרין:
טיטוס הרשע. כל זה מבואר בפרק הניזקין:
שתי פרוכת. שהיו באמה טרקסין שהיה ספק אצלם אם היא מן קדש או מן קדשי קדשים וקראו חז"ל אמה טרקסין:
על גבי מזבח. [ובויק"ר ובמד"ר] ובילקוט קהלת גרס על ספר תורה ושמא הא והא איתא:
מדם הקדשים. נתלכלך הפרוכת ונגע בחרבו [כן פירש"י]:
[ועשאן כמין גרגותני. בפרק הניזקין ובכל המדרשים הנ"ל ל"ג הכי וע"ש:
גרגותני. סל]:
כלפי מעלה. שאמר שהרג את עצמו:
לא דמי כו'. אינו דומה מי שעושה מלחמה עם המלך במדבר ומנצח אותו כו':
ה"ג מחאיה נחשלא בימא. פי' הכהו נחשול בים:
דומה זה. כלפי מעלה אמר כן נדמה בעיני שאין כו':
לכאן קרמני. [ לכאן] קדם אותי:
פיילי פוטירין. [פי' הערוך] כוס של משקין ששותין אחר המרחץ ורש"י פי' כוס קיסר. ונראה שהוא מזרק יין שכן קערה ת"י פיילי:
אנא חמיתיה כו'. אני ראיתי לאותו גוזל ברומי והיו מניחין שתי ליטרות בכף מאזנים מזה והגוזל בכף מאזנים מזה היו שוקלין בשוה זה כזה:
שני. חי ור"ל שונה ומחליף כח. והערוך גרס שיח ופי' בו ממלא ומגדל ושוב גרס הערוך עד שעמד על עיקרו ופרח. [אבל בכל המדרשים הנ"ל לא מצאתיה]:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |