ילקוט ספורים/דברים/תצא/קכג/יח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


=ילקוט הרואים=
=ילקוט הרואים=
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|צ}}{{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/כא/א|ב"ב כ"א.]]}} יל"ש נ"ך רמז קצ"ו.
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|צ}}{{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/כא/א|ב"ב כ"א.]]}} {{ממ|ילקוט שמעוני/ב/קצו|ילקוט שמעוני נ"ך רמז קצ"ו}}.
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ק}}זכר בסגו"ל והמלמד לא פשע בקריאתו אלא בהשגחתו שלא השגיח עליו שלא יטעה [רשב"א].
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ק}}זכר בסגו"ל והמלמד לא פשע בקריאתו אלא בהשגחתו שלא השגיח עליו שלא יטעה [רשב"א].
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ר}}חרב.
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ר}}חרב.

גרסה מ־01:58, 28 באוגוסט 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ילקוט ספורים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png קכג


תמחה את זכר עמלק.

טיוטה:תבנית:ילקרועאמר רבא, הני תרי מקרי דדרדקי, חד גריס ולא דייק, וחד דייק ולא גריס, מותבינן ההוא דגריס ולא דייק, מ"ט שבשתא ממילא נפקא. ורב דימי מנהרדעא אמר מותבינן ההוא דדייק ולא גריס, מ"ט שבשתא כיון דעל על, דכתיב [מ"א א'] כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לגביה דדוד א"ל מ"ט עבדית הכי, א"ל דכתיב תמחה את זכר עמלק, א"ל והא אנן זכר קרינן, א"ל לדידי אנא זכר אקריון. שייליה לרביה, א"ל היכי אקריתן, א"ל טיוטה:תבנית:ילקרועתמחה את זכר עמלק. שקל טיוטה:תבנית:ילקרועספסירא ובעא למקטליה, א"ל אמאי, א"ל דכתיב [ירמיה מ"ח] ארור עושה מלאכת ה' רמיה, א"ל שבקיה לההוא גברא וליקום בארור, א"ל הא כתיב [שם] וארור מונע חרבו מדם. א"ד קטליה, וא"ד לא קטליה.

·
מעבר לתחילת הדף

ילקוט הרואים

טיוטה:תבנית:ילקרוע-(ב"ב כ"א.)
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ

שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ]
(ילקוט שמעוני/ב/קצו). טיוטה:תבנית:ילקרוע-זכר בסגו"ל והמלמד לא פשע בקריאתו אלא בהשגחתו שלא השגיח עליו שלא יטעה [רשב"א]. טיוטה:תבנית:ילקרוע-חרב.

לקט הקוצרים

גריס לא דייק. שגורס הרבה ולא דייק ללמד התינוקות שלא ישתבשו. שבשתא ממילא נפקא. כשיגדל התינוק תצא השבשתא מאליו. כיון דעל על. כשנכנסה נכנסה ולא תצא ממנו. מ"ט עבדת הכי. שלא הרגת את הנקבות. א"ל תמחה את זכר. בקמ"ץ. שקל ספסירא כו'. לקח חרב ורצה להרגו.