רא"ש/נדרים/י/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


האומר לאשתו כל נדרים שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר וכו' לעיל דף עב: תניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והיפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפירנו דברי ר' יאשיה אמר לו ר' יונתן מצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו והלכתא כר' יאשיה ובנזיר יב: פריך ומי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד ומשוי שליח ומוקי לה כרבי אליעזר אבל לרבנן כיון דאיהו לא מצי להפר כל זמן שלא נדרה גם שליח לא מצי משוי הלכך בנדרים העתידה לידור פשיטא דלא מצי לשוויי שליח ואפילו בנדרים שנדרה כבר קאמר רבי יאשיה דלא מצי משוי שליח דקרא קדריש אישה יקימנו ואישה יפירנו והא דנקט שתדור ואליבא דרבי אליעזר ולא נקט שנדרה ואליבא דרבנן דאורחא דמילתא נקט אי נמי להודיעך כח דהיתירא אליבא דרבי יונתן וקיימא לן כרבי יאשיה דבשל תורה הלך אחר המחמיר הרמב"ם ז"ל וכן כתב ה"ר אלפסי ז"ל בפ' השואל סי' תקיב דאינן מופרין: הפרת נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בליל שבת מיפר בליל שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר וחשכה אינו יכול להפר: גמ' תניא הפרת נדרים כל היום ר' יוסי ברבי יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים מעת לעת אמר רבי שמעון בן פזי אומר ר' יהושע בן לוי אין הלכה כאותו הזוג לוי סבר למיעבד עובדא כהני תנאי אמר ליה רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו הזוג ואית ספרים דגרסי דהלכה כאותו הזוג משום דבשילהי מסכת שבת דף קנז. גרסינן והלכתא הפרת נדרים מעת לעת. ומפרשי סבר למיעבד כי הני תנאי כלומר תנא דמתניתין ותנא קמא דברייתא דאמרי כל היום אמר ליה רב הכי אמר חביבי הלכה כאותו הזוג ואפילו אי גרסינן אין הלכה כאותו הזוג מצינו למימר דסתמא דהש"ס  פליג אדר' יהושע בן לוי ובכל ספרים גרסינן הכא חייא בר רב שדי גירא ובדיק רבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים ולפי הספרים דגרסינן הלכה יש לפרש חייא בר רב כשהיתה אשתו נודרת לא היה מתיר לה מיד אלא היה שותק כדי לקנטרה כאילו היה רוצה לקיים נדרה והיה זורק חץ בכותל לכוין בצל שיתיר לה למחרת קודם שתגיע חמה לאותו מקום ורבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים כדי לידע מדת צילו שיכוין בו אבל לספרים דגרסינן אין הלכה כאותו הזוג  אין מקומו כאן אלא לקמן בשמעתין ורבינו חננאל ז"ל לא גריס במסכת שבת הלכתא הפרת נדרים מעת לעת וכן הרב אלפסי ז"ל לא גריס ליה ופסיק התם דהפרת נדרים כל היום וראוי להחמיר כמותם: תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת בשבת איבעיא להו מפירין נדרים בשבת לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך השבת ופשטינן תנאי היא למתן דאמר הפרת נדרים כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא ואם נדרה בערב השבת מפר לה בשבת אפי' שלא לצורך השבת דהא מסיקנא דנשאלין נדרים בשבת  אפילו כשהיה להם אפשר לשאול מבע"י והא דתניא אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת כשנדרה בשבת ולמאי דפסקי' הפרת נדרים כל היום מפירין אפילו שלא לצורך השבת והיכא דנדרה שלא בפני בעלה ושמע בעלה והיפר לה והיא לא ידעה שהפר הפרתו הפרה דתניא אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר וכו' ותנן נמי נזיר כג: האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומטמאה למתים  אינה סופגת את הארבעים אלא תספוג מכות מרדות: ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו בשלא היה להם איפשר מבעו"י או אפילו כשהיה להן איפשר ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפי' בנדרים שהיה להם איפשר מבעוד יום סבר רב יוסף למימר נשאלין נדרים בשבת ביחיד מומחה אין ובשלשה הדיוטות לא מ"ט דמיתחזי כדינא א"ל אביי כיון דסבירא לן אפי' מעומד ואפילו בקרובים ואפי' בלילה לא מיתחזי כדינא:
האומר לאשתו כל נדרים שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר וכו' לעיל דף עב: תניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והיפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפירנו דברי ר' יאשיה אמר לו ר' יונתן מצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו והלכתא כר' יאשיה ובנזיר יב: פריך ומי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד ומשוי שליח ומוקי לה כרבי אליעזר אבל לרבנן כיון דאיהו לא מצי להפר כל זמן שלא נדרה גם שליח לא מצי משוי הלכך בנדרים העתידה לידור פשיטא דלא מצי לשוויי שליח ואפילו בנדרים שנדרה כבר קאמר רבי יאשיה דלא מצי משוי שליח דקרא קדריש אישה יקימנו ואישה יפירנו והא דנקט שתדור ואליבא דרבי אליעזר ולא נקט שנדרה ואליבא דרבנן דאורחא דמילתא נקט אי נמי להודיעך כח דהיתירא אליבא דרבי יונתן וקיימא לן כרבי יאשיה דבשל תורה הלך אחר המחמיר הרמב"ם ז"ל וכן כתב ה"ר אלפסי ז"ל בפ' השואל סי' תקיב דאינן מופרין: הפרת נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בליל שבת מיפר בליל שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר וחשכה אינו יכול להפר: גמ' תניא הפרת נדרים כל היום ר' יוסי ברבי יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים מעת לעת אמר רבי שמעון בן פזי אומר ר' יהושע בן לוי אין הלכה כאותו הזוג לוי סבר למיעבד עובדא כהני תנאי אמר ליה רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו הזוג ואית ספרים דגרסי דהלכה כאותו הזוג משום דבשילהי מסכת שבת דף קנז. גרסינן והלכתא הפרת נדרים מעת לעת. ומפרשי סבר למיעבד כי הני תנאי כלומר תנא דמתניתין ותנא קמא דברייתא דאמרי כל היום אמר ליה רב הכי אמר חביבי הלכה כאותו הזוג ואפילו אי גרסינן אין הלכה כאותו הזוג מצינו למימר דסתמא דהש"ס  פליג אדר' יהושע בן לוי ובכל ספרים גרסינן הכא חייא בר רב שדי גירא ובדיק רבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים ולפי הספרים דגרסינן הלכה יש לפרש חייא בר רב כשהיתה אשתו נודרת לא היה מתיר לה מיד אלא היה שותק כדי לקנטרה כאילו היה רוצה לקיים נדרה והיה זורק חץ בכותל לכוין בצל שיתיר לה למחרת קודם שתגיע חמה לאותו מקום ורבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים כדי לידע מדת צילו שיכוין בו אבל לספרים דגרסינן אין הלכה כאותו הזוג  אין מקומו כאן אלא לקמן בשמעתין ורבינו חננאל ז"ל לא גריס במסכת שבת הלכתא הפרת נדרים מעת לעת וכן הרב אלפסי ז"ל לא גריס ליה ופסיק התם דהפרת נדרים כל היום וראוי להחמיר כמותם: תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת בשבת איבעיא להו מפירין נדרים בשבת לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך השבת ופשטינן תנאי היא למתן דאמר הפרת נדרים כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא ואם נדרה בערב השבת מפר לה בשבת אפי' שלא לצורך השבת דהא מסיקנא דנשאלין נדרים בשבת  אפילו כשהיה להם אפשר לשאול מבע"י והא דתניא אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת כשנדרה בשבת ולמאי דפסקי' הפרת נדרים כל היום מפירין אפילו שלא לצורך השבת והיכא דנדרה שלא בפני בעלה ושמע בעלה והיפר לה והיא לא ידעה שהפר הפרתו הפרה דתניא אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר וכו' ותנן נמי נזיר כג: האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומטמאה למתים  אינה סופגת את הארבעים אלא תספוג מכות מרדות: ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו בשלא היה להם איפשר מבעו"י או אפילו כשהיה להן איפשר ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפי' בנדרים שהיה להם איפשר מבעוד יום סבר רב יוסף למימר נשאלין נדרים בשבת ביחיד מומחה אין ובשלשה הדיוטות לא מ"ט דמיתחזי כדינא א"ל אביי כיון דסבירא לן אפי' מעומד ואפילו בקרובים ואפי' בלילה לא מיתחזי כדינא:

גרסה מ־15:46, 13 ביולי 2020

רא"ש TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ז

פסקי הרא"ש - נדרים
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


האומר לאשתו כל נדרים שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר וכו' לעיל דף עב: תניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והיפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפירנו דברי ר' יאשיה אמר לו ר' יונתן מצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו והלכתא כר' יאשיה ובנזיר יב: פריך ומי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד ומשוי שליח ומוקי לה כרבי אליעזר אבל לרבנן כיון דאיהו לא מצי להפר כל זמן שלא נדרה גם שליח לא מצי משוי הלכך בנדרים העתידה לידור פשיטא דלא מצי לשוויי שליח ואפילו בנדרים שנדרה כבר קאמר רבי יאשיה דלא מצי משוי שליח דקרא קדריש אישה יקימנו ואישה יפירנו והא דנקט שתדור ואליבא דרבי אליעזר ולא נקט שנדרה ואליבא דרבנן דאורחא דמילתא נקט אי נמי להודיעך כח דהיתירא אליבא דרבי יונתן וקיימא לן כרבי יאשיה דבשל תורה הלך אחר המחמיר הרמב"ם ז"ל וכן כתב ה"ר אלפסי ז"ל בפ' השואל סי' תקיב דאינן מופרין: הפרת נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בליל שבת מיפר בליל שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר וחשכה אינו יכול להפר: גמ' תניא הפרת נדרים כל היום ר' יוסי ברבי יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים מעת לעת אמר רבי שמעון בן פזי אומר ר' יהושע בן לוי אין הלכה כאותו הזוג לוי סבר למיעבד עובדא כהני תנאי אמר ליה רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו הזוג ואית ספרים דגרסי דהלכה כאותו הזוג משום דבשילהי מסכת שבת דף קנז. גרסינן והלכתא הפרת נדרים מעת לעת. ומפרשי סבר למיעבד כי הני תנאי כלומר תנא דמתניתין ותנא קמא דברייתא דאמרי כל היום אמר ליה רב הכי אמר חביבי הלכה כאותו הזוג ואפילו אי גרסינן אין הלכה כאותו הזוג מצינו למימר דסתמא דהש"ס פליג אדר' יהושע בן לוי ובכל ספרים גרסינן הכא חייא בר רב שדי גירא ובדיק רבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים ולפי הספרים דגרסינן הלכה יש לפרש חייא בר רב כשהיתה אשתו נודרת לא היה מתיר לה מיד אלא היה שותק כדי לקנטרה כאילו היה רוצה לקיים נדרה והיה זורק חץ בכותל לכוין בצל שיתיר לה למחרת קודם שתגיע חמה לאותו מקום ורבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים כדי לידע מדת צילו שיכוין בו אבל לספרים דגרסינן אין הלכה כאותו הזוג אין מקומו כאן אלא לקמן בשמעתין ורבינו חננאל ז"ל לא גריס במסכת שבת הלכתא הפרת נדרים מעת לעת וכן הרב אלפסי ז"ל לא גריס ליה ופסיק התם דהפרת נדרים כל היום וראוי להחמיר כמותם: תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת בשבת איבעיא להו מפירין נדרים בשבת לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך השבת ופשטינן תנאי היא למתן דאמר הפרת נדרים כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא ואם נדרה בערב השבת מפר לה בשבת אפי' שלא לצורך השבת דהא מסיקנא דנשאלין נדרים בשבת אפילו כשהיה להם אפשר לשאול מבע"י והא דתניא אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת כשנדרה בשבת ולמאי דפסקי' הפרת נדרים כל היום מפירין אפילו שלא לצורך השבת והיכא דנדרה שלא בפני בעלה ושמע בעלה והיפר לה והיא לא ידעה שהפר הפרתו הפרה דתניא אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר וכו' ותנן נמי נזיר כג: האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים אלא תספוג מכות מרדות: ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו בשלא היה להם איפשר מבעו"י או אפילו כשהיה להן איפשר ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפי' בנדרים שהיה להם איפשר מבעוד יום סבר רב יוסף למימר נשאלין נדרים בשבת ביחיד מומחה אין ובשלשה הדיוטות לא מ"ט דמיתחזי כדינא א"ל אביי כיון דסבירא לן אפי' מעומד ואפילו בקרובים ואפי' בלילה לא מיתחזי כדינא:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.