שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו')
 
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}




{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}


'''אריותא ''' קומיכון ואתון שאלון לתעליא. בישישים חכמה ולא בדרדקי טעמא ובטליא: ואם הצנועין מושכין ידיהן ישאו קטנים ק"ו מהם הלא עמכם ארון הברית והכרתי והפליתי ואת האורי' והתומים מורי הר' אביגדור הכהן הגדול אשר חשן המשפט על לבו ותעלומות יוציא אור דולה מים מבארות עמוקי' ומשקה מתורתו הקרובים והרחוקים. ואם אמרה הגפן החדלתי את תירושי מה לדרוש אל לענה ורוש הלכו עצים אל החוח. גבורים אל חסר כח. וחלילה חלילה לי לפסוק שום דין והוראה בתוך שלש פרסאות סביבות מקום תחנותו של מ"ו. כ"ש בעירו כי עדיין לא הגעתי להוראה. ואף אמנם כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי. ובמצות רבינו אדין לפניו בקרקע ולא לעניין פסק הלכה אלא כתלמיד היושב לפני רבו מה שכתוב מעבר הלז ששמעון משיב שלא קבל לתת לו ריוח מהלואה ומברירה. נרא' שאפי' אם הוא כדבריו צריך לחלוק עם חבירו את הריוח כיון שהריוח ממעו' של שותפין ודמי להא דאמ' כהגוזל קמא (דף קב) הנותן מעות לשלוחו פי' למחצית שכר ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ומסקנ' דלסחור' כולי עלמא מודו דאם הותירו הותירו לאמצע ה"נ אחרי שהוא מודה שהוא קבל להטביע ולקנות כסף למחצית שכר גם שאר רווחים יתן אם שינה בהם והרויח בהם ואם פיחתו פיחתו לו כיון ששינה ומזה פסק ר"י דהנותן מעות למחצית שכר ו"אל אל תלוה אותם אלא על משכונות של כסף וזהב ותשמרם בקרקע אם שינה להלוותם באשראי או בשאר עניינים אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע אמנם אם פירש מתחלה ואם ארויח בשאר ענייני' לא אחלוק עמך או לא יחלוק עמו. ומה שטוען ראובן שהלוה לשמעון ממעות השותפו' ולא פרעו עדיין מ' ליט' ושמעון משיב שפרעו. ישבע שמעון שפרעו ויפטר וראובן ישבע שלא פרעו כרבנן גם על אותם ט"ו זקוקים שראובן תובע את שמעון ישבעו שניהם וגם ישבע ראובן שהריוח הבא מאנ"ש ומנ"ווש ומן המטבעים שהיו בכלל אותו חשבון ט"ו זקוקי' סוף דבר כל אחד ישבע שלא עיכב לעצמו כלום מחלק חבירו. דשותפין נשבעין אפי' שלא בטענ' בריא כדתנן בפרק כל הנשבעי' אילו נשבעי' שלא בטענת בריא השותפין כו' וטעמא משום דמורו היתיר כ"ש בנדו' זה שכל אחד טוען טענת בריא ומאותן י' ליט' שבאו ליד שליח ואבדו ושמעון אומ' שהשכיר אותן בלא ידיעתן נר' דאע"ג דקיימ' לן שומר שמסר לשומר חייב ראובן פטור מאותן י' ליטר אפי' הוא כדברי שמעון אחרי שלא נתן לו מידו לשליח אלא ששלח השליש האיש להביא מעות ושם נתנו לו ולא הוי אלא כמו גרמא בניזקי' בעלמא. ונר' דאפי' גרמא לא הוי. ואפי' בדיני שמים לא מחייב מידי דהוי אשולח את הבעירה ביד פקח דהפקח חייב והמשלח פטור אף בדיני שמים כמו שפי' ר"י שם אבל אם הוא נתן לשליח המעות אז הוא צריך ראובן שישבע שהוא כדבריו שהשכיר אותו מדעת חביריו. או ישבע שחביריו סמכו עליו שיעשה כל מה שירצה להכניס ולהוציא ומינוהו אפטרופוס. ואם שמעון טוען טענת בריא שנחסרו המעות ונפסד תחת יד ראובן אז צריך ראובן לישבע שלא נפסדו. דאי מודה ראובן שנפסדו חייב לשלם שהרי לא שמר כדרך השומרים שמסרו לבנו ולבתו הקטנים. ותנן דאפי' שומר חנם חייב דפשיעה היא ועוד לפי האלפס שפי' דבעיסק' הוי כשומר שכר על פלגא דפקדון חייב אפילו בגניבה ואבידה ואפי' לדברי רבינו נסים שפי' שאומ' שאינו חייב אלא כשומ' חנם. וגם יכול להיו' שבנדון זה מודה האלפס דאינו אלא כשומ' חנם על חלק חבירו ומה שפסק שהוא כשומ' שכר היינו כעיסק' שהמעו' כולן לאחד ומלו' אותו לחבירו הואיל ונהנ' ממנו אבל בנדו' זה שהטילו שלשתן לכיס לא שייך הואיל ונהנה מהנ' ולא הוי אלא כשומר חנם מיהו בפשיעה חייב הואיל ומסרו לבנו ולבתו הקטנים הרי פשע וכל מה שכתבתי שראובן חייב בפשיעת הי' ליט' של השליח ובפשיעת החסרון היינו אם נעשה הפשיעה קודם שהיה שמעון עמו במלאכתו אבל אם היה כבר עמו במלאכתו פטור דקיימ' לן פשיעה בבעלים פטור והא דתנן בפרק השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פ) שמור לי ואשמור לך שומר שכר ותניא בבריית' (שם פא) שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך. השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה. ומוקמי' לה התם דאמ' שמור לי היום ואשמור לך למחר ובקשה מכבוד מורי להעביר קולמוס על שגגותיו ואל ישכון באהלי עולה. ואל יקהיהני במה שכתבתי עניות דעתי כי יראתי לעבור מצותך. ואני פי מלך אשמור על דברי מלכי צדק. והוא כהן לשם עליון. ותזכה לראות בנחמת ציון. ותהא ארכא לשלותך. ושלו' תורתך. וכל כנוותך. כנ' בהמתך. מאיר בר' ברוך: %וזאת השיב להר' ידידיה בן הר"ר ישראל מנור"בירק
'''אריותא ''' קומיכון ואתון שאלון לתעליא. בישישים חכמה ולא בדרדקי טעמא ובטליא: ואם הצנועין מושכין ידיהן ישאו קטנים ק"ו מהם הלא עמכם ארון הברית והכרתי והפליתי ואת האורי' והתומים מורי הר' אביגדור הכהן הגדול אשר חשן המשפט על לבו ותעלומות יוציא אור דולה מים מבארות עמוקי' ומשקה מתורתו הקרובים והרחוקים. ואם אמרה הגפן החדלתי את תירושי מה לדרוש אל לענה ורוש הלכו עצים אל החוח. גבורים אל חסר כח. וחלילה חלילה לי לפסוק שום דין והוראה בתוך שלש פרסאות סביבות מקום תחנותו של מ"ו. כ"ש בעירו כי עדיין לא הגעתי להוראה. ואף אמנם כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי. ובמצות רבינו אדין לפניו בקרקע ולא לעניין פסק הלכה אלא כתלמיד היושב לפני רבו מה שכתוב מעבר הלז ששמעון משיב שלא קבל לתת לו ריוח מהלואה ומברירה. נרא' שאפי' אם הוא כדבריו צריך לחלוק עם חבירו את הריוח כיון שהריוח ממעו' של שותפין ודמי להא דאמ' כהגוזל קמא (דף קב) הנותן מעות לשלוחו פי' למחצית שכר ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ומסקנ' דלסחור' כולי עלמא מודו דאם הותירו הותירו לאמצע ה"נ אחרי שהוא מודה שהוא קבל להטביע ולקנות כסף למחצית שכר גם שאר רווחים יתן אם שינה בהם והרויח בהם ואם פיחתו פיחתו לו כיון ששינה ומזה פסק ר"י דהנותן מעות למחצית שכר ו"אל אל תלוה אותם אלא על משכונות של כסף וזהב ותשמרם בקרקע אם שינה להלוותם באשראי או בשאר עניינים אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע אמנם אם פירש מתחלה ואם ארויח בשאר ענייני' לא אחלוק עמך או לא יחלוק עמו. ומה שטוען ראובן שהלוה לשמעון ממעות השותפו' ולא פרעו עדיין מ' ליט' ושמעון משיב שפרעו. ישבע שמעון שפרעו ויפטר וראובן ישבע שלא פרעו כרבנן גם על אותם ט"ו זקוקים שראובן תובע את שמעון ישבעו שניהם וגם ישבע ראובן שהריוח הבא מאנ"ש ומנ"ווש ומן המטבעים שהיו בכלל אותו חשבון ט"ו זקוקי' סוף דבר כל אחד ישבע שלא עיכב לעצמו כלום מחלק חבירו. דשותפין נשבעין אפי' שלא בטענ' בריא כדתנן בפרק כל הנשבעי' אילו נשבעי' שלא בטענת בריא השותפין כו' וטעמא משום דמורו היתיר כ"ש בנדו' זה שכל אחד טוען טענת בריא ומאותן י' ליט' שבאו ליד שליח ואבדו ושמעון אומ' שהשכיר אותן בלא ידיעתן נר' דאע"ג דקיימ' לן שומר שמסר לשומר חייב ראובן פטור מאותן י' ליטר אפי' הוא כדברי שמעון אחרי שלא נתן לו מידו לשליח אלא ששלח השליש האיש להביא מעות ושם נתנו לו ולא הוי אלא כמו גרמא בניזקי' בעלמא. ונר' דאפי' גרמא לא הוי. ואפי' בדיני שמים לא מחייב מידי דהוי אשולח את הבעירה ביד פקח דהפקח חייב והמשלח פטור אף בדיני שמים כמו שפי' ר"י שם אבל אם הוא נתן לשליח המעות אז הוא צריך ראובן שישבע שהוא כדבריו שהשכיר אותו מדעת חביריו. או ישבע שחביריו סמכו עליו שיעשה כל מה שירצה להכניס ולהוציא ומינוהו אפטרופוס. ואם שמעון טוען טענת בריא שנחסרו המעות ונפסד תחת יד ראובן אז צריך ראובן לישבע שלא נפסדו. דאי מודה ראובן שנפסדו חייב לשלם שהרי לא שמר כדרך השומרים שמסרו לבנו ולבתו הקטנים. ותנן דאפי' שומר חנם חייב דפשיעה היא ועוד לפי האלפס שפי' דבעיסק' הוי כשומר שכר על פלגא דפקדון חייב אפילו בגניבה ואבידה ואפי' לדברי רבינו נסים שפי' שאומ' שאינו חייב אלא כשומ' חנם. וגם יכול להיו' שבנדון זה מודה האלפס דאינו אלא כשומ' חנם על חלק חבירו ומה שפסק שהוא כשומ' שכר היינו כעיסק' שהמעו' כולן לאחד ומלו' אותו לחבירו הואיל ונהנ' ממנו אבל בנדו' זה שהטילו שלשתן לכיס לא שייך הואיל ונהנה מהנ' ולא הוי אלא כשומר חנם מיהו בפשיעה חייב הואיל ומסרו לבנו ולבתו הקטנים הרי פשע וכל מה שכתבתי שראובן חייב בפשיעת הי' ליט' של השליח ובפשיעת החסרון היינו אם נעשה הפשיעה קודם שהיה שמעון עמו במלאכתו אבל אם היה כבר עמו במלאכתו פטור דקיימ' לן פשיעה בבעלים פטור והא דתנן בפרק השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פ) שמור לי ואשמור לך שומר שכר ותניא בבריית' (שם פא) שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך. השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה. ומוקמי' לה התם דאמ' שמור לי היום ואשמור לך למחר ובקשה מכבוד מורי להעביר קולמוס על שגגותיו ואל ישכון באהלי עולה. ואל יקהיהני במה שכתבתי עניות דעתי כי יראתי לעבור מצותך. ואני פי מלך אשמור על דברי מלכי צדק. והוא כהן לשם עליון. ותזכה לראות בנחמת ציון. ותהא ארכא לשלותך. ושלו' תורתך. וכל כנוותך. כנ' בהמתך. מאיר בר' ברוך: %וזאת השיב להר' ידידיה בן הר"ר ישראל מנור"בירק

גרסה אחרונה מ־15:45, 5 באוגוסט 2020

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אריותא קומיכון ואתון שאלון לתעליא. בישישים חכמה ולא בדרדקי טעמא ובטליא: ואם הצנועין מושכין ידיהן ישאו קטנים ק"ו מהם הלא עמכם ארון הברית והכרתי והפליתי ואת האורי' והתומים מורי הר' אביגדור הכהן הגדול אשר חשן המשפט על לבו ותעלומות יוציא אור דולה מים מבארות עמוקי' ומשקה מתורתו הקרובים והרחוקים. ואם אמרה הגפן החדלתי את תירושי מה לדרוש אל לענה ורוש הלכו עצים אל החוח. גבורים אל חסר כח. וחלילה חלילה לי לפסוק שום דין והוראה בתוך שלש פרסאות סביבות מקום תחנותו של מ"ו. כ"ש בעירו כי עדיין לא הגעתי להוראה. ואף אמנם כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי. ובמצות רבינו אדין לפניו בקרקע ולא לעניין פסק הלכה אלא כתלמיד היושב לפני רבו מה שכתוב מעבר הלז ששמעון משיב שלא קבל לתת לו ריוח מהלואה ומברירה. נרא' שאפי' אם הוא כדבריו צריך לחלוק עם חבירו את הריוח כיון שהריוח ממעו' של שותפין ודמי להא דאמ' כהגוזל קמא (דף קב) הנותן מעות לשלוחו פי' למחצית שכר ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ומסקנ' דלסחור' כולי עלמא מודו דאם הותירו הותירו לאמצע ה"נ אחרי שהוא מודה שהוא קבל להטביע ולקנות כסף למחצית שכר גם שאר רווחים יתן אם שינה בהם והרויח בהם ואם פיחתו פיחתו לו כיון ששינה ומזה פסק ר"י דהנותן מעות למחצית שכר ו"אל אל תלוה אותם אלא על משכונות של כסף וזהב ותשמרם בקרקע אם שינה להלוותם באשראי או בשאר עניינים אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע אמנם אם פירש מתחלה ואם ארויח בשאר ענייני' לא אחלוק עמך או לא יחלוק עמו. ומה שטוען ראובן שהלוה לשמעון ממעות השותפו' ולא פרעו עדיין מ' ליט' ושמעון משיב שפרעו. ישבע שמעון שפרעו ויפטר וראובן ישבע שלא פרעו כרבנן גם על אותם ט"ו זקוקים שראובן תובע את שמעון ישבעו שניהם וגם ישבע ראובן שהריוח הבא מאנ"ש ומנ"ווש ומן המטבעים שהיו בכלל אותו חשבון ט"ו זקוקי' סוף דבר כל אחד ישבע שלא עיכב לעצמו כלום מחלק חבירו. דשותפין נשבעין אפי' שלא בטענ' בריא כדתנן בפרק כל הנשבעי' אילו נשבעי' שלא בטענת בריא השותפין כו' וטעמא משום דמורו היתיר כ"ש בנדו' זה שכל אחד טוען טענת בריא ומאותן י' ליט' שבאו ליד שליח ואבדו ושמעון אומ' שהשכיר אותן בלא ידיעתן נר' דאע"ג דקיימ' לן שומר שמסר לשומר חייב ראובן פטור מאותן י' ליטר אפי' הוא כדברי שמעון אחרי שלא נתן לו מידו לשליח אלא ששלח השליש האיש להביא מעות ושם נתנו לו ולא הוי אלא כמו גרמא בניזקי' בעלמא. ונר' דאפי' גרמא לא הוי. ואפי' בדיני שמים לא מחייב מידי דהוי אשולח את הבעירה ביד פקח דהפקח חייב והמשלח פטור אף בדיני שמים כמו שפי' ר"י שם אבל אם הוא נתן לשליח המעות אז הוא צריך ראובן שישבע שהוא כדבריו שהשכיר אותו מדעת חביריו. או ישבע שחביריו סמכו עליו שיעשה כל מה שירצה להכניס ולהוציא ומינוהו אפטרופוס. ואם שמעון טוען טענת בריא שנחסרו המעות ונפסד תחת יד ראובן אז צריך ראובן לישבע שלא נפסדו. דאי מודה ראובן שנפסדו חייב לשלם שהרי לא שמר כדרך השומרים שמסרו לבנו ולבתו הקטנים. ותנן דאפי' שומר חנם חייב דפשיעה היא ועוד לפי האלפס שפי' דבעיסק' הוי כשומר שכר על פלגא דפקדון חייב אפילו בגניבה ואבידה ואפי' לדברי רבינו נסים שפי' שאומ' שאינו חייב אלא כשומ' חנם. וגם יכול להיו' שבנדון זה מודה האלפס דאינו אלא כשומ' חנם על חלק חבירו ומה שפסק שהוא כשומ' שכר היינו כעיסק' שהמעו' כולן לאחד ומלו' אותו לחבירו הואיל ונהנ' ממנו אבל בנדו' זה שהטילו שלשתן לכיס לא שייך הואיל ונהנה מהנ' ולא הוי אלא כשומר חנם מיהו בפשיעה חייב הואיל ומסרו לבנו ולבתו הקטנים הרי פשע וכל מה שכתבתי שראובן חייב בפשיעת הי' ליט' של השליח ובפשיעת החסרון היינו אם נעשה הפשיעה קודם שהיה שמעון עמו במלאכתו אבל אם היה כבר עמו במלאכתו פטור דקיימ' לן פשיעה בבעלים פטור והא דתנן בפרק השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פ) שמור לי ואשמור לך שומר שכר ותניא בבריית' (שם פא) שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך. השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה. ומוקמי' לה התם דאמ' שמור לי היום ואשמור לך למחר ובקשה מכבוד מורי להעביר קולמוס על שגגותיו ואל ישכון באהלי עולה. ואל יקהיהני במה שכתבתי עניות דעתי כי יראתי לעבור מצותך. ואני פי מלך אשמור על דברי מלכי צדק. והוא כהן לשם עליון. ותזכה לראות בנחמת ציון. ותהא ארכא לשלותך. ושלו' תורתך. וכל כנוותך. כנ' בהמתך. מאיר בר' ברוך: %וזאת השיב להר' ידידיה בן הר"ר ישראל מנור"בירק


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.