באר הגולה/חושן משפט/קנג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (השבת תבניות שנשמט בתיקון) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (סידור אותיות הציון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{ | ({{עוגן|א|א}}) ל' הרמב"ם ריש פרק ח' מהל' שכנים וכ' ה"ה סוף פ' חזקת [משנה ד' נ"ט ע"א] ופסק כרב הונא [שם ע"ב] וכן בהלכות: | ||
{{ | ({{עוגן|ב|ב}}) כ' הרב המגיד דעת המחבר ורבו שמחיל' השעבודין היה לאלתר ושלא בטענ' מכר או מתנ' אלא בטענת סבלנות ומחילה וכ' עוד בפי"א מהל' שכנים דין ד' שלדע' המחבר והגאוני' תכף שראה הזיקו ונודע לו ושתק הויא חזקה ולא אמרו חזקת שלשה שנים בטענת מכר או מחיל' אלא בגוף הקרקע ולזה נראה שהסכי' הרמב"ן: | ||
{{ | ({{עוגן|ג|ג}}) שם סכ"ו וכן כ' הרב המגיד בפרק י"א מהל' שכנים דין ד' שכן דעת רבותינו הצרפתים וזה דעת הר"ר יונה וכן דעת הרשב"א ואפשר שזהו דעת הראב"ד ז"ל שכ' בהשגות: | ||
{{ | ({{עוגן|ד|ד}}) שם דין ב' שם במשנה ונתבאר שם בגמר' ע"ב: | ||
{{ | ({{עוגן|ה|ה}}) שם וכ' הרב המגיד מימרא דרבי מני שם וכן פירשוה רבו ור"ש ז"ל וכתב הר"ש ז"ל דכיון שהניח לו אורך של מקום חשוב נתרצה נמי לו ברחבו דאין מקום חשוב פחות מד' על ד': | ||
{{ | ({{עוגן|ו|ו}}) וכ"כ ה"ה שם בשם הרא"ש ז"ל: | ||
{{ | ({{עוגן|ז|ז}}) שם וכ' הרב המגיד לא נזכר בגמ' בפי' ומ"מ נראה שדי בכך שהרי דירת בית היא דירה בעשרה טפחים כ"ש תשמיש זיז: | ||
{{ | ({{עוגן|ח|ח}}) ס"י לפי סברתו: | ||
{{ | ({{עוגן|ט|ט}}) טור שי"א בשם ה"ר ישעיה. | ||
{{ | ({{עוגן|י|י}}) ל' הרמב"ם שם דין ח' משנה וגמ' שם דף נ"ח ע"ב: | ||
{{ | ({{עוגן|כ|כ}}) שם מימרא דרב יהודה אמר שמואל וכרבי איסא וכרבי אושעי' בן בנו: | ||
{{ | ({{עוגן|ל|ל}}) וכ' הנ"י בשם הרא"ה והר"ן אבל אם רצה לשנות מגג עליה אין בעל החצר יכול לעכב עליו ולאפוקי הריטב"א דחולק ע"ז סמ"ע בשם ד"מ: | ||
{{ | ({{עוגן|מ|מ}}) כ' ה"ה לא שיהיה פי' האוקימתו' [שם ע"ב] כן אבל מתוכן נלמד שלא נחלקו אלא אם בעל החצר יכול לקצר או לשנות אבל בעל הגג נראה שהכל מודים דיכול לשנות דמה לו לבעל החצר בכך: | ||
{{ | ({{עוגן|נ|נ}}) כאוקימת' דרב ירמיה בר אבא אמתני' שם: | ||
{{ | ({{עוגן|ס|ס}}) הרשב"א בתשוב' מפני שהמים דרך המרזב חותמים [ל' פסוק ביחזקאל ל"ט ופירושו סוגרת] את העוברים ועוד שפעמים יורדים בקילוח על המשאות העוברות ברשות הרבים ומקלקלות וכולי מחס"ב: | ||
{{ | ({{עוגן|ע|ע}}) ל' הרמב"ם פרק ח' מהלכות שכנים דין ו' וכלשנא בתרא דרב נחמן שם דף ו' ע"ב: | ||
{{ | ({{עוגן|פ|פ}}) כלישנא בתרא דרב יוסף שם וכ' הרב המגיד בשם הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל הטעם הוא לפי שאין מתרבה היזק על בעל החצר בכך: | ||
{{ | ({{עוגן|צ|צ}}) וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל והביאו הב"י ושכן כ' נימוקי יוסף: | ||
{{ | ({{עוגן|ק|ק}}) טור סי"ט בשם תשובת אביו הרא"ש כלל צ"ט סי"ה. | ||
{{ | ({{עוגן|ר|ר}}) אם” קבל קנין לסלק תוך זמן מה שלא יהיו המים יורדין לחצר חבירו ומת תוך הזמן היורשים מחויבים לסלק ואין זה קנין דברים בעלמא שהרי הודה אביהם שאין לו טענת חזקה על חצר שמעון וח"כ במה זכה היורש תשובת הרשב"א סי' אלף קל"ה סמ"ע בשם ד"מ | ||
{{ | ({{עוגן|ש|ש}}) ל' הרמב"ם שם כ"ח מה"ש ד"ד משנה שם דף נ"ח ע"ב וכדמפרש לה דבי ר' ינאי שם דף נ"ט ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ת|ת}}) ב' ה"ה זה פשוט: | ||
{{ | ({{עוגן|א2|א}}) כ' ה"ה זה לא נזכר בגמרא בביאור אבל נזכר בגמרא בהרבה דינין שכל שזה נהנה וזה אינו חסר כופין אותו על מדת סדום ורב הונא שאמר למעלה בזיז שבעל החצר יכול למחות אפי' בזיז כל שהוא דוקא בזיז אמר כן לפי שיש בתשמישו היזק ראיה וכמ"ש בגמרא אבל הסולם שאין יכול להשתמש בו אלא דרך רשות חבירו וחבירו יכול לבטלו כל זמן שירצ' ודאי אינו יכול למחות על ההנאה והכל מודים בזה וזה פשוט: | ||
{{ | ({{עוגן|ב2|ב}}) שם ד"ז וכתב ה"ה זה פשוט פ"ק {{ממ|ממשנה ד' ה' וגמרא דף ו ע"א}}: | ||
{{ | ({{עוגן|ג2|ג}}) ג"ז פשוט שם | ||
{{ | ({{עוגן|ד2|ד}}) שם וכתב ה"ה מימרא שם {{ממ|דף ו' ע"א}} וכרב יוסף או כלישנא בתרא דרב נחמן דאמר החזיק להורדי אחזיקלכשורי וכו' ופירושו בזו ובאותן הסמוכין לה כדעת הגאונים ז"ל שכל אלו וכיוצא בהן שהן מחילות השיעבודין בשתיקה לבד די וא"צ פענה ולא חזקת ג' שנים ודעת רבותינו שצריך טענת מכר או מתנה וחזקת ג"ש וכו' ולזה הסכימו קצת מן האחרונים ז"ל עכ"ל וכמ"ש הרמ"א בהג"ה | ||
{{ | ({{עוגן|ה2|ה}}) שם מימרא דרבינא שם ע"ב וכתבו התוספת שם בשם רבינו שמואל דחזקה דלעיל לאו דג"ש אלא לאלתר כדאמרינן הכא ע"כ והדא כדעת הרמב"ם והגאונים שכתבתי לעיל בשם ה"ה וכיוצא בזה כתב הטור בשמו. | ||
{{ | ({{עוגן|ו2|ו}}) כתבו התוספת לאו דוקא שבעה שבשמיני עצרת אינו יכול לסתור | ||
{{ | ({{עוגן|ז2|ז}}) פירש רשב"ם מדלא מיחה איכ' למימר דזה פייסו במעות עד עולם שכן היה דרכם לקבוע סוכתן לצורך כל השנים | ||
{{ | ({{עוגן|ח2|ח}}) ל' הרמב"ם שם | ||
{{ | ({{עוגן|ט2|ט}}) שם ד"ח וכתב ה"ה זה לא מצאתי מבואר אבל נראה פשוט מתוך המימרא של מעלה וכו' {{ממ|דאחזיק להורדי וכו'}} אם בחזקת קורה אחת יכול להחזיק בהרבה היה לו לומר רבותא יותר | ||
{{ | ({{עוגן|י2|י}}) כתב ה"ה זה לא מצאתי ג"כ מבואר וצריך לעיין ושהמפרשים חולקים בזה וכו' וכתב עוד שנ"ל בפירוש דברי המחבר כדרך שכתב הרמ"א בשם הריב"ש וביאר עוד שם בשטוען שעד עכשיו לא הייתי צריך לנעוץ בה ואין כאן עדים הכותל של מי אלא שתמה למה צריך נעיצה כל זמן שאין שם עדים: | ||
{{ | ({{עוגן|כ2|כ}}) שם דין ט מימרא דרב הונא ד"ו ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ל2|ל}}) הרשב"א בתשו' וביאר שם שלא נתן לו שמעון ולא זיכה אותו בסמיכת קורותיו אלא בכותל זה בלבד ואם נפל אזדא לה וכותל זה שחזר ובנה פנים חדשות באו לכאן ודומה למ"ש בפרק הנושא גבי מדור אלמנה {{ממ|מימרא דאביי וברייתא שם דף ק"ג ע"א}}: | ||
גרסה מ־07:09, 11 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) ל' הרמב"ם ריש פרק ח' מהל' שכנים וכ' ה"ה סוף פ' חזקת [משנה ד' נ"ט ע"א] ופסק כרב הונא [שם ע"ב] וכן בהלכות:
(ב) כ' הרב המגיד דעת המחבר ורבו שמחיל' השעבודין היה לאלתר ושלא בטענ' מכר או מתנ' אלא בטענת סבלנות ומחילה וכ' עוד בפי"א מהל' שכנים דין ד' שלדע' המחבר והגאוני' תכף שראה הזיקו ונודע לו ושתק הויא חזקה ולא אמרו חזקת שלשה שנים בטענת מכר או מחיל' אלא בגוף הקרקע ולזה נראה שהסכי' הרמב"ן:
(ג) שם סכ"ו וכן כ' הרב המגיד בפרק י"א מהל' שכנים דין ד' שכן דעת רבותינו הצרפתים וזה דעת הר"ר יונה וכן דעת הרשב"א ואפשר שזהו דעת הראב"ד ז"ל שכ' בהשגות:
(ד) שם דין ב' שם במשנה ונתבאר שם בגמר' ע"ב:
(ה) שם וכ' הרב המגיד מימרא דרבי מני שם וכן פירשוה רבו ור"ש ז"ל וכתב הר"ש ז"ל דכיון שהניח לו אורך של מקום חשוב נתרצה נמי לו ברחבו דאין מקום חשוב פחות מד' על ד':
(ו) וכ"כ ה"ה שם בשם הרא"ש ז"ל:
(ז) שם וכ' הרב המגיד לא נזכר בגמ' בפי' ומ"מ נראה שדי בכך שהרי דירת בית היא דירה בעשרה טפחים כ"ש תשמיש זיז:
(ח) ס"י לפי סברתו:
(ט) טור שי"א בשם ה"ר ישעיה.
(י) ל' הרמב"ם שם דין ח' משנה וגמ' שם דף נ"ח ע"ב:
(כ) שם מימרא דרב יהודה אמר שמואל וכרבי איסא וכרבי אושעי' בן בנו:
(ל) וכ' הנ"י בשם הרא"ה והר"ן אבל אם רצה לשנות מגג עליה אין בעל החצר יכול לעכב עליו ולאפוקי הריטב"א דחולק ע"ז סמ"ע בשם ד"מ:
(מ) כ' ה"ה לא שיהיה פי' האוקימתו' [שם ע"ב] כן אבל מתוכן נלמד שלא נחלקו אלא אם בעל החצר יכול לקצר או לשנות אבל בעל הגג נראה שהכל מודים דיכול לשנות דמה לו לבעל החצר בכך:
(נ) כאוקימת' דרב ירמיה בר אבא אמתני' שם:
(ס) הרשב"א בתשוב' מפני שהמים דרך המרזב חותמים [ל' פסוק ביחזקאל ל"ט ופירושו סוגרת] את העוברים ועוד שפעמים יורדים בקילוח על המשאות העוברות ברשות הרבים ומקלקלות וכולי מחס"ב:
(ע) ל' הרמב"ם פרק ח' מהלכות שכנים דין ו' וכלשנא בתרא דרב נחמן שם דף ו' ע"ב:
(פ) כלישנא בתרא דרב יוסף שם וכ' הרב המגיד בשם הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל הטעם הוא לפי שאין מתרבה היזק על בעל החצר בכך:
(צ) וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל והביאו הב"י ושכן כ' נימוקי יוסף:
(ק) טור סי"ט בשם תשובת אביו הרא"ש כלל צ"ט סי"ה.
(ר) אם” קבל קנין לסלק תוך זמן מה שלא יהיו המים יורדין לחצר חבירו ומת תוך הזמן היורשים מחויבים לסלק ואין זה קנין דברים בעלמא שהרי הודה אביהם שאין לו טענת חזקה על חצר שמעון וח"כ במה זכה היורש תשובת הרשב"א סי' אלף קל"ה סמ"ע בשם ד"מ
(ש) ל' הרמב"ם שם כ"ח מה"ש ד"ד משנה שם דף נ"ח ע"ב וכדמפרש לה דבי ר' ינאי שם דף נ"ט ע"א
(ת) ב' ה"ה זה פשוט:
(א) כ' ה"ה זה לא נזכר בגמרא בביאור אבל נזכר בגמרא בהרבה דינין שכל שזה נהנה וזה אינו חסר כופין אותו על מדת סדום ורב הונא שאמר למעלה בזיז שבעל החצר יכול למחות אפי' בזיז כל שהוא דוקא בזיז אמר כן לפי שיש בתשמישו היזק ראיה וכמ"ש בגמרא אבל הסולם שאין יכול להשתמש בו אלא דרך רשות חבירו וחבירו יכול לבטלו כל זמן שירצ' ודאי אינו יכול למחות על ההנאה והכל מודים בזה וזה פשוט:
(ב) שם ד"ז וכתב ה"ה זה פשוט פ"ק (ממשנה ד' ה' וגמרא דף ו ע"א):
(ג) ג"ז פשוט שם
(ד) שם וכתב ה"ה מימרא שם (דף ו' ע"א) וכרב יוסף או כלישנא בתרא דרב נחמן דאמר החזיק להורדי אחזיקלכשורי וכו' ופירושו בזו ובאותן הסמוכין לה כדעת הגאונים ז"ל שכל אלו וכיוצא בהן שהן מחילות השיעבודין בשתיקה לבד די וא"צ פענה ולא חזקת ג' שנים ודעת רבותינו שצריך טענת מכר או מתנה וחזקת ג"ש וכו' ולזה הסכימו קצת מן האחרונים ז"ל עכ"ל וכמ"ש הרמ"א בהג"ה
(ה) שם מימרא דרבינא שם ע"ב וכתבו התוספת שם בשם רבינו שמואל דחזקה דלעיל לאו דג"ש אלא לאלתר כדאמרינן הכא ע"כ והדא כדעת הרמב"ם והגאונים שכתבתי לעיל בשם ה"ה וכיוצא בזה כתב הטור בשמו.
(ו) כתבו התוספת לאו דוקא שבעה שבשמיני עצרת אינו יכול לסתור
(ז) פירש רשב"ם מדלא מיחה איכ' למימר דזה פייסו במעות עד עולם שכן היה דרכם לקבוע סוכתן לצורך כל השנים
(ח) ל' הרמב"ם שם
(ט) שם ד"ח וכתב ה"ה זה לא מצאתי מבואר אבל נראה פשוט מתוך המימרא של מעלה וכו' (דאחזיק להורדי וכו') אם בחזקת קורה אחת יכול להחזיק בהרבה היה לו לומר רבותא יותר
(י) כתב ה"ה זה לא מצאתי ג"כ מבואר וצריך לעיין ושהמפרשים חולקים בזה וכו' וכתב עוד שנ"ל בפירוש דברי המחבר כדרך שכתב הרמ"א בשם הריב"ש וביאר עוד שם בשטוען שעד עכשיו לא הייתי צריך לנעוץ בה ואין כאן עדים הכותל של מי אלא שתמה למה צריך נעיצה כל זמן שאין שם עדים:
(כ) שם דין ט מימרא דרב הונא ד"ו ע"א
(ל) הרשב"א בתשו' וביאר שם שלא נתן לו שמעון ולא זיכה אותו בסמיכת קורותיו אלא בכותל זה בלבד ואם נפל אזדא לה וכותל זה שחזר ובנה פנים חדשות באו לכאן ודומה למ"ש בפרק הנושא גבי מדור אלמנה (מימרא דאביי וברייתא שם דף ק"ג ע"א):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |