אוצר:בית המדרש/הלכה/כללי

בדף זה ירוכזו הדיונים בענייני הלכה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

הכשרת השיש

שמעתי שנוהגים לא להכשיר את השיש במטבח אלא רק אחרי ששהה כשהוא יבש כ"ד שעות. אשמח לדעת את המקור לדין זה, והאם יש מקום להקל בזה. שואלין ודורשין (שיחה) 18:45, 24 במרץ 2018 (UTC)

המנהג הוא להיזהר מלהניח דברי חמץ חמים על השיש כ"ד שעות קודם ההכשרה מחמת שאין מגעילים כלים שהם בני יומם, אולם מאחר ואת רוב סוגי השיש היום לא ניתן להכשיר וכל ההכשרה היא לחומרא בעלמא, ואנו סומכים על רדידי האלומיניום או ה P.V.C. יש מקום להקל להכשיר אף אם הניח דבר חמץ חם על השיש. יודע ספר (שיחה) 16:46, 25 במרץ 2018 (UTC)

כמו כן כדאי להיזהר מלהניח דבר חריף חם, אף אם אינו חמץ, כי החריף משביח את החמץ הבלוע כבר בשיש והרי הוא נותן טעם לשבח וכשיבוא אחר כך להגעיל את השיש הרי יפלוט השיש את החמץ הבלוע וישוב ויבלענו. מאידך גיסא, נראה שיש מקום להקל כי בדרך כלל בהגעלת השיש מיד אחרי ששופכים את המים החמים הם מתקררים, וממילא אין מקום לחשש כי בשעת הפליטה איידי דטריד למפלט לא בלע ואחר כך כבר אינו חם דיו, ורק בהגעלת כלים בתוך סיר שהמים ממשיכים לרתוח כל העת יש לחשוש כנ"ל, ובאתי רק להעיר. והטעם להניח כיסוי נוסף על השיש מלבד שבשיש קיסר וכיוצא בזה לא מועיל הגעלה, הרי גם באופן זה יכולים אנו להיזהר אף מנותן טעם לפגם של חמץ הבלוע בשיש שיצא בשעת ההגעלה וחזר ונבלע. סיני ועוקר הרים (שיחה) 18:57, 26 במרץ 2018 (UTC)

השארת ביצה גלויה במשך הלילה

ידוע לי שאסור להשאיר ביצה בצורה מסויימת. שאלתי האם ביצה חיה אף היא בכלל? ומה הדין כאשר הופרדו החלבון והחלמון, האם הדין משתנה באופן זה. ומה אפשר לעשות אם יש לי ביצה פתוחה. יישר כח. שואלין ודורשין (שיחה) 23:31, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

הפוסקים דנים בזה, זה נוגע בעיקר בתעשייה ששם מוכרים חלבונים וחלמונים נפרדים, יש אסכולה הטוענת שהאיסור נאמר רק בביצה מבושלת (ששייך בה 'קלופה') ואין לחדש איסור בביצה חיה. ויש מחמירים בפרט שחמירא סכנתא, אבל בכל מקרה אפשר להוסיף משהו לביצה ובתערובת ודאי אין בעיה. כמה צריך להוסיף בשביל שזה ייקרא תערובת? לא יודע. (תוך כדי כתיבה מצאתי פה מראי מקומות רבים בסוגיה זו. חפש בדף את המילה "חלבון" ותקרא מהתוצאה השנייה ואילך). מקווה שעזרתי. פתקא טבא. אויצרניק (שיחה) 23:40, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

עיין שות ישכיל עבדי שדן בזה באריכות

טיפות עיניים בשבת

האם מותר לשים טיפות עיניים בשבת, כשסיבת השמתם אינה מפני חולי אלא כדי למנוע יובש או גירוד בעין. כלומר, הטיפות נועדו למעשה "להרטיב" את העין ולא "לרפאות" אותה. חיפשתי ב"אורחות שבת" ולא מצאתי. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

שלום, הרב ארחות שבת שנה פרקו בנושא זה, בקובץ הנפלא "היכלא", גליון ד, תשע"ד, עמ' קלז. "בעניין שימוש בדמעות מלאכותיות בשבת". מסקנתו שם חד-משמעית לאיסור. אולי ברבות הימים נקבל את אישור הרבנים ארחות שבת להעלאת ספרם הנפלא לאוצר הספרים דנן, ואז נוכל לצרף מדור הוספות מקבצי 'היכלא' ויזכו על ידינו להגדיל תורה ולהאדירה. אוצר האוצר (שיחה) 20:03, 2 בדצמבר 2019 (UTC)