תוספות/בבא קמא/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(קו' ויישוב המהרש"א, קושיית הקרני ראם והרש"ש, ויישוב הרש"ש לעיקר קו' מהרש"א) |
(הערה) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''{{עוגן1|לכתובת}} אשה מדמינן ליה.''' ה"ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב דקאי ביה ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא אלא לפי שהתחיל והעמיד בנזקין ואח"כ בב"ח ניחא ליה למנקט בתרייהו כתובת אשה: | '''{{עוגן1|לכתובת}} אשה מדמינן ליה.''' ה"ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב דקאי ביה ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא אלא לפי שהתחיל והעמיד בנזקין ואח"כ בב"ח ניחא ליה למנקט בתרייהו כתובת אשה: | ||
'''{{עוגן1|אליבא}} דר' ישמעאל לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימינן.''' כיון דיליף מג"ש דשדה שדה מוביער בשדה אחר דהוי דניזק{{הערה|ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] מקשה שעדיין יש להסתפק לרבי ישמעאל בגוונא דאהני קרא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ו/ב|לעיל ו:]]}} שיש למזיק עידית וזיבורית ועידית דניזק יתירה על הזיבורית ופחותה מן העידית, דמשלם מעידית דידיה, ויש להסתפק באופן שיש לו גם בינונית יתירה על עידית דניזק, ובינונית זו כעידית דעלמא, שאם בשלו הו שמין יש לו לשלם מעידית דידיה ואם בשל עולם הן שמין ישלם מבינונית דידיה. ויישב המהרש"א שאף אם בשלו הן שמין אין צריך לשלם יותר מבינונית דידיה שהרי שווה היא יותר מעידית דניזק, ולא אהני קרא אלא שישלם לו מהטובה יותר במקום שאין לו קרקע השווה לעידית דניזק, אך לא שישלם לו עידית דידיה. והקשו הקרני ראם {{ממ|[[קרני ראם/בבא קמא/ו/ב#ב|אות ב]]}} והרש"ש {{ממ|[[רש"ש/בבא קמא/ח/א|להלן ח.]]}} שסתרו דבריו לדעת האית דאמרי שהביא הרא"ש והכריע כדבריהם שאהני קרא מחייבו בעידית דידיה דווקא, ואף אם יש לו בינונית השווה טפי מעידית דניזק אעפ"כ צריך לשלם לו מעידית דידיה. ובעיקר קושיית המהרש"א כתב הרש"ש שאין הכי נמי אפשר להסתפק כן אליבא דרבי ישמעאל והכל נכלל במאי דאמרינן כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא, ומה שאמרה הגמרא אליבא דרבי ישמעאל לא תיבעי לך היינו במאי דאמר בדניזק שיימינן דווקא ולא בגוונא דאהני קרא.}} אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר דהאיך דקמשלם לא אתא אלא למעוטי דניזק: | '''{{עוגן1|אליבא}} דר' ישמעאל לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימינן.''' כיון דיליף מג"ש דשדה שדה מוביער בשדה אחר דהוי דניזק{{הערה|ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] מקשה שעדיין יש להסתפק לרבי ישמעאל בגוונא דאהני קרא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ו/ב|לעיל ו:]]}} שיש למזיק עידית וזיבורית ועידית דניזק יתירה על הזיבורית ופחותה מן העידית, דמשלם מעידית דידיה, ויש להסתפק באופן שיש לו גם בינונית יתירה על עידית דניזק, ובינונית זו כעידית דעלמא, שאם בשלו הו שמין יש לו לשלם מעידית דידיה ואם בשל עולם הן שמין ישלם מבינונית דידיה. ויישב המהרש"א שאף אם בשלו הן שמין אין צריך לשלם יותר מבינונית דידיה שהרי שווה היא יותר מעידית דניזק, ולא אהני קרא אלא שישלם לו מהטובה יותר במקום שאין לו קרקע השווה לעידית דניזק, אך לא שישלם לו עידית דידיה. והקשו הקרני ראם {{ממ|[[קרני ראם/בבא קמא/ו/ב#ב|אות ב]]}} והרש"ש {{ממ|[[רש"ש/בבא קמא/ח/א|להלן ח.]]}} שסתרו דבריו לדעת האית דאמרי שהביא הרא"ש והכריע כדבריהם שאהני קרא מחייבו בעידית דידיה דווקא, ואף אם יש לו בינונית השווה טפי מעידית דניזק אעפ"כ צריך לשלם לו מעידית דידיה. ובעיקר קושיית המהרש"א כתב הרש"ש שאין הכי נמי אפשר להסתפק כן אליבא דרבי ישמעאל והכל נכלל במאי דאמרינן כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא, ומה שאמרה הגמרא אליבא דרבי ישמעאל לא תיבעי לך היינו במאי דאמר בדניזק שיימינן דווקא ולא בגוונא דאהני קרא. {{ש}}ובעיקר ביאור הגמרא עיין {{ממק|רשב"א}} שביאר באופן אחר שרבי ישמעאל ס"ל בגוונא דעידית דניזק כזיבורית דמזיק, שמשלם לו מזיבורית דידיה, הרי שלעולם דעתו להקל ולכן אין מקום להסתפק.}} אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר דהאיך דקמשלם לא אתא אלא למעוטי דניזק: | ||
גרסה מ־09:54, 2 בדצמבר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דביומי ניסן יקרי ארעתא. וא"ת התינח שדות כדפי' הקונטרס לפי שיחרוש בקיץ ויזרע במרחשון אלא בתים מאי חילוק יש בהן בין ניסן לתשרי וי"ל שרגילין שייקרו בזמן שרגילין לשכור הבתים ולאחר ששכרו זילו:
לבעל חוב מדמינן ליה. ולא שייך למפרך א"כ הורעת כחו שלא יפה הכתוב כח בעל חוב אלא אדרבה הורע כחו דמדאורייתא דינו בזיבורית:
הב לי זיבורית טפי פורתא. לא גרסינן או עידית בציר פורתא דאם כן מאי קפריך א"כ נעלת דלת בפני לוין הלא אין דינו כלל בעידית דקיימא לן דינו בבינונית:
לכתובת אשה מדמינן ליה. ה"ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב דקאי ביה ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא אלא לפי שהתחיל והעמיד בנזקין ואח"כ בב"ח ניחא ליה למנקט בתרייהו כתובת אשה:
אליבא דר' ישמעאל לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימינן. כיון דיליף מג"ש דשדה שדה מוביער בשדה אחר דהוי דניזק[1] אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר דהאיך דקמשלם לא אתא אלא למעוטי דניזק:
- ↑ המהרש"א מקשה שעדיין יש להסתפק לרבי ישמעאל בגוונא דאהני קרא (לעיל ו:) שיש למזיק עידית וזיבורית ועידית דניזק יתירה על הזיבורית ופחותה מן העידית, דמשלם מעידית דידיה, ויש להסתפק באופן שיש לו גם בינונית יתירה על עידית דניזק, ובינונית זו כעידית דעלמא, שאם בשלו הו שמין יש לו לשלם מעידית דידיה ואם בשל עולם הן שמין ישלם מבינונית דידיה. ויישב המהרש"א שאף אם בשלו הן שמין אין צריך לשלם יותר מבינונית דידיה שהרי שווה היא יותר מעידית דניזק, ולא אהני קרא אלא שישלם לו מהטובה יותר במקום שאין לו קרקע השווה לעידית דניזק, אך לא שישלם לו עידית דידיה. והקשו הקרני ראם (אות ב) והרש"ש (להלן ח.) שסתרו דבריו לדעת האית דאמרי שהביא הרא"ש והכריע כדבריהם שאהני קרא מחייבו בעידית דידיה דווקא, ואף אם יש לו בינונית השווה טפי מעידית דניזק אעפ"כ צריך לשלם לו מעידית דידיה. ובעיקר קושיית המהרש"א כתב הרש"ש שאין הכי נמי אפשר להסתפק כן אליבא דרבי ישמעאל והכל נכלל במאי דאמרינן כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא, ומה שאמרה הגמרא אליבא דרבי ישמעאל לא תיבעי לך היינו במאי דאמר בדניזק שיימינן דווקא ולא בגוונא דאהני קרא.
ובעיקר ביאור הגמרא עיין רשב"א שביאר באופן אחר שרבי ישמעאל ס"ל בגוונא דעידית דניזק כזיבורית דמזיק, שמשלם לו מזיבורית דידיה, הרי שלעולם דעתו להקל ולכן אין מקום להסתפק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |