שו"ת מהר"ח אור זרוע/לא: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט שפורסם בספריא תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''כתב ''' בספר המצות מדשרו רב ושמואל {{ממ|ביצה ד' י"ד}} לכתוש מלח בי"ט על ידי שינוי דאצלי אצלויי שמעינן דכל דבר אפילו אינו מפיג טעמו ואפשר לעשותו מעי"ט מותר לעשותו בי"ט ע"י שנוי וצריך ליישב למה אין מרקדין את הקמח על ידי שינוי דדוקא שינוי אגבה דפתורא {{ממ|שם ד' כ"ט}} אבל לרקד לכתחילה אפילו ע"י שנוי לא, ושמא יש לירא שיכוין מלאכתו בי"ט ובכתישת מלח אין כל כך לירא שבלא זה צריך למלוח בכל יום ולכתוש בעי"ט. ולפי דבריו נראה דלגבן ע"י שינוי שרי כגון שלא ישים החלב בבגד פשתן כדרך שעושין טברוג אלא בבגד צמר או שינוי אחר וגם נ"ל שאין שינוי מועיל אלא כשגוף המלאכה נעשית ע"י שינוי כמו יונק דהוי כלאחר יד וכיוצא בזה אבל אם היה בשבת ומעמיד קדירה אצל האש כלאחר יד וכשהיא מתבשלת אין שום שינוי היה חייב. ועתה ניחא מההיא דשונין את הקמח אגבא דפתורא ולא מרקדין דאין שום שינוי נעשה בהרקדה שכדרכו הוא מרקד רק שנופל על השולחן ולא תוך כלי, אבל אם היה עושה, גוף ההרקדה על ידי שינוי הכי נמי דשרי מדתניא בתוספתא פלפלין כתבלין שבית הלל מתירין לדוך כדרכן אף במדוך של אבן ביום טוב. הוכיח ר"י זצ"ל דהא דאמר רב יהודה פרק תולין {{ממ|ד' קמ"א}} הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי תרתי אסור רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא שרי דמיירי בשבת דבי"ט שרי אפילו כדרכן. ולבי מגמגם שלא מצינו שהתירו רבותינו שום מלאכה על ידי שינוי בשבת ואפילו בורר דשרינן לאלתר לאכול {{ממ|שבת ע"ד א'}} פי' בספר המצות דוקא אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל אפילו בידו לאלתר חייב. ואם היינו יכולין לומר דההיא דתולין מיירי בי"ט כדפרש"י זצ"ל ור"ח ופר"ת זצ"ל ושאלתות דרב אחאי גאון זצ"ל. ובמקום שצריך שינוי כגון דידע מאי קדירה בעי לבשולי וידע מבעוד יום שצריך פלפלין והיה לו לדוכם מבערב אז אין מפיגין טעמם שבזה נסתפקו התוס' סוף פ"ק דביצה אי פלפלין מפיגין טעמן או לאו, ולא מצאו לזה ראיה ברורה ויהא פי' התוספתא פלפלין הרי הם כתבלין לפי שרוב המאכלים טעונין פלפלין ודרך בני אדם לפלפל רוב מאכלם היה להחשיבו כמלח קמ"ל דלא אלא הם כתבלין ולמ"ד תבלין מפיגין טעמן מלח אין מפיג טעמו ופלפלין מפיגין טעמן מ"מ צריך שינוי לפלפלין כגון שמיד שקדש היום רוצה לדוכם ובברור שאם היה דכם קודם שקדש היום בשעה קטנה לא יפיגו טעמן ובזה מיירי ההיא דתולין, אעפ"י שלשחיטה מיד כשקדש היום לא הייתי אוסר מההיא טעמא דמתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ומטעם זה נתיר אפילו דבר דאפשר לעשות מבעוד יום מ"מ במקום דאפשר לשנות ישנה. | '''כתב ''' בספר המצות מדשרו רב ושמואל {{ממ|ביצה ד' י"ד}} לכתוש מלח בי"ט על ידי שינוי דאצלי אצלויי שמעינן דכל דבר אפילו אינו מפיג טעמו ואפשר לעשותו מעי"ט מותר לעשותו בי"ט ע"י שנוי וצריך ליישב למה אין מרקדין את הקמח על ידי שינוי דדוקא שינוי אגבה דפתורא {{ממ|שם ד' כ"ט}} אבל לרקד לכתחילה אפילו ע"י שנוי לא, ושמא יש לירא שיכוין מלאכתו בי"ט ובכתישת מלח אין כל כך לירא שבלא זה צריך למלוח בכל יום ולכתוש בעי"ט. ולפי דבריו נראה דלגבן ע"י שינוי שרי כגון שלא ישים החלב בבגד פשתן כדרך שעושין טברוג אלא בבגד צמר או שינוי אחר וגם נ"ל שאין שינוי מועיל אלא כשגוף המלאכה נעשית ע"י שינוי כמו יונק דהוי כלאחר יד וכיוצא בזה אבל אם היה בשבת ומעמיד קדירה אצל האש כלאחר יד וכשהיא מתבשלת אין שום שינוי היה חייב. ועתה ניחא מההיא דשונין את הקמח אגבא דפתורא ולא מרקדין דאין שום שינוי נעשה בהרקדה שכדרכו הוא מרקד רק שנופל על השולחן ולא תוך כלי, אבל אם היה עושה, גוף ההרקדה על ידי שינוי הכי נמי דשרי מדתניא בתוספתא פלפלין כתבלין שבית הלל מתירין לדוך כדרכן אף במדוך של אבן ביום טוב. הוכיח ר"י זצ"ל דהא דאמר רב יהודה פרק תולין {{ממ|ד' קמ"א}} הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי תרתי אסור רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא שרי דמיירי בשבת דבי"ט שרי אפילו כדרכן. ולבי מגמגם שלא מצינו שהתירו רבותינו שום מלאכה על ידי שינוי בשבת ואפילו בורר דשרינן לאלתר לאכול {{ממ|שבת ע"ד א'}} פי' בספר המצות דוקא אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל אפילו בידו לאלתר חייב. ואם היינו יכולין לומר דההיא דתולין מיירי בי"ט כדפרש"י זצ"ל ור"ח ופר"ת זצ"ל ושאלתות דרב אחאי גאון זצ"ל. ובמקום שצריך שינוי כגון דידע מאי קדירה בעי לבשולי וידע מבעוד יום שצריך פלפלין והיה לו לדוכם מבערב אז אין מפיגין טעמם שבזה נסתפקו התוס' סוף פ"ק דביצה אי פלפלין מפיגין טעמן או לאו, ולא מצאו לזה ראיה ברורה ויהא פי' התוספתא פלפלין הרי הם כתבלין לפי שרוב המאכלים טעונין פלפלין ודרך בני אדם לפלפל רוב מאכלם היה להחשיבו כמלח קמ"ל דלא אלא הם כתבלין ולמ"ד תבלין מפיגין טעמן מלח אין מפיג טעמו ופלפלין מפיגין טעמן מ"מ צריך שינוי לפלפלין כגון שמיד שקדש היום רוצה לדוכם ובברור שאם היה דכם קודם שקדש היום בשעה קטנה לא יפיגו טעמן ובזה מיירי ההיא דתולין, אעפ"י שלשחיטה מיד כשקדש היום לא הייתי אוסר מההיא טעמא דמתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ומטעם זה נתיר אפילו דבר דאפשר לעשות מבעוד יום מ"מ במקום דאפשר לשנות ישנה. | ||
גרסה אחרונה מ־19:33, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתב בספר המצות מדשרו רב ושמואל (ביצה ד' י"ד) לכתוש מלח בי"ט על ידי שינוי דאצלי אצלויי שמעינן דכל דבר אפילו אינו מפיג טעמו ואפשר לעשותו מעי"ט מותר לעשותו בי"ט ע"י שנוי וצריך ליישב למה אין מרקדין את הקמח על ידי שינוי דדוקא שינוי אגבה דפתורא (שם ד' כ"ט) אבל לרקד לכתחילה אפילו ע"י שנוי לא, ושמא יש לירא שיכוין מלאכתו בי"ט ובכתישת מלח אין כל כך לירא שבלא זה צריך למלוח בכל יום ולכתוש בעי"ט. ולפי דבריו נראה דלגבן ע"י שינוי שרי כגון שלא ישים החלב בבגד פשתן כדרך שעושין טברוג אלא בבגד צמר או שינוי אחר וגם נ"ל שאין שינוי מועיל אלא כשגוף המלאכה נעשית ע"י שינוי כמו יונק דהוי כלאחר יד וכיוצא בזה אבל אם היה בשבת ומעמיד קדירה אצל האש כלאחר יד וכשהיא מתבשלת אין שום שינוי היה חייב. ועתה ניחא מההיא דשונין את הקמח אגבא דפתורא ולא מרקדין דאין שום שינוי נעשה בהרקדה שכדרכו הוא מרקד רק שנופל על השולחן ולא תוך כלי, אבל אם היה עושה, גוף ההרקדה על ידי שינוי הכי נמי דשרי מדתניא בתוספתא פלפלין כתבלין שבית הלל מתירין לדוך כדרכן אף במדוך של אבן ביום טוב. הוכיח ר"י זצ"ל דהא דאמר רב יהודה פרק תולין (ד' קמ"א) הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי תרתי אסור רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא שרי דמיירי בשבת דבי"ט שרי אפילו כדרכן. ולבי מגמגם שלא מצינו שהתירו רבותינו שום מלאכה על ידי שינוי בשבת ואפילו בורר דשרינן לאלתר לאכול (שבת ע"ד א') פי' בספר המצות דוקא אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל אפילו בידו לאלתר חייב. ואם היינו יכולין לומר דההיא דתולין מיירי בי"ט כדפרש"י זצ"ל ור"ח ופר"ת זצ"ל ושאלתות דרב אחאי גאון זצ"ל. ובמקום שצריך שינוי כגון דידע מאי קדירה בעי לבשולי וידע מבעוד יום שצריך פלפלין והיה לו לדוכם מבערב אז אין מפיגין טעמם שבזה נסתפקו התוס' סוף פ"ק דביצה אי פלפלין מפיגין טעמן או לאו, ולא מצאו לזה ראיה ברורה ויהא פי' התוספתא פלפלין הרי הם כתבלין לפי שרוב המאכלים טעונין פלפלין ודרך בני אדם לפלפל רוב מאכלם היה להחשיבו כמלח קמ"ל דלא אלא הם כתבלין ולמ"ד תבלין מפיגין טעמן מלח אין מפיג טעמו ופלפלין מפיגין טעמן מ"מ צריך שינוי לפלפלין כגון שמיד שקדש היום רוצה לדוכם ובברור שאם היה דכם קודם שקדש היום בשעה קטנה לא יפיגו טעמן ובזה מיירי ההיא דתולין, אעפ"י שלשחיטה מיד כשקדש היום לא הייתי אוסר מההיא טעמא דמתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ומטעם זה נתיר אפילו דבר דאפשר לעשות מבעוד יום מ"מ במקום דאפשר לשנות ישנה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |