רש"י/עבודה זרה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו: | '''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו: | ||
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/יג|(שמות כב)]]</small> כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/כד|(שם)]]</small> אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים: | שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/יג|(שמות כב)]]</small> כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב <small>[[תנ"ך/שמות/כב/כד|(שם)]]</small> אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים<ref>בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ') והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע לרצ"ה מלובלין (חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירוש כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא) ובשמות (כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: דה ובממונו)</ref>: | ||
'''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר: | '''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר: | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''בערבוביא'''. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה: | '''בערבוביא'''. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה: | ||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:רש"י: עבודה זרה]] | [[קטגוריה:רש"י: עבודה זרה]] | ||