תוספות יום טוב/ראש השנה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←א: קישורים פנימיים, פיסוק) |
(קישורים פנימיים, פיסוק) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{מרכז|'''הקדמה למסכת ראש השנה'''}} | {{מרכז|'''הקדמה למסכת ראש השנה'''}} | ||
כתב הרמב"ם אחר שהשלים המועדות. ודברים המיוחדים בכל י"ט. דבר עכשיו במועד הנשאר לו: והוא ר"ה. עד כאן. ובספר יוחסין בשם רב שרירא גאון. בתר יום טוב{{הערה|כלומר אחר מסכת ביצה (שנקראה מסכת יום טוב).}} תנינן מסכת ראש השנה. כי היכי דליתני בתריה תענית. משום דאחר ראש השנה זמן רביעה | כתב הרמב"ם אחר שהשלים המועדות. ודברים המיוחדים בכל י"ט. דבר עכשיו במועד הנשאר לו: והוא ר"ה. עד כאן. ובספר יוחסין בשם רב שרירא גאון. בתר יום טוב{{הערה|כלומר אחר מסכת ביצה (שנקראה מסכת יום טוב).}} תנינן מסכת ראש השנה. כי היכי דליתני בתריה תענית. משום דאחר ראש השנה זמן רביעה, וזמן זריעה. וכחד ענינא דמו: | ||
== א == | == א == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''באחד באלול ר"ה כו'.''' עיין ב[[משנה/בכורות/ט|פרק בתרא]] דבכורות. [*ומ"ש ה[[רע"ב/{{כאן}}#א|ר"ב]] דאמר קרא שנה שנה כו' ע"ש [[רע"ב/בכורות/ט#א|בפירושו במשנה א']], ו[[תוספות יום טוב/בכורות/ט#א|מ"ש עליו]] בס"ד]: | '''באחד באלול ר"ה כו'.''' עיין ב[[משנה/בכורות/ט|פרק בתרא]] דבכורות. [*ומ"ש ה[[רע"ב/{{כאן}}#א|ר"ב]] דאמר קרא שנה שנה כו' ע"ש [[רע"ב/בכורות/ט#א|בפירושו במשנה א']], ו[[תוספות יום טוב/בכורות/ט#א|מ"ש עליו]] בס"ד]: | ||
'''באחד בתשרי.''' פי' ה[[רע"ב/{{כאן}}#א|ר"ב]] דכתיב עשר תעשר וכו' והוא סמוך לגמרו כו' והאי גמרו היינו שנגמר להתחייב במעשר. שאין אוכלים אפילו עראי. והוא משיראה פני הבית, כדתנן | '''באחד בתשרי.''' פי' ה[[רע"ב/{{כאן}}#א|ר"ב]] דכתיב עשר תעשר וכו' והוא סמוך לגמרו כו' והאי גמרו היינו שנגמר להתחייב במעשר. שאין אוכלים אפילו עראי. והוא משיראה פני הבית, כדתנן ר[[משנה/מעשרות/ב|פ"ב]] דמעשרות. ואין אנו צריכין למה שנדחקו התוס' לפרש. דאע"ג דתנן ב[[משנה/מעשרות/א|פ"ק]] דמעשרות משהביאו שליש עונתן למעשרות מ"מ אין דרך ללקט אלא כשנגמרו ע"כ. ונראה שבפירש"י שלפניהם לא היה כתוב זה הלשון, שכל ימות וכו'. ומפני כן הוצרכו לפרש בדבור שאחר זה דנפקא לן דתשרי ר"ה למעשר, מג"ש דשנה שנה. ולכך נדחקו גם בזה. ומ"ש הר"ב דזמן עבורה של בהמה דקה ה' חדשים, בגמרא. וא"ת אשכחן זמן עישור בהמה דקה. זמן עישור בהמה גסה דיולדת לתשעה חדשים, כדתניא בפ"ק דבכורות דף ח', מנא ידעינן. וי"ל דזמן לידת הגסות נמי באב היא. אלא שזמן עבורן קדים ד' חדשים לזמן עבורן של הדקות. [*וא"נ קדמי ויולדות קודם אב. מ"מ אין מאחרין. כי כן שמעתי, דמן אלול ואילך אינן יולדות, עד שבט ואדר]: | ||
'''ורבי אלעזר ור"ש אומרים בא' בתשרי.''' וד' ראשי שנים דחשבי לט"ו בניסן | '''ורבי אלעזר ור"ש אומרים בא' בתשרי.''' וד' ראשי שנים דחשבי לט"ו בניסן, שהוא ר"ה לרגלים, ה"ק ד' ראשי שנים לדברי הכל. לר"ש דבעי שלש רגלים כסדרן, דל מעשר בהמה. ולדפליגי עליה דל רגלים. גמ' [דף ד'] : | ||
'''לשנים.''' פי' הר"ב לשני מלכי האומות. ובגמרא דף ג'. מפיק ליה מקראי. דכתיב {{ממ|נחמיה א'}} דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים. וכתיב {{ממ|שם ב'}} ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך. מדקאי בכסלו | '''לשנים.''' פי' הר"ב לשני מלכי האומות. ובגמרא דף ג'. מפיק ליה מקראי. דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/א#א|נחמיה א' א']]}} דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים. וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ב#א|שם ב' א']]}} ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך. מדקאי בכסלו, וקרי ליה שנת עשרים, וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים, מכלל דר"ה לאו ניסן. וכתבו התוס' והואיל ואפיקתיה מניסן, אוקמיה אתשרי דאשכחן דהוי ר"ה לכמה דברים: | ||
'''ולשמיטין.''' דכתיב {{ממ|ויקרא כ"ה}} ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. וגמר שנה שנה מתשרי. דכתיב {{ממ|דברים י"א}} מראשית השנה. ואין דנין שנה משנה דניסן | '''ולשמיטין.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#ד|ויקרא כ"ה ד']]}} ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. וגמר שנה שנה מתשרי. דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#יב|דברים י"א י"ב]]}} מראשית השנה. ואין דנין שנה משנה דניסן, דכתיב ביה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ב|שמות י"ב ב']]}} ראשון הוא לכם לחדשי השנה, דהתם שנה שיש עמה חדשים. גמ': | ||
'''לנטיעה.''' דכתיב {{ממ|ויקרא י"ט}} שלש שנים ערלים. וכתיב {{ממ|שם}} ובשנה הרביעית. ויליף שנה שנה מתשרי. גמ'. ומ"ש הר"ב אם נטע אילן מ"ה יום. שיום הנטיעה אינו מכלל ימי הקליטה. וכתב הרמב"ם | '''לנטיעה.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#כג|ויקרא י"ט כ"ג]]}} שלש שנים ערלים. וכתיב {{ממ|שם יט כד}} ובשנה הרביעית. ויליף שנה שנה מתשרי. גמ'. ומ"ש הר"ב אם נטע אילן מ"ה יום. שיום הנטיעה אינו מכלל ימי הקליטה. וכתב הרמב"ם ב[[רמב"ם/נטע רבעי/ט|פ"ט]] מה' נטע רבעי. הנוטע אילן מאכל בט"ו באב כו'. שנמצא עוד ט"ו יום מאב. וכ"ט יום של אלול הרי מ"ד יום. מלבד יום הנטיעה. ומ"ש דשלשים יום בשנה חשובים שנה, יליף בגמרא מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ח#יג|בראשית ח' י"ג]]}} בראשון באחד לחדש. מדאכתי יום אחד הוא דעייל בחודש, וקא קרו ליה חדש [דכתיב באחד לחדש], ש"מ יום א' בחדש חשיב ליה חדש. ומדיום א' בחדש חשיב ליה חדש שלשים יום בשנה חשובין שנה. דחדש נמנה בימים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#כ|במדבר י"א כ']]}} חדש ימים. ואחד ממנויו חשיב חדש. הכי נמי שנה שנמנה בחדשים. דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ב|שמות י"ב ב']]}} לחדשי השנה. הכי נמי אחד ממנויה חשיב שנה. ומ"ש הר"ב ולאחר שנה שלישית כו' עדיין הם אסורים משום ערלה כו'. ואי קשיא הא גמרי להו שלש שנים דערלים. מפיק ליה בגמרא מדכתיב ובשנה הרביעית ובשנה החמישית. פעמים שברביעית. ועדיין אסורה משום ערלה. ופעמים שבחמישית ועדיין אסורה משום רבעי. ומה שכתב עד ט"ו בשבט. אתיא כב"ה: | ||
'''ולירקות.''' פי' הר"ב למעשר ירק. שאין תורמין כו'. וכן כתב רש"י. ואיתא נמי בברייתא. ואם היתה שניה נכנסת לשלישית כו' כדלקמן בדברי הר"ב. ומפרשינן בגמרא. דתנא תני ירקות שמעשרותיהן מדרבנן. וכ"ש מה שחייבים מדאורייתא. ודתני ירקות לשון רבים. משום דתרי גווני ירק הן דאזלינן בתר לקיטה. כדאמרן *)ולענין גורנו משנאגד וכו'. כדתנן במשנה ה' פ"ק דמעשרות: | '''ולירקות.''' פי' הר"ב למעשר ירק. שאין תורמין כו'. וכן כתב רש"י. ואיתא נמי בברייתא. ואם היתה שניה נכנסת לשלישית כו' כדלקמן בדברי הר"ב. ומפרשינן בגמרא. דתנא תני ירקות שמעשרותיהן מדרבנן. וכ"ש מה שחייבים מדאורייתא. ודתני ירקות לשון רבים. משום דתרי גווני ירק הן דאזלינן בתר לקיטה. כדאמרן *)ולענין גורנו משנאגד וכו'. כדתנן במשנה ה' פ"ק דמעשרות: | ||