ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יישובי העמר נקא, יישוב הגור אריה וקושייתו כישוב העין יעקב וקושיית הכלי חמדה)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
כתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שאף מי שאינו חשוך בנים וקיים מצוות פו"ר מכל מקום בליל טבילה מותר בתשמיש המיטה אף בשני רעבון, ומקור דבריו בדברי הירושלמי הנזכרים לעיל 'א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה'{{הערה|ואף שדברי רבי יוסי מובאים בירושלמי אחר מימרא דרבי יהודה 'תאיבי בנים משמשין מיטותיהן' מכל מקום כתב הבית יוסף שקאי אדלעיל מיניה 'בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה' שעל זה קאמר רבי יוסי ובלבד יום שטבלה שאז מותר, דהיינו חוץ מליל טבילה שצריך לשמש אף שהוא שנת רעבון.}}.
כתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שאף מי שאינו חשוך בנים וקיים מצוות פו"ר מכל מקום בליל טבילה מותר בתשמיש המיטה אף בשני רעבון, ומקור דבריו בדברי הירושלמי הנזכרים לעיל 'א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה'{{הערה|ואף שדברי רבי יוסי מובאים בירושלמי אחר מימרא דרבי יהודה 'תאיבי בנים משמשין מיטותיהן' מכל מקום כתב הבית יוסף שקאי אדלעיל מיניה 'בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה' שעל זה קאמר רבי יוסי ובלבד יום שטבלה שאז מותר, דהיינו חוץ מליל טבילה שצריך לשמש אף שהוא שנת רעבון.}}.


===מו"מ בדין זה===
===קושיית התוס' מיוכבד שנולדה בין החומות===
התוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]]}} הקשו שהרי יוכבד נולדה בין החומות ואותה העת עת רעב היה, ועל כרחך ששימשו אף בשני רעבון.
התוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]]}} הקשו שהרי יוכבד נולדה בין החומות ואותה העת עת רעב היה, ועל כרחך ששימשו אף בשני רעבון.
*התוס' מתרצים שלכולי עלמא אין איסור אלא רק למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות, ולכן יוסף לא שימש אך שאר בני אדם שימשו.
*התוס' מתרצים שלכולי עלמא אין איסור אלא רק למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות, ולכן יוסף לא שימש אך שאר בני אדם שימשו.