ערך/תנא ופליג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(התאמה) |
(הוספות וניסוח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''תנא ופליג''' מופיע בתלמוד בדרך כלל כתשובה לסתירה בין דעתו של אחד האמוראים לבין דין המבואר במשנה או בברייתא. יישוב זה בא לשלול את הנחת הייסוד לפיה במצב של סתירה כזו, דבריו של האמורא הם שעומדים בתמיהה מאחר שאמורא אין בכוחו לחלוק על דברי תנאים. תנא ופליג מגדיר מחדש את מעמדו של אותו אמורא כך שדבריו יוכלו לעמוד כדעתו גם נגד דעת תנאים. | |||
מצאנו דיונים לגבי הגדרת מעמדם של כמה מחכמי התלמוד, אם חשובים כאמורא או כתנא: | |||
=== רב === | === רב === | ||
בכמה מקומות בש"ס מוזכר שרב תנא הוא ופליג{{הערה|כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ח/א|ח.]]}}.}}. | בכמה מקומות בש"ס מוזכר שרב תנא הוא ופליג{{הערה|כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ח/א|ח.]]}}.}}. | ||
| שורה 7: | שורה 10: | ||
שמואל אם הוא תנא ופליג, ראה {{עע|שמואל}}. | שמואל אם הוא תנא ופליג, ראה {{עע|שמואל}}. | ||
=== רבי יוחנן === | |||
תוספות בכתובות {{ממ|[[תוספות/כתובות/ח/א#רב|ח. ד"ה רב]]}} מוכיחים שרבי יוחנן היה אמורא ולא תנא{{הערה|עם זאת, מציינים התוס' לכך שמצאנו גם רבי יוחנן שהיה תנא {{ממ|[[בבלי/נזיר/סה/א|נזיר סה.]]}} אך זהו חכם אחר הנושא את אותו השם.}}. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||