משתמש:שבח המצוות/פורטל:תרי"ג מצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שבח המצוות (שיחה | תרומות) (הסרת כל התוכן מהדף) |
שבח המצוות (שיחה | תרומות) (ייחוס לעורך אמיתי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כאן נציג בפניכם את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיות תרי"ג המצוות, [מסודר כסדר המצוות לשיטת בעל ספר החינוך ועפ''י סדר פרשיות התורה. | |||
ספר בראשית | |||
בראשית | |||
א. [[מצות פריה ורביה]] | |||
נח | |||
לך לך | |||
ב. [[מצות מילה]] | |||
וישלח | |||
ג. [[שלא לאכל גיד הנשה]] | |||
ספר שמות | |||
בא | |||
ד. [[מצות קדוש החדש]] | |||
ה. [[מצות שחיטת הפסח]] | |||
ו. [[מצות אכילת בשר הפסח.]] | |||
ז. [[שלא לאכל הפסח נא ומבשל.]] | |||
ח. [[שלא להותיר מבשר הפסח.]] | |||
ט. [[מצות השבתת החמץ.]] | |||
י. [[מצות אכילת מצה.]] | |||
יא. [[שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.]] | |||
יב. [[שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.]] | |||
יג. [[שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.]] | |||
יד. [[שלא נאכיל מן הפסל לגר ותושב.]] | |||
טו. [[שלא להוציא מבשר הפסח חוצה.]] | |||
טז. [[שלא לשבר עצם מן הפסח.]] | |||
יז. [[שלא יאכל ערל מן הפסח.]] | |||
יח. [[מצות קדוש בכורות בארץ ישראל.]] | |||
יט. [[שלא לאכל חמץ בפסח.]] | |||
כ. [[שלא יראה לנו חמץ בפסח.]] | |||
כא. [[מצות ספור יציאת מצרים.]] | |||
כב. מצות פדיון פטר חמור. | |||
כג. מצות עריפת פטר חמור. | |||
בשלח | |||
כד. שלא נלך בשבת חוץ לתחום. | |||
יתרו | |||
כה. מצות האמנה במציאות השם. | |||
כו. שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו. | |||
כז. שלא לעשות פסל. | |||
כח. שלא להשתחות לעבודה זרה. | |||
כט. שלא לעבוד ע''ז במה שדרכה להעבד. | |||
ל. שלא לשבע לשוא. | |||
לא. מצות קדוש שבת בדברים. | |||
לב. שלא לעשות מלאכה בשבת. | |||
לג. מצות כיבוד אב ואם. | |||
לד. שלא להרג נקי. | |||
לה. שלא לגלת ערות אשת איש. | |||
לו. שלא לגנב נפש מישראל. | |||
לז. שלא להעיד בשקר. | |||
לח. שלא לחמד. | |||
לט. שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי. | |||
מ. שלא לבנות אבני גזית. | |||
מא. שלא לפסע על המזבח. | |||
משפטים | |||
מב. מצות דין עבד עברי. | |||
מג. מצות יעוד של אמה העבריה. | |||
מד. מצות פדיון אמה העבריה. | |||
מה. שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האב. | |||
מו. שלא לגרע שאר כסות ועונה. | |||
מז. מצות בית דין להרג בחנק המחיב. | |||
מח. שלא להכות אב ואם. | |||
מט. מצות דיני קנסות. | |||
נ. מצות בית דין להרג בסיף המחיב. | |||
נא. מצות בית דין לדון נזקי בהמה. | |||
נב. שלא לאכול בשר שור הנסקל. | |||
נג. מצות בית דין לדון בנזקי הבור. | |||
נד. מצות בית דין לדון גנב | |||
נה. מצות בית דין לדון בנזקי הבער. | |||
נו. מצות בית דין לדון בנזקי האש. | |||
נז. מצות בית דין לדון בדין שומר חנם. | |||
נח. מצות בית דין לדון בדין טוען ונטען. | |||
נט. מצות בית דין לדון בדין נושא שכר ושוכר. | |||
ס. מצות בית דין לדון בדין השואל. | |||
סא. מצות בית דין לדון בדין מפתה. | |||
סב. שלא להחיות מכשפה. | |||
סג. שלא להונות הגר בדברים. | |||
סד. שלא להונות הגר בממון. | |||
סה. שלא לענות יתום ואלמנה. | |||
סו. מצות הלואה לעני. | |||
סז. שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרע. | |||
סח. שלא נשית יד בין לוה למלוה ברבית. | |||
סט. שלא לקלל הדין. | |||
ע. לאו דברכת השם. | |||
עא. שלא לקלל הנשיא. | |||
עב. שלא להקדים חקי התבואות. | |||
עג. שלא לאכול טריפה. | |||
עד. שלא לשמע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חברו. | |||
עה. שלא יעיד בעל עברה. | |||
עו. שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד. | |||
עז. שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחלה בדיני נפשות. | |||
עח. מצות הטיה אחרי רבים. | |||
עט. שלא לרחם על עני בדין. | |||
פ. מצות פרוק משא. | |||
פא. שלא להטות משפט רשע. | |||
פב. שלא לחתוך הדין באמד הדעת. | |||
פג. שלא לקח שחד. | |||
פד. מצות שמטת קרקעות. | |||
פה. מצות שביתה בשבת. | |||
פו. שלא לשבע בעבודת אלילים. | |||
פז. שלא להדיח בני ישראל אחר העבודת אלילים. | |||
פח. מצות חגיגה ברגלים. | |||
פט. שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד החמץ ברשותנו. | |||
צ. שלא להניח אמורי הפסח לפסל בלינה. | |||
צא. מצות הבאת בכורים. | |||
צב. שלא לבשל בשר בחלב. | |||
צג. שלא לכרת ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודת אלילים. | |||
צד. שלא לשכן עובדי אלילים בארצנו. | |||
תרומה | |||
צה. מצות בנין בית הבחירה. | |||
צו. שלא להוציא בדי הארון ממנו. | |||
צז. מצות סדור לחם הפנים ולבונה. | |||
תצוה | |||
צח. מצות עריכת נרות במקדש. | |||
צט. מצות לבישת בגדי כהנים. | |||
ק. שלא יזח החשן מעל האפוד. | |||
קא. שלא לקרע המעיל של כהנים. | |||
קב. מצות אכילת בשר חטאת ואשם. | |||
קג. מצות הקטרת קטרת. | |||
קד. שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב. | |||
כי תשא | |||
קה. מצות נתינת מחצית השקל בשנה. | |||
קו. מצות קדוש ידים ורגלים בשעת עבודה. | |||
קז. מצות משיחת כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה. | |||
קח. שלא יסוך זר בשמן המשחה. | |||
קט. שלא לעשות במתכנת שמן המשחה. | |||
קי. שלא לעשות במתכנת הקטרת. | |||
קיא. שלא לאכל ולשתות תקרבת עבודת אלילים. | |||
קיב. מצות שביתת הארץ בשנת השמטה. | |||
קיג. שלא לאכל בשר בחלב. | |||
ויקהל | |||
קיד. שלא יעשו בית דין משפט מות בשבת. | |||
ספר ויקרא | |||
ויקרא | |||
קטו. מצות מעשה העלה. | |||
קטז. מצות קרבן מנחה. | |||
קיז. שלא להקריב שאר או דבש. | |||
קיח. שלא להקריב קרבן בלא מלח. | |||
קיט. מצות מליחת הקרבן. | |||
קכ. מצות קרבן בית דין אם טעו בהוראה. | |||
קכא. מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת. | |||
קכב. מצות עדות. | |||
קכג. מצות קרבן עולה ויורד. | |||
קכד. שלא להבדיל בחטאת העוף. | |||
קכה. שלא לתן שמן זית במנחת חוטא. | |||
קכו. שלא לתת לבונה במנחת חוטא. | |||
קכז. מצות תוספת חמש לאוכל מן ההקדש או מועל בו. | |||
קכח. מצות קרבן אשם תלוי. | |||
קכט. מצות קרבן אשם ודאי. | |||
קל. מצות השבת גזל. | |||
צו | |||
קלא. מצות הרמת הדשן. | |||
קלב. מצות הדלקת אש על המזבח בכל יום. | |||
קלג. שלא לכבות אש מעל המזבח. | |||
קלד. מצות אכילת שירי מנחות. | |||
קלה. שלא לעשות שירי מנחות חמץ. | |||
קלו. מצות קרבן מנחה של כהן גדול בכל יום. | |||
קלז. שלא לאכול מנחת כהן. | |||
קלח. מצות מעשה החטאת. | |||
קלט. שלא לאכל מבשר חטאות הנעשין בפנים. | |||
קמ. מצות מעשה האשם. | |||
קמא. מצות מעשה זבח השלמים. | |||
קמב. שלא להותיר מבשר קרבן התודה. | |||
קמג. מצות שרפת נותר הקדשים. | |||
קמד. שלא לאכל פגול. | |||
קמה. שלא לאכל בשר קדשים שנטמא. | |||
קמו. מצות שרפת בשר קדש שנטמא. | |||
קמז. שלא נאכל חלב. | |||
קמח. שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף. | |||
שמיני | |||
קמט. שלא יכנסו הכהנים למקדש מגדלי שער. | |||
קנ. שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים. | |||
קנא. שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה. | |||
קנב. שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי. | |||
קנג. מצות בדיקת סימני בהמה וחיה. | |||
קנד. שלא לאכל בהמה וחיה טמאה. | |||
קנה. מצות בדיקת סימני דגים. | |||
קנו. שלא לאכל דג טמא. | |||
קנז. שלא לאכל עוף טמא. | |||
קנח. מצות בדיקת סימני חגבים. | |||
קנט. מצות טמאת שמנה שרצים. | |||
קס. מצות ענין טמאת אכלין. | |||
קסא. מצות ענין טמאת נבלה. | |||
קסב. שלא לאכל שרץ הארץ. | |||
קסג. שלא לאכל מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפרות. | |||
קסד. שלא לאכל משרץ המים. | |||
קסה. שלא לאכל מן השרצים המתהוים מן העפוש. | |||
תזריע | |||
קסו. מצות ענין טמאת יולדת. | |||
קסז. שלא יאכל טמא מן הקדשים. | |||
קסח. מצות קרבן יולדת. | |||
קסט. מצות ענין טמאת מצרע. | |||
קע. שלא לגלח שער הנתק. | |||
קעא. הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה. | |||
קעב. מצות ענין נגעי בגדים. | |||
מצורע | |||
קעג. מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים. | |||
קעד. מצות תגלחת מצרע ביום השביעי. | |||
קעה. מצות טבילה לטמאים. | |||
קעו. מצות קרבן מצרע כשיתרפא מצרעתו. | |||
קעז. מצות ענין טמאת בית שיהיה בו נגע. | |||
קעח. מצות ענין טמאת זב להיות טמא ומטמא. | |||
קעט. מצות קרבן זב כשיתרפא מזובו. | |||
קפ. מצות ענין טמאת שכבת זרע שהוא טמא ומטמא. | |||
קפא. מצות ענין טמאת נדה שטמאה ומטמאה. | |||
קפב. מצות ענין טמאת זבה שטמאה ומטמאה. | |||
קפג. מצות קרבן זבה כשתתרפא מזובה. | |||
אחרי מות | |||
קפד. שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זרים. | |||
קפה. מצות עבודת יום הכפורים. | |||
קפו. שלא לשחט קדשים חוץ לעזרה. | |||
קפז. מצות כסוי הדם. | |||
קפח. שלא להתחתן באחת מכל העריות. | |||
קפט. שלא לגלות ערות אב. | |||
קצ. שלא לגלות ערות אם. | |||
קצא. שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמו. | |||
קצב. שלא לגלות ערות אחותו בכל צד שהיא אחותו. | |||
קצג. שלא לגלות ערות בת הבן. | |||
קצד. שלא לגלות ערות בת הבת. | |||
קצה. שלא לגלות ערות הבת. | |||
קצו. שלא לגלות ערות אחותו מן האב והיא בת אשת אביו. | |||
קצז. שלא לגלות ערות אחות אב. | |||
קצח. ערות אחות אמך לא תגלה. | |||
קצט. ערות אחי אביך לא תגלה. | |||
ר. ערות אשת אחי אביך לא תגלה. | |||
רא. ערות כלתך לא תגלה. | |||
רב. ערות אשת אחיך לא תגלה. | |||
רג. ערות אשה ובתה לא תגלה. | |||
רד. ערות אשה ובת בנה. | |||
רה. שלא לגלות ערות אשה ובת בתה. | |||
רו. ערות אשה ואחותה. | |||
רז. שלא לבוא על אשה נדה. | |||
רח. שלא נתן מזרעו למלך. | |||
רט. שלא לבוא על הזכרים. | |||
רי. שלא לשכב עם בהמה. | |||
ריא. שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות. | |||
קדושים | |||
ריב. מצות יראת אב ואם. | |||
ריג. שלא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדבור ולא בהבטה. | |||
ריד. שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתו. | |||
רטו. שלא לאכל נותר. | |||
רטז. להניח פאה בשדה. | |||
ריז. שלא לכלות הפאה בשדה. | |||
ריח. לעזב הלקט בשדה. | |||
ריט. שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר. | |||
רכ. מצות הנחת פאת הכרם. | |||
רכא. שלא לכלות פאת הכרם. | |||
רכב. מצות הנחת פרט הכרם. | |||
רכג. שלא ללקט פרט הכרם. | |||
רכד. שלא לגנב שום ממון. | |||
רכה. שלא נכחש על ממון שיש מאחר בידינו. | |||
רכו. שלא לשבע על כפירת ממון. | |||
רכז. שלא לשבע לשקר. | |||
רכח. שלא לעשק. | |||
רכט. שלא לגזל. | |||
רל. שלא לאחר שכר שכיר. | |||
רלא. שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה. | |||
רלב. שלא להכשיל תם בדרך. | |||
רלג. שלא לעול המשפט. | |||
רלד. שלא לכבד גדול בדין. | |||
רלה. מצוה שישפט בצדק. | |||
רלו. שלא לרגל. | |||
רלז. שלא לעמד על דם רעים. | |||
רלח. שלא לשנא אחים. | |||
רלט. מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה. | |||
רמ. שלא להלבין פני אדם מישראל. | |||
רמא. שלא לנקם. | |||
רמב. שלא לנטר. | |||
רמג. מצות אהבת ישראל. | |||
רמד. שלא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו. | |||
רמה. שלא לזרע כלאי זרעים ולא נרכיב אילן בשום מקום בארץ. | |||
רמו. שלא לאכול ערלה. | |||
רמז. מצות נטע רבעי. | |||
רמח. שלא לאכל ולשתות כדרך זולל וסובא. | |||
רמט. שלא לנחש. | |||
רנ. שלא לעונן. | |||
רנא. שלא להקיף פאת הראש. | |||
רנב. שלא להשחית פאת זקן. | |||
רנג. שלא נכתב בבשרנו כתבת קעקע. | |||
רנד. מצות היראה מן המקדש. | |||
רנה. שלא לעשות מעשה אוב. | |||
רנו. שלא לעשות מעשה ידעוני. | |||
רנז. מצות כבוד חכמים. | |||
רנח. שלא להונות במדות וכל המדות בכלל. | |||
רנט. מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדות. | |||
רס. שלא לקלל אב ואם. | |||
רסא. מצוה שישרפו מי שיתחיב שרפה. | |||
רסב. שלא ללכת בחקת הגוים. | |||
אמור | |||
רסג. שלא יטמא כהן הדיוט במת זולת בקרובים המבארים בכתוב. | |||
רסד. מצות ענין טמאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה ... | |||
רסה. שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו. | |||
רסו. שלא ישא כהן אשה זונה. | |||
רסז. שלא ישא כהן אשה חללה. | |||
רסח. שלא ישא כהן גרושה | |||
רסט. מצות קדוש זרע אהרן. | |||
רע. שלא יכנס כהן גדול באהל המת. | |||
רעא. שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במת. | |||
ערב. מצות כהן גדול לשא נערה בתולה. | |||
רעג. שלא ישא כהן גדול אלמנה. | |||
רעד. שלא יבעל כהן גדול אלמנה. | |||
רעה. שלא יעבד כהן בעל מום במקדש. | |||
רעו. שלא יעבד כהן בעל מום עובר. | |||
רעז. שלא יכנס בעל מום בהיכל כלו. | |||
רעח. שלא יעבד כהן טמא. | |||
רעט. שלא יאכל כהן טמא תרומה. | |||
רפ. שלא יאכל שום זר תרומה. | |||
רפא. שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה. | |||
רפב. שלא יאכל ערל תרומה. | |||
רפג. שלא תאכל חללה מן הקדש. | |||
רפד. שלא לאכל טבל. | |||
רפה. שלא נקדיש בעלי מומין למזבח. | |||
רפו. מצות הקרבן להיות תמים. | |||
רפז. שלא נתן מום בקדשים. | |||
רפח. שלא נזרק דם בעל מום על המזבח. | |||
רפט. שלא נשחט בעל מום לשם קרבן. | |||
רצ. שלא נקטיר מאמורי בעלי מומין. | |||
רצא. שלא לסרס אחד מכל המינים. | |||
רצב. שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הנכרי. | |||
רצג. מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלה. | |||
רצד. שלא לשחט בהמה ובנה ביום אחד. | |||
רצה. שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם. | |||
רצו. מצות קדוש השם. | |||
רצז. מצות שביתה ביום ראשון של פסח. | |||
רחצ. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח. | |||
רצט. מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח. | |||
ש. מצות שביתה בשביעי של פסח. | |||
שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח. | |||
שב. מצות קרבן העמר של שעורים. | |||
שג. שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסן. | |||
דש. שלא לאכל קלי מתבואה חדשה עד היום ההוא. | |||
שה. שלא לאכל כרמל מתבואה חדשה עד היום ההוא. | |||
שו. מצות ספירת העמר. | |||
שז. מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרת. | |||
שח. מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת. | |||
שט. שלא לעשות מלאכה ביום חג שבועות. | |||
שי. מצות שביתה ביום ראש השנה. | |||
שיא. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי. | |||
שיב. מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה. | |||
שיג. מצות תענית ביום עשירי בתשרי. | |||
שיד. מצות קרבן מוסף של יום הכפורים. | |||
שטו. שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי. | |||
שטז. שלא לאכל ולשתות ביום הכפורים. | |||
שיז. מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים. | |||
שיח. מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכות. | |||
שיט. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות. | |||
שכ. מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסכות. | |||
שכא. מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכות. | |||
שכב. מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סכות שהוא נקרא שמיני עצרת. | |||
שכג. שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת. | |||
שכד. מצות נטילת לולב. | |||
שכה. מצות ישיבת סכה. | |||
בהר | |||
שכו. שלא נעבד האדמה בשנה השביעית. | |||
שכז. שלא נעשה עבודה גם באילנות. | |||
שכח. שלא נקצר ספיחים בשנה השביעית. | |||
שכט. שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה. | |||
של. מצות ספירת שבע שבתות שנים. | |||
שלא. מצות תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל. | |||
שלב. מצות קדוש שנת היובל. | |||
שלג. שלא נעבד הארץ בשנת היובל. | |||
שלד. שלא נקצר ספיחי תבואות של שנת היובל. | |||
שלה. שלא לאסף פרות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים ... | |||
שלו. מצות עשית דין בין לוקח ומוכר. | |||
שלז. שלא להונות במקח וממכר. | |||
שלח. שלא להונות אחד מישראל בדברים. | |||
שלט. שלא נמכר שדה בארץ ישראל לצמיתות. | |||
שמ. מצות השבת קרקע לבעליהן ביובל. | |||
שמא. מצות פדיון בתי ערי חומה עד השלמת שנה. | |||
שמב. שלא לשנות ממגרשי הלוים. | |||
שמג. שלא להלוות ברבית לישראל. | |||
שדמ. שלא נעבד בעבד עברי עבדת בזיון כמו עבדת כנעני. | |||
שמה. שלא נמכר עבד עברי על אבן המקח. | |||
שמו. שלא לעבד בעבד עברי בעבדת פרך. | |||
שמז. מצות עבודה בעבד כנעני לעולם. | |||
שמח. שלא להניח לגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו. | |||
שמט. שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לשם. | |||
בחקתי | |||
שנ. מצות מעריך אדם שיתן דמים הקצובים בתורה. | |||
שנא. שלא נמיר הקדשים. | |||
שנב. מצות הממיר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קדש. | |||
שנג. מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהן. | |||
שנד. מצות מעריך בתים שיתן כערך שיעריכנה הכהן ותוספת חמש. | |||
שנה. מצות מעריך שדה שיתן כערך הקצוב בפרשה. | |||
שנו. שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן. | |||
שנז. מצות דין מחרים מנכסיו שהוא לכהנים. | |||
שנח. שלא ימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהנים. | |||
שנט. שלא יגאל שדה החרם. | |||
שס. מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה. | |||
שסא. שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים. | |||
ספר במדבר | |||
נשא | |||
שסב. מצות שלוח טמאים חוץ למחנה שכינה. | |||
שסג. שלא יכנס טמא בכל המקדש. | |||
שסד. מצות ודוי על החטא. | |||
שסה. מצות סוטה שיביאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתוב. | |||
שסו. שלא נתן שמן בקרבן סוטה. | |||
שסז. שלא לשים לבונה בקרבן סוטה. | |||
שסח. שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכר. | |||
שסט. שלא יאכל הנזיר ענבים לחים. | |||
שע. שלא יאכל הנזיר צמוקים. | |||
שעא. שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים. | |||
שעב. שלא יאכל הנזיר קלפת הענבים. | |||
שעג. שלא יגלח הנזיר שערו. | |||
שעד. מצות גדול שער נזיר. | |||
שעה. שלא יכנס הנזיר לאהל המת. | |||
שעו. שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טמאות. | |||
שעז. מצות גלוח הנזיר והבאת קרבנותיו. | |||
שעח. מצות ברכת כהנים בכל יום. | |||
שעט. מצות משא הארון בכתף. | |||
בהעלתך | |||
שפ. מצות פסח שני בארבעה עשר באיר. | |||
שפא. מצות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים. | |||
שפב. שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו. | |||
שפג. שלא לשבר עצם מעצמות פסח שני. | |||
שפד. מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה. | |||
שלח לך | |||
שפה. מצות חלה. | |||
שפו. מצות ציצית. | |||
שפז. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים. | |||
קרח | |||
שפח. מצות שמירת המקדש. | |||
שפט. שלא יתעסקו הכהנים בעבודת הלוים ולא הלוים בעבודת כהנים. | |||
שצ. שלא יעבד זר במקדש. | |||
שצא. שלא לבטל שמירת המקדש. | |||
שצב. מצות פדיון בכור אדם. | |||
שצג. שלא לפדות בכור בהמה טהורה. | |||
שצד. מצות עבודת הלוים במקדש. | |||
שצה. מצות מעשר ראשון. | |||
שצו. מצות הלוים לתת מעשר מן המעשר. | |||
חקת | |||
שצז. מצות פרה אדמה. | |||
שצח. מצות טמאה של מת. | |||
שצט. מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא ... | |||
פנחס | |||
ת. מצות דיני נחלות. | |||
תא. מצות תמידין בכל יום. | |||
תב. מצות קרבן מוסף של שבת. | |||
תג. מצות קרבן מוסף בכל חדש וחדש. | |||
תד. מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות. | |||
תה. מצות שופר בראש השנה. | |||
מטות | |||
תו. מצות דין הפרת נדרים. | |||
תז. שלא נחל דברנו בנדרים. | |||
מסעי | |||
תח. מצות ישראל לתת ערים ללוים לשבת בהן והן קולטות. | |||
תט. שלא להרג מחיב קדם שיעמוד בדין. | |||
תי. מצות בית דין לשלוח מכה נפש בשגגה מעירו לערי מקלט ועל ... | |||
תיא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות. | |||
תיב. שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח. | |||
תיג. שלא נקח כפר ממחיב גלות לפטרו מן הגלות. | |||
ספר דברים | |||
דברים | |||
תיד. שלא למנות דין שאינו יודע בדיני התורה. | |||
תטו. שלא יירא הדין בדין. | |||
ואתחנן | |||
תטז. שלא להתאוות ממון חברו. | |||
תיז. מצות אחדות השם. | |||
תיח. מצות אהבת השם. | |||
תיט. מצות תלמוד תורה. | |||
תכ. מצות קריאת שמע שחרית וערבית. | |||
תכא. מצות תפלין של יד. | |||
תכב. מצות תפלין של ראש. | |||
תכג. לקבע מזוזה בפתחים. | |||
תכד. שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי. | |||
תכה. מצות הרגת שבעה עממין. | |||
תכו. שלא לחן ולרחם על עובד אלילים. | |||
תכז. לא להתחתן בעובדי אלילים. | |||
עקב | |||
תכח. שלא להנות מצפוי עבודה זרה ומשמשיה. | |||
תכט. שלא להנות מתקרבת עבודה זרה. | |||
תל. לברך את השם אחר אכילת המזון. | |||
תלא. מצות אהבת הגרים. | |||
תלב. מצות יראת השם. | |||
תלג. מצות תפילה. | |||
תלד. להדבק בחכמי התורה. | |||
תלה. להשבע בשמו יתברך באמת. | |||
ראה | |||
תלו. לאבד עבודה זרה ומשמשיה. | |||
תלז. שלא לאבד דברים שנקרא שמו יתברך עליהם. | |||
תלח. שיביא כל נדריו ברגל ראשון. | |||
תלט. שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה. | |||
תמ. מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה. | |||
תמא. לפדות קדשים שנפל בהם מום. | |||
תמב. שלא לאכל מעשר שני של דגן חוץ לירושלים. | |||
תמג. שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים. | |||
תמד. שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים. | |||
תמה. שלא לאכל בכור תמים חוץ לירושלים. | |||
תמו. שלא לאכל קדשי הקדשים חוץ לעזרה. | |||
תמז. שלא לאכל בשר העולה. | |||
תמח. שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמים. | |||
תמט. שלא יאכל כהן בכורים קדם הנחתם בעזרה. | |||
תנ. שלא לעזב הלוי, מלתן לו מתנותיו. | |||
תנא. מצות שחיטה. | |||
תנב. שלא לאכל אבר מן החי. | |||
תנג. להביא קדשים בבית הבחירה. | |||
תנד. שלא להוסיף על המצות ופרושן. | |||
תנה. שלא לגרע ממצות התורה. | |||
תנו. שלא לשמע ממתנבא בשם עבודה זרה. | |||
תנז. שלא לאהב המסית. | |||
תנח. שלא לעזב שנאתו על המסית. | |||
תנט. שלא להציל המסית. | |||
תס. שלא ללמד זכות למסית. | |||
תסא. שלא למנע מללמד על המסית חובה. | |||
תסב. שלא להסית אחד מישראל לעבד עבודה זרה. | |||
תסג. מצות חקירת העדים היטב. | |||
תסד. שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה. | |||
תסה. שלא לבנות עיר הנדחת. | |||
תסו. שלא להנות בממון עיר הנדחת. | |||
תסז. שלא להתגודד כמו עובדי עבודה זרה. | |||
תסח. שלא לקרח על מת. | |||
תסט. שלא לאכל פסולי המקדשין. | |||
תע. לבדק בסימני העוף. | |||
תעא. שלא לאכל שרץ העוף. | |||
תעב. שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהן. | |||
תעג. מצות מעשר שני. | |||
תעד. להפריש מעשר עני. | |||
תעה. שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעית. | |||
תעו. מצוה לנגש את הנכרי. | |||
תעז. שישמיט כל הלואותיו בשביעית. | |||
תעח. שלא יאמץ את לבבו על העני. | |||
תעט. מצות צדקה. | |||
תפ. שלא נמנע מלהלוות קדם שמטה. | |||
תפא. שלא לשלח עבד עברי ריקם. | |||
תפב. להעניק לו בצאתו לחפשי. | |||
תפג. שלא לעבד בקדשים. | |||
תפד. שלא לגזז הצמר בקדשים. | |||
תפה. שלא לאכל חמץ אחר חצות. | |||
תפו. שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום שלישי. | |||
תפז. שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד. | |||
תפח. מצוה לשמח ברגלים. | |||
תפט. להראות ברגלים בבית הבחירה. | |||
תצ. שלא נעלה לרגל בלא קרבן. | |||
שופטים | |||
תצא. למנות שופטים ושוטרים. | |||
תצב. שלא לטע אשרה. | |||
תצג. שלא להקים מצבה. | |||
תצד. שלא להקריב קרבן בעל מום עובר. | |||
תצה. לשמע בקול בית דין בכל זמן. | |||
תצו. שלא לסור מדבריהם. | |||
תצז. למנות מלך מישראל. | |||
תצח. שלא להקים עלינו מלך נכרי. | |||
תצט. שלא ירבה המלך סוסים. | |||
תק. שלא לשכן בארץ מצרים לעולם. | |||
תקא. שלא ירבה לו המלך נשים. | |||
תקב. שלא ירבה לו המלך כסף וזהב. | |||
תקג. שיכתב המלך ספר תורה שני לעצמו. | |||
תקד. שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל. | |||
תקה. שלא יקח שבט לוי חלק בבזה. | |||
תקו. לתת זרוע ולחיים וקבה לכהן. | |||
תקז. להפריש תרומה גדולה לכהן. | |||
תקח. לתת לכהן ראשית הגז. | |||
תקט. להיות הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרות. | |||
תקי. שלא לקסם. | |||
תקיא. שלא לכשף. | |||
תקיב. שלא לחבר חבר. | |||
תקיג. שלא לשאל בבעל אוב. | |||
תקיד. שלא לשאל בידעוני. | |||
תקטו. שלא לדרש אל המתים. | |||
תקטז. מצוה לשמע אל נביא האמת. | |||
תקיז. שלא להנבא בשקר. | |||
תקיח. שלא להתנבא בשם עבודה זרה. | |||
תקיט. שלא נירא מהריגת נביא השקר. | |||
תקכ. מצוה להכין שש ערי מקלט. | |||
תקכא. שלא לחוס על הרוצח וחובל. | |||
תקכב. שלא להסיג גבול. | |||
תקכג. שלא יקום דבר העדות בעד אחד. | |||
תקכד. לעשות לעד זומם כאשר זמם. | |||
תקכה. שלא לערץ ולפחד במלחמה. | |||
תקכו. מצוה למשח כהן למלחמה. | |||
תקכז. לשלח שלום לערים שצרים עליהן. | |||
תקכח. שלא להחיות נשמה משבעה עממין. | |||
תקכט. שלא להשחית אילני מאכל. | |||
תקל. לערף את העגלה בנחל. | |||
תקלא. שלא לעבד ולזרע באותו קרקע. | |||
כי תצא | |||
תקלב. לדון דין יפת תאר ככתוב בתורה. | |||
תקלג. שלא למכר יפת תאר. | |||
תקלד. שלא להעבידה אחר שבעלה. | |||
תקלה. לתלות המחיב לתלות. | |||
תקלו. שלא להלין התלוי. | |||
תקלז. לקברו בו ביום וכן כל המתים. | |||
תקלח. להשיב אבדה לישראל. | |||
תקלט. שלא להעלים עיניו ממנה. | |||
תקמ. שלא להניח בהמת חברו נופלת תחת משאה. | |||
תקמא. לטען המשא שנפל עם חברו. | |||
תקמב. שלא תלבש אשה עדי איש. | |||
תקמג. שלא ילבש איש מלבושי אשה. | |||
תקמד. שלא לקח אם על בנים. | |||
תקמה. לשלח האם אם לקחה על הבנים. | |||
תקמו. מצות מעקה. | |||
תקמז. שלא להניח מכשול. | |||
תקמח. שלא לזרע כלאים בכרם. | |||
תקמט. שלא לאכל כלאי הכרם. | |||
תקנ. שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות. | |||
תקנא. שלא ללבש שעטנז. | |||
תקנב. לשא אשה בכתבה וקדושין. | |||
תקנג. מצוה שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם. | |||
תקנד. שלא יגרשנה כל ימיו. | |||
תקנה. מצוה על בית דין לסקל המחיב. | |||
תקנו. שלא לענש האנוס בחטא. | |||
תקנז. מצות על האונס שישא אנוסתו. | |||
תקנח. שלא יגרשנה כל ימיו. | |||
תקנט. שלא ישא סריס בת ישראל. | |||
תקס. שלא ישא ממזר בת ישראל. | |||
תקסא. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם. | |||
תקסב. שלא לדרש שלומם במלחמה. | |||
תקסג. שלא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל. | |||
תקסד. שלא להרחיק מצרי דור שלישי. | |||
תקסה. שלא יכנס טמא להר הבית. | |||
תקסו. מצוה להתקין מקום להפנות בו. | |||
תקסז. מצוה להתקין יתד לחפר בו. | |||
תקסח. שלא להסגיר עבד שברח אל אדוניו. | |||
תקסט. שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץ. | |||
תקע. שלא לבעל אשה בלא כתבה וקדושין. | |||
תקעא. שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב. | |||
תקעב. שלא יתן הלוה רבית לישראל. | |||
תקעג. להלוות לנכרי ברבית. | |||
תקעד. שלא לאחר נדריו יותר משלשה רגלים. | |||
תקעה. לקים מוצא שפתיו כמו שנדר. | |||
תקעו. מצוה להניח השכיר לאכל מהמחובר שעושה בו. | |||
תקעז. שלא יקח הפועל בידו יותר על אכילתו. | |||
תקעח. שלא יאכל הפועל בשעת מלאכה. | |||
תקעט. הרוצה לגרש את אשתו שיגרשנה בגט. | |||
תקפ. שלא יחזיר גרושתו משנשאת. | |||
תקפא. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי צבור. | |||
תקפב. מצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחת. | |||
תקפג. שלא ימשכן בחובו כלים שעושים בהם אכל נפש. | |||
תקפד. שלא לתלוש סימני צרעת. | |||
תקפה. שלא למשכן בעל חוב בזרוע. | |||
תקפו. שלא למנע המשכון מבעליו העני. | |||
תקפז. להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו. | |||
תקפח. לתת שכר שכיר ביומו. | |||
תקפט. שלא יעיד קרוב זה אל זה. | |||
תקצ. שלא להטות משפט גר ויתום. | |||
תקצא. שלא למשכן בגד אלמנה. | |||
תקצב. להניח לעניים השכחה. | |||
תקצג. שלא ישוב לקחת השכחה. | |||
תקצד. מצוה להלקות לרשע. | |||
תקצה. שלא להוסיף להכותו. | |||
תקצו. שלא לחסם בהמה בשעת מלאכתה. | |||
תקצז. שלא תנשא היבמה לאחר עד שתחלץ. | |||
תקצח. מצות יבום. | |||
תקצט. מצות חליצה. | |||
תר. מצוה להציל הנרדף בנפשו של רודף. | |||
תרא. שלא לחום על הרודף. | |||
תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות. | |||
תרג. לזכר מה שעשה לנו עמלק. | |||
תרד. למחות זרעו מן העולם. | |||
תרה. שלא לשכח מה שעשה לנו. | |||
כי תבוא | |||
תרו. מצות קריאה על הבכורים. | |||
תרז. מצות ודוי מעשר. | |||
תרח. שלא לאכל מעשר שני באנינות. | |||
תרט. שלא לאכל מעשר שני. | |||
תרי. שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה. | |||
תריא. מצוה ללכת ולהדמות בדרכי השם יתברך. | |||
וילך | |||
תריב. להקהיל כל ישראל בחג הסכות. | |||
תריג. לכתב כל אחד ספר תורה לעצמו. |