ביאור הגר"א/אורח חיים/שלז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | |||
'''ס"א דבר שאין.''' שבת כב א' אמר אביי כו' וי"ט כ"ג א' אר"נ כו': | |||
''' | '''והוא.''' שבת ע"ה א' ושאר מקומות הרבה: | ||
''' | '''הלכך גורר.''' שבת כב וי"ט כ"ג ב': | ||
''' | '''בין.''' שבת כט ב': | ||
== ב == | |||
'''ס"ב אסור.''' ס"ל כדעת התוס' שם דדוקא בריבוץ אמרי' דשרי כמ"ש בפכ"ה מכבדות כו' ובספ"ק די"ט ג"ד ר"ג כו' ועוד ראיה ממש"ש ק"מ ב' ואבוס כו' ועתוס' שם שדחקו בזה ודחקו לשיטת בה"ג: | |||
'''אא"כ.''' נלמד מריבוץ לס"ד שם דאמימר שרי כו': | |||
'''ויש מתירין.''' כמו בריבוץ: | |||
'''ויש מחמירין.''' כמ"ש בס"ג וראייה מדאמרינן קכ"ד ב' אי מחמה לצל כו' משמע דאף לר"ש אסור דליכא למ"ד דשרי ואם איתא לר"ש הוי מלאכתו להיתר ואפילו לדעת הרמב"ם כיון דמרוצף מותר וכמ"ש בסי' שח סמ"ט ע"ש ומ"ש דגזרינן אטו שאינו מרוצף כמש"ש כ"ט ב' קנ"א ב' והא דשרי אמימר כנ"ל משום דכל העיר היתה מרוצפת וליכא למיגזר. ספר התרומה ועב"י: | |||
'''מיהו.''' דרש"י קכד ב' כ' דאיסור כיבוד משום אשווי גומות ופסיק רישא הוא וראיה דאף לר"ש אסור ממ"ש קכ"ז א' דלמא אתי לאשוויי כו' הא מני ר"ש היא כו' והמתירין כ' שם שמא ישוה במתכוון וכמש"ל וע"י עו"ג מותר כמ"ש בסוף סי' רנג. ותוס' צ"ה א' כ' משום טלטול עפר וכ"ד הרמב"ם וראב"ד ור"ן וכ"ד הרא"ש וכל הנמשכין אחריהן וגם לדבריהם מותר ע"י עו"ג כמ"ש בסי' רעו ס"ג: | |||
''' | '''וכן ע"י כו'.''' שמפ' מכבדות של מילת אף לכבד הקרקע מותר ומדברי רש"ינראה דאסור: | ||
'''ואינו.''' לשיטת רש"י: | |||
''' | '''ואסור לכבד.''' שמפ' איסור הכיבוד משום זה הטעם ודייק שז"ש הרי"ף מכבדות של מילת כגון זנב שועל כו' שאין נשבר ע"ש: | ||
== ג == | |||
''' | '''ס"ג אפי'.''' קנ"א ב': | ||
== ד == | |||
''' | '''ס"ד דכיון כו'.''' טור: | ||
''' | '''ודאי והוי כו'.''' לשון המחבר אבל התוס' שם כתבו שמא ישכח וישוה גומות במתכוין: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:02, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א דבר שאין. שבת כב א' אמר אביי כו' וי"ט כ"ג א' אר"נ כו':
והוא. שבת ע"ה א' ושאר מקומות הרבה:
הלכך גורר. שבת כב וי"ט כ"ג ב':
בין. שבת כט ב':
ב[עריכה]
ס"ב אסור. ס"ל כדעת התוס' שם דדוקא בריבוץ אמרי' דשרי כמ"ש בפכ"ה מכבדות כו' ובספ"ק די"ט ג"ד ר"ג כו' ועוד ראיה ממש"ש ק"מ ב' ואבוס כו' ועתוס' שם שדחקו בזה ודחקו לשיטת בה"ג:
אא"כ. נלמד מריבוץ לס"ד שם דאמימר שרי כו':
ויש מתירין. כמו בריבוץ:
ויש מחמירין. כמ"ש בס"ג וראייה מדאמרינן קכ"ד ב' אי מחמה לצל כו' משמע דאף לר"ש אסור דליכא למ"ד דשרי ואם איתא לר"ש הוי מלאכתו להיתר ואפילו לדעת הרמב"ם כיון דמרוצף מותר וכמ"ש בסי' שח סמ"ט ע"ש ומ"ש דגזרינן אטו שאינו מרוצף כמש"ש כ"ט ב' קנ"א ב' והא דשרי אמימר כנ"ל משום דכל העיר היתה מרוצפת וליכא למיגזר. ספר התרומה ועב"י:
מיהו. דרש"י קכד ב' כ' דאיסור כיבוד משום אשווי גומות ופסיק רישא הוא וראיה דאף לר"ש אסור ממ"ש קכ"ז א' דלמא אתי לאשוויי כו' הא מני ר"ש היא כו' והמתירין כ' שם שמא ישוה במתכוון וכמש"ל וע"י עו"ג מותר כמ"ש בסוף סי' רנג. ותוס' צ"ה א' כ' משום טלטול עפר וכ"ד הרמב"ם וראב"ד ור"ן וכ"ד הרא"ש וכל הנמשכין אחריהן וגם לדבריהם מותר ע"י עו"ג כמ"ש בסי' רעו ס"ג:
וכן ע"י כו'. שמפ' מכבדות של מילת אף לכבד הקרקע מותר ומדברי רש"ינראה דאסור:
ואינו. לשיטת רש"י:
ואסור לכבד. שמפ' איסור הכיבוד משום זה הטעם ודייק שז"ש הרי"ף מכבדות של מילת כגון זנב שועל כו' שאין נשבר ע"ש:
ג[עריכה]
ס"ג אפי'. קנ"א ב':
ד[עריכה]
ס"ד דכיון כו'. טור:
ודאי והוי כו'. לשון המחבר אבל התוס' שם כתבו שמא ישכח וישוה גומות במתכוין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |