מהרש"א - חידושי אגדות/תענית/כ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:מהרש"א: חידושי אגדות: תענית (מיותר) שימוש בCat-a-lot) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''ואמר ''' שנכנס לבית המרחץ כו'. אפשר שעשה זה דרך לגלוג שהם לא היה להם מים לשתות שהוצרכו לתת לו י"ב ככרי כסף והוא יש לו גם היום מים למרחץ וכיוצא בזה שא"ל נקדימון 2תן2 לי דמי מים יותר שיש לי בידך כו'. גם שמעולם לא הבטיחו ההגמון {{ממ|מעולם}} ע"כ דרך לגלוג א"ל כן כשם שאתה היית מבקש ממני דמי המים גם אני מבקש ממך דמי מים יותר כו': | |||
'''וא"ל ''' יודע אני שלא הרעיש הקב"ה כו' יש לי פתחון פה כו' שכבר שקעה חמה כו'. דבריו סותרין לכאורה שאמר בשבילך הרעיש הקב"ה כדי שיהא פטור מלשלם דמי המים ושוב קאמר שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ואין אתה פטור מדמי המים וי"ל דה"ק דודאי נתקבלה תפלתך שירדו הגשמים למלאות הבורות מיהו לא באו ברשותך בעוד יום רק ברשותי אחר ששקעה החמה שלא אפסיד דמי המים שהלויתך ולטובתי גם כן ירדו למלא בורות שלי ודקאמר ההגמון שכבר שקעה החמה אע"ג דלפי דעת האומות הלילה הולכת אחר יום שלפניו מ"מ בא בטענה דממ"נ הוא דלפי דעתי אין אותו יום כלל בכלל ואם לפי דעתך עד ועד בכלל הרי כבר שקעה חמה ולפי דעתך דהיום הולך אחר הלילה וזה יום אחר הוא כיון ששקעה חמה. וז"ש בתפלתו שניה 2הודע2 שיש לך אהובים בעולמך וכשם שעשית לי נס בראשונה כך עשה לי נס באחרונה כו'. ר"ל דבנס הראשון עדיין לא הודעת שיש לך אהבה עמנו כי ההגמון אומר שכבר שקעה חמה וברשותו ירדו ולא יפסוד דמי מימיו ועתה תעשה לי נס בשניה שתזרח החמה ואז יודע שיש לך אהבה עמנו וברשותי ירדו ונראה דהיינו נס שעמדה לו חמה ולא שקעה בזמנה דומיא דמשה ויהושע בסמוך דלולי תפלתו היתה שוקעת קודם פיזור עננים ולא היתה שוהה ביאתה אבל פיזור עננים גופיה לא הוה נס כ"כ: | |||
'''וא"ל ''' | |||
'''נקדה ''' | '''נקדה ''' להם חמה עבורן משה ויהושע כו'. מפורש פרק אין מעמידין: | ||
'''ושתיהן ''' | '''ושתיהן ''' לקללה כו'. מפורש פ"ק: | ||
'''היתה ''' | '''היתה ''' ירושלים לנדה ביניהם כו' לברכה כנדה כו'. לעיל מיניה בהך פרשתא כתיב כה"ג חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה גו' ולא דרשו כן משום דההוא איכא לפרשו מלשון נע ונד וכפרש"י והתרגום שם דהיינו שיהיו מטולטלים וגולים אבל לנדה ביניהם לא משמע לפרש מלשון נד וטלטול אלא לנדה ממש וכ"ה בתרגום ורש"י שם: | ||
'''היתה ''' | '''היתה ''' כאלמנה לברכה כאלמנה ולא כו'. מפורש במדרש כאלמנה ולא אלמנה גמורה שתלך ותנשא לאחר ולא א"א שתקח מנכסי בעלה והיינו כאשה שהלך בעלה למדינת הים כו' ועיין בפ' חלק בזה: | ||
'''וגם ''' | '''וגם ''' אנכי נתתי אתכם נבזים גו'. לברכה דלא מוקמינן כו' בסיפא דקרא מסיים ושפלים לכל העם וגו' ר"ל דודאי בעיני המלכים והשרים לא יהיו שפלים ונבזים גם בגלות כדמוכחי קראי אלא בעיני כלל העם והמון גוים יהיו שפלים ונבזים וע"כ המלכים והשרים לא מוקמי מינייהו גזירפטי ורישי נהרא דלא יצייתו המון גוים לדבריהם כיון דשפלים הם בעיניהם וזהו לטובתן של ישראל דאילו המנויים גזירפטי ורישי נהרא שהם אומניות מבוזים מאד: | ||
'''נאמנים ''' | '''נאמנים ''' פצעי וגו' עד ולא עוד אלא שזכה קנה לכתוב בו ס"ת כו'. מפורש פ' חלק: | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:52, 7 ביולי 2023
מהרש"א - חידושי אגדות 
תענית כ א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואמר שנכנס לבית המרחץ כו'. אפשר שעשה זה דרך לגלוג שהם לא היה להם מים לשתות שהוצרכו לתת לו י"ב ככרי כסף והוא יש לו גם היום מים למרחץ וכיוצא בזה שא"ל נקדימון 2תן2 לי דמי מים יותר שיש לי בידך כו'. גם שמעולם לא הבטיחו ההגמון (מעולם) ע"כ דרך לגלוג א"ל כן כשם שאתה היית מבקש ממני דמי המים גם אני מבקש ממך דמי מים יותר כו':
וא"ל יודע אני שלא הרעיש הקב"ה כו' יש לי פתחון פה כו' שכבר שקעה חמה כו'. דבריו סותרין לכאורה שאמר בשבילך הרעיש הקב"ה כדי שיהא פטור מלשלם דמי המים ושוב קאמר שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ואין אתה פטור מדמי המים וי"ל דה"ק דודאי נתקבלה תפלתך שירדו הגשמים למלאות הבורות מיהו לא באו ברשותך בעוד יום רק ברשותי אחר ששקעה החמה שלא אפסיד דמי המים שהלויתך ולטובתי גם כן ירדו למלא בורות שלי ודקאמר ההגמון שכבר שקעה החמה אע"ג דלפי דעת האומות הלילה הולכת אחר יום שלפניו מ"מ בא בטענה דממ"נ הוא דלפי דעתי אין אותו יום כלל בכלל ואם לפי דעתך עד ועד בכלל הרי כבר שקעה חמה ולפי דעתך דהיום הולך אחר הלילה וזה יום אחר הוא כיון ששקעה חמה. וז"ש בתפלתו שניה 2הודע2 שיש לך אהובים בעולמך וכשם שעשית לי נס בראשונה כך עשה לי נס באחרונה כו'. ר"ל דבנס הראשון עדיין לא הודעת שיש לך אהבה עמנו כי ההגמון אומר שכבר שקעה חמה וברשותו ירדו ולא יפסוד דמי מימיו ועתה תעשה לי נס בשניה שתזרח החמה ואז יודע שיש לך אהבה עמנו וברשותי ירדו ונראה דהיינו נס שעמדה לו חמה ולא שקעה בזמנה דומיא דמשה ויהושע בסמוך דלולי תפלתו היתה שוקעת קודם פיזור עננים ולא היתה שוהה ביאתה אבל פיזור עננים גופיה לא הוה נס כ"כ:
נקדה להם חמה עבורן משה ויהושע כו'. מפורש פרק אין מעמידין:
ושתיהן לקללה כו'. מפורש פ"ק:
היתה ירושלים לנדה ביניהם כו' לברכה כנדה כו'. לעיל מיניה בהך פרשתא כתיב כה"ג חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה גו' ולא דרשו כן משום דההוא איכא לפרשו מלשון נע ונד וכפרש"י והתרגום שם דהיינו שיהיו מטולטלים וגולים אבל לנדה ביניהם לא משמע לפרש מלשון נד וטלטול אלא לנדה ממש וכ"ה בתרגום ורש"י שם:
היתה כאלמנה לברכה כאלמנה ולא כו'. מפורש במדרש כאלמנה ולא אלמנה גמורה שתלך ותנשא לאחר ולא א"א שתקח מנכסי בעלה והיינו כאשה שהלך בעלה למדינת הים כו' ועיין בפ' חלק בזה:
וגם אנכי נתתי אתכם נבזים גו'. לברכה דלא מוקמינן כו' בסיפא דקרא מסיים ושפלים לכל העם וגו' ר"ל דודאי בעיני המלכים והשרים לא יהיו שפלים ונבזים גם בגלות כדמוכחי קראי אלא בעיני כלל העם והמון גוים יהיו שפלים ונבזים וע"כ המלכים והשרים לא מוקמי מינייהו גזירפטי ורישי נהרא דלא יצייתו המון גוים לדבריהם כיון דשפלים הם בעיניהם וזהו לטובתן של ישראל דאילו המנויים גזירפטי ורישי נהרא שהם אומניות מבוזים מאד:
נאמנים פצעי וגו' עד ולא עוד אלא שזכה קנה לכתוב בו ס"ת כו'. מפורש פ' חלק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |