מראי מקומות/סנהדרין/ק/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/פו – קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
(←דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות וכו': הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/פו – קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
רבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין {{ממ|[[משנה/עוקצין/ג#יב|פ"ג מי"ב]]}} והניח בצ"ע וציין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה {{ממ|מהדו"ת יו"ד סימן קסא}}. | רבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין {{ממ|[[משנה/עוקצין/ג#יב|פ"ג מי"ב]]}} והניח בצ"ע וציין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה {{ממ|מהדו"ת יו"ד סימן קסא}}. | ||
ובקובץ אוריתא {{ממ|חלק כ' עמ' רמט}} הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד". | ובקובץ אוריתא {{ממ|חלק כ' עמ' רמט}} הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים{{הערה|עי' תוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/עוקצין/ג#יב|עוקצין שם]]}} שמביא ממסכת נדה {{ממ|יח.}} מתניתא קאמרי שמעתתא לא קאמרי, וקאמר שמעתתא על מימרא דאמר ריב"ל, ופירש"י ריב"ל אמורא היה.}} ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד". | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:09, 1 באוקטובר 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל באר שבע רש"ש |
דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות וכו'[עריכה]
רבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין (פ"ג מי"ב) והניח בצ"ע וציין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סימן קסא).
ובקובץ אוריתא (חלק כ' עמ' רמט) הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים[1] ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד".