שדי חמד/כללים/ח/יח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה)
 
 
שורה 8: שורה 8:
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ח]]

גרסה אחרונה מ־02:14, 17 בינואר 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png יח

כלל יח חזקה כל שבא לכלל שנים בא לכלל סימנים האריכו הפוסקים בכמה עניינים דבמידי דרבנן סומכים על חזקה זו אבל לא בדינים של תורה וכן כתב הרב החסיד בס' ארעא דרבנן במהדורא ב' במערכת הבי"ת אות כ"ח וז"ל בן י"ג שנה מתבאר מדברי הטור חה"מ סי' דבמידי דאוריתא לא סמכינן על חזקה שהביא שתי שערות עד שיתמלא זקנו ועיין במג"א (סי' רע"א) שכתב לענין קידוש שבן י"ג אינו מוציא את האשה דחייבת מדאוריתא עכ"ל הנה מה שכתב בשם הטור ונשמט ציון הסימן אולי כונתו לדברי הטור בח"מ רסי' ל"ה אלא דשם לא כתב הריב"ה עד שיתמלא זקנו אלא כתב ואם צמח זקנו למעלה אין צריך בדיקה ומרן הב"י שם הקשה למה שינה הלשון וכתב צמח זקנו במקום נתמלא זקנו ולכן הוצרך לומר שדעת הריב"ה דלגבי עדות לא בעינן ותמלא זקנו וסגי בצמח והצריך תלמוד מנא ליה לומר כן ועיין בדין ההוא בדברי רבני האחרונים ויש שכתבו דצמח ונתמלא אידי ואידי חד שיעורא ויתכן שכן דעת הרב אד"ר או אולי כונתו לדברי הטור בח"מ במקום אחר שנעלם ממני כעת ומה שציין להרב מג"א סי' ער"א) עיין עוד במג"א ריש סי' ט"ל לענין כתיבת תפלין ושם הביא הרב שערי תשובה דברי הרב נוב"י במהדורא ב' א א' בדין כתיבת תפלין ועיין בנוב"י מהדורא א' בחלק חו"מ סי' ד' לענין בת י"ב שנה בדין קנס בביטול השידוך ולפי הנראה לתשו' זו הוא שרמז שם בחלק אה"ע סי' ס"א (בד"ה ועפ"ז) עי"ש שהאריך בכלל זה אם להוציא ממון על פי חזקה זו (מד"ה ומעתה צריכין והלאה) ובתשו' רבינו עקיב"א בסי' ז' נשא ונתן בענין זה בדין כתיבת תפלין ומצדד שם לומר דגם בדרבנן לא סמכינן אחזקה זו ולאידך גיסא נמי מצדד דאפשר גם בדאוריתא סמכינן עלה עי"ש והרב בית שלמה בחלק א"ח סי' ס"ו שקיל וטרי בכלל זה לענין חמץ שנמכר לעכומ"ז בן ט"ו שנים ואינו ידוע אם הביא שתי שערות ועיין להרב כתב סופר בחלק א"ח סי' א' לענין קטן לעשות צצית אם צריך לבדקו אם הביא שתי שערות ובסי' קכ"ט גם כן האריך בחזקה זו (בדין לא ליקני איניש הושענא לינוקא וכו') וכתב שחזקה זו חזקה אלימתא היא מדאוריתא ורק מדרבנן מחמרינן שלא לסמוך עליה בדיני התורה מטעם דאפשר לברר וכו' עי"ש דב"ק ועיין להרב ישועות יעקב בסי' ה"ן סק"ד לענין לירד לתיבה להתפלל דמסיק דאין לסמוך על חזקה זו להרמב"ם שסובר דתפלה מדאוריתא אף דלעבור לתיבה הוא מדרבנן. ולהרב פרי מגדים במשבצות סי' תנ"א סק"ו לענין נאמנות לקטן בטבילת כלים ובמה שכתב על דבריו הרב פתחי תשובה ביו"ד סי' ק"ך סקי"ד ולהרב שואל ומשיב במהדורא א' ח"א סי' ב' לענין עדות להיתר עגונה ובשו"ת אור לי סוף סי' ז' וסי' ס' וסי' צ"ט:

עתה נדפס ס' תורת חסד שו"ת לחלק א"ח לרב גדול בדורינו יצ"ו ובסי' א' נשאל להכריע בין שני הגדולים לענין בן י"ג שנה ויום אחד שכתב תפלין דהנוב"י פסק דלכתחלה אין מניחים אותו לכתוב ואם כתבן ואינו לפנינו לבדקו סמכינן אחזקה שהביא סימנים ורבינו עקיב"א דעתו להחמיר בזה אף בדיעבד ובתשובתו הרבה להביא מדברי הראשונים דחזקה זו היא חזקה אלימתא מדאוריתא ושהרב מוהרימ"ט בח"א סי' מ"א וסי' נ"א האריך לסתור דברי חכם אחד שרצה לומר שאינה חזקה מדאוריתא ועוד הביא דברי הראשונים דחזקה זו אתיא מכח רובא דרוב בני אדם מביאים סימנים כשהגיעו לכלל שנים ודינה כרוב ממש ועדיפא משאר חזקות ואף הראשונים שלא הזכירו שהיא מכח רובא יש לומר שכן היא דעתם ועל כל פנים חזקה אלימתא מדאוריתא היא ומה שאין סומכין עליה לענין חליצה הוא משום דאמרינן מדרבנן סמוך מיעוטא לחזקה חזקת איסור יבמה לשוק ובתפלין אין לומר סמוך מיעוטי לחזקת חיוב תפלין דיש לחלק בזה בין איסורי לאוין למצות עשה ועוד מכמה טעמים ומסיק לענין דינא כדעת הנודע ביהודה דנער גדול בשנים ולא נבדק בשערות ואינו לפנינו לבדקו יש להקל בדיעבד רק לכתחילה אין להניחו לכתוב תפלין אלו תוד"ק עי"ש ובסי' ב' מה שכתב שנית על דברי הרב השואל בזה והרב הגדול משנת ר' אליעזר בח"א סי' ק"ב האריך מאד בחזקה זו אי סמכינן עלה לאפוקי ממונו עי"ש דב"ק והאריך בכלל זה גאון דורנו אבד"ק קאוונא יצ"ו בספרו היקר שו"ת עין יצחק בחלק א"ח סי' א' בדין ספר תורה שנתקן על יד בחור שלא נבדק אם הביא שתי שערות אבל הוא כבן י"ט שנה עיין שם:

גם אשו"ר בספר יקר שו"ת מוהר"ם שיק בחלק א"ח סי' ל"ב (בד"ה אמנם) כתב שבשב שמעתתא שמעתתא ה' פרק ט"ז רצה לומר דחזקה דרבא לאו חזקה מעלייתא היא אבל הרמב"ן במלחמות בפרק קמא דחולין גביראה אחד ששחט וכו' סובר דהא דלא סמכינן על חזקה דרבא לחליצה הוא הואיל ואיכא לברורי וכדכתב נמי הטו"ז באה"ע סי' קנ"ה ובנודע ביהודה חלק ראשון באה"ע סי' ס"א הוכיח כן מתוס' בבבא בתרא ד' קנ"ד ולדעתי מוכח כדעת הרמב"ן הנ"ל מדקיימא לן באה"ע סי' קע"ב ס"ז דסריס בידי אדם כיון שהגיע לי"ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין זה מביא סימנים לעולם אם כן מבואר דאף דנשתנה ובודאי אינו מביא שערות אפילו הכי חזקת שנים הויא חזקה מעלייתא אפילו לענין חליצה וכן מוכח התם מהא דטומטום חולץ וכו' עי"ש. ועוד ראיתי בספר יקר העולה על משבח הדפוס (וראיתי כעת רק הקרעקטין ממנו כי לא נשלם עוד הדפוס) ביכורי שלמה לידידי הגאון מאזראקאוו כמוהרש"א רעזכטע יצ"ו בסי' ז' לענין כתיבת מגילה על ידי קטן אי סמכינן אחזקה דרבא האריך שם ובסימנים הבאים אחרי כן עי"ש דב"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף