יד מלאכי/כללי התלמוד/טז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|טז{{ש}}<big>'''איכא דמתני לה אהא'''</big>}} דאמרינן בכולי תלמודא הוא דלי...") |
(הוספת קטע) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
דאמרינן בכולי תלמודא הוא דלישנא קמא מתני לה לההיא מימרא אמתניתין או אברייתא חדא או מימרא באפי נפשא ואידך מתני לה על משנה או ברייתא אחרת. | דאמרינן בכולי תלמודא הוא דלישנא קמא מתני לה לההיא מימרא אמתניתין או אברייתא חדא או מימרא באפי נפשא ואידך מתני לה על משנה או ברייתא אחרת. | ||
ומצאתי מחודש בסוף נדה [[בבלי/נדה/עב/ב|עב:]] דקאמר איכא דמתני לה אהא, והיא גם היא מילתא באפי נפשה כלישנא קמא, ולא תליא כלל בההוא ברייתא דמייתי כפי דברי התוס' שם. והכי איתא התם, איתמר עשירי רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר וכו'. איכא דמתני לה אהא אמר לו ראב"ע לר"ע וכו' מאי הלכה, רבי יוחנן אמר הלכה י"א ר"ל אמר הלכות י"א וכו' ע"ש. וכתבו התוס' [[תוספות/נדה/עב/ב#רבי|שם ד"ה רבי יוחנן]] דודאי הלכה דאמר ראב"ע לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה, ורבי יוחנן ור"ל בסברא בעלמא פליגי. דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י"א הוא נדות, אין י"א צריך ספירה. ור"ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי, כיון שאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא שני ימים בלבד. הרי דלדעת התוס' ז"ל מצינו איכא דמתני לה אהא אע"ג שלא שייך כלל אברייתא דמייתי. מדכתבו דר"י ור"ל בסברא בעלמא פליגי, ולא תליא מילתייהו כלל בהלכה דקאמר ראב"ע ודו"ק. | ומצאתי מחודש בסוף נדה [[בבלי/נדה/עב/ב|עב:]] דקאמר איכא דמתני לה אהא, והיא גם היא מילתא באפי נפשה כלישנא קמא, ולא תליא כלל בההוא ברייתא דמייתי כפי דברי התוס' שם. והכי איתא התם, איתמר עשירי רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר וכו'. איכא דמתני לה אהא אמר לו ראב"ע לר"ע וכו' מאי הלכה, רבי יוחנן אמר הלכה י"א ר"ל אמר הלכות י"א וכו' ע"ש. וכתבו התוס' [[תוספות/נדה/עב/ב#רבי|שם ד"ה רבי יוחנן]] דודאי הלכה דאמר ראב"ע לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה, ורבי יוחנן ור"ל בסברא בעלמא פליגי. דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י"א הוא נדות, אין י"א צריך ספירה. ור"ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי, כיון שאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא שני ימים בלבד. הרי דלדעת התוס' ז"ל מצינו איכא דמתני לה אהא אע"ג שלא שייך כלל אברייתא דמייתי. מדכתבו דר"י ור"ל בסברא בעלמא פליגי, ולא תליא מילתייהו כלל בהלכה דקאמר ראב"ע ודו"ק. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:18, 4 באוגוסט 2022
|
< הקודם · הבא > |
איכא דמתני לה אהא
דאמרינן בכולי תלמודא הוא דלישנא קמא מתני לה לההיא מימרא אמתניתין או אברייתא חדא או מימרא באפי נפשא ואידך מתני לה על משנה או ברייתא אחרת.
ומצאתי מחודש בסוף נדה עב: דקאמר איכא דמתני לה אהא, והיא גם היא מילתא באפי נפשה כלישנא קמא, ולא תליא כלל בההוא ברייתא דמייתי כפי דברי התוס' שם. והכי איתא התם, איתמר עשירי רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר וכו'. איכא דמתני לה אהא אמר לו ראב"ע לר"ע וכו' מאי הלכה, רבי יוחנן אמר הלכה י"א ר"ל אמר הלכות י"א וכו' ע"ש. וכתבו התוס' שם ד"ה רבי יוחנן דודאי הלכה דאמר ראב"ע לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה, ורבי יוחנן ור"ל בסברא בעלמא פליגי. דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י"א הוא נדות, אין י"א צריך ספירה. ור"ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי, כיון שאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא שני ימים בלבד. הרי דלדעת התוס' ז"ל מצינו איכא דמתני לה אהא אע"ג שלא שייך כלל אברייתא דמייתי. מדכתבו דר"י ור"ל בסברא בעלמא פליגי, ולא תליא מילתייהו כלל בהלכה דקאמר ראב"ע ודו"ק.