תוספות/בבא קמא/מב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(עוד מ''מ הנמצאים אתי מישיבה) |
(עוד מ''מ) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''{{עוגן1|אלא}} אמר רב אסי כו'.''' וא"ת ומה דוחקו לתרץ נימא דגם ר"ע היה יודע וסובר אותו תירוץ שהשיב לו ר"א וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא כדאמר לעיל אקדם ושחטו וי"ל דגבי טעם דקדם ושחטו שייך לומר הכי שאינו טעם טוב כדפרישית לעיל אבל אטעם דהמית על פי עד אחד וגבי טעמא דנתכוין לא שייך למימר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דטעמים חשובין הן וליכא למפרך עליהו מידי: | '''{{עוגן1|אלא}} אמר רב אסי כו'.''' וא"ת ומה דוחקו לתרץ נימא דגם ר"ע היה יודע וסובר אותו תירוץ שהשיב לו ר"א וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא כדאמר לעיל אקדם ושחטו וי"ל דגבי טעם דקדם ושחטו שייך לומר הכי שאינו טעם טוב כדפרישית לעיל אבל אטעם דהמית על פי עד אחד וגבי טעמא דנתכוין לא שייך למימר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דטעמים חשובין הן וליכא למפרך עליהו מידי: | ||
'''{{עוגן1|ועבד}} יפה סלע נותן ל'.''' אע"ג דשוה ק' אין נותן אלא שלשים מ"מ כיון שנותן קצבה של שלשים אע"פ שאין שוה אלא סלע או יותר שלעולם הקצבה עומדת א"כ גם כשהשור אין שוה כלום קיימת: | '''{{עוגן1|ועבד}} יפה סלע נותן ל'.''' אע"ג דשוה ק' אין נותן אלא שלשים מ"מ כיון שנותן קצבה של שלשים אע"פ שאין שוה אלא סלע או יותר שלעולם הקצבה עומדת א"כ גם כשהשור אין שוה כלום קיימת{{הערה|עי' {{ממק|אילת השחר}}.}}: | ||
'''{{עוגן1|מה}} כשחייב בן חורין חלקת בין תם למועד.''' ברייתא זו מוכחא{{הערה|עי' [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהקשה דהברייתא מיירי ודאי במתכוין, דאי באינו מתכוין מועד נמי פטור לרבה, וא"כ מהי ראיית התוס', וכן הקשה ב{{ממק|שיטה מקובצת}}, ועי' {{ממק|מהר"ם שיף}} ו{{ממק|בית אהרן}}.}} דר"ע לא קבל תשובה דר"א דהא לא דריש ר"ע נקי מחצי כופר ואפילו הכי פוטר כאן בתם והיינו משום דכי לא מיחייב סקילה פשיטא דפטור מכופר: | '''{{עוגן1|מה}} כשחייב בן חורין חלקת בין תם למועד.''' ברייתא זו מוכחא{{הערה|עי' [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהקשה דהברייתא מיירי ודאי במתכוין, דאי באינו מתכוין מועד נמי פטור לרבה, וא"כ מהי ראיית התוס', וכן הקשה ב{{ממק|שיטה מקובצת}}, ועי' {{ממק|מהר"ם שיף}} ו{{ממק|בית אהרן}}.}} דר"ע לא קבל תשובה דר"א דהא לא דריש ר"ע נקי מחצי כופר ואפילו הכי פוטר כאן בתם והיינו משום דכי לא מיחייב סקילה פשיטא דפטור מכופר: | ||
גרסה אחרונה מ־23:32, 21 במרץ 2022
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ונימא רבי עקיבא לנפשיה. ולא בעי למימר שלא היה יודע אותם תירוצים[1] וכשאמר לו רבי אליעזר קבלם דפשוט לו לגמרא דמסתמא היה יודע ומה שלא היה חושש משום דאית ליה דרבה דאי אין השור בסקילה אין הבעלים משלמים כופר וא"ת ודלמא אם כופר לא דריש ואם עבד דריש וי"ל כיון דלא דריש אם כופר כ"ש דלא דריש אם עבד כדמוכח לקמן:
אלא אמר רב אסי כו'. וא"ת ומה דוחקו לתרץ נימא דגם ר"ע היה יודע וסובר אותו תירוץ שהשיב לו ר"א וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא כדאמר לעיל אקדם ושחטו וי"ל דגבי טעם דקדם ושחטו שייך לומר הכי שאינו טעם טוב כדפרישית לעיל אבל אטעם דהמית על פי עד אחד וגבי טעמא דנתכוין לא שייך למימר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דטעמים חשובין הן וליכא למפרך עליהו מידי:
ועבד יפה סלע נותן ל'. אע"ג דשוה ק' אין נותן אלא שלשים מ"מ כיון שנותן קצבה של שלשים אע"פ שאין שוה אלא סלע או יותר שלעולם הקצבה עומדת א"כ גם כשהשור אין שוה כלום קיימת[2]:
מה כשחייב בן חורין חלקת בין תם למועד. ברייתא זו מוכחא[3] דר"ע לא קבל תשובה דר"א דהא לא דריש ר"ע נקי מחצי כופר ואפילו הכי פוטר כאן בתם והיינו משום דכי לא מיחייב סקילה פשיטא דפטור מכופר:
נקי מדמי עבד. פירוש משלשים של עבד[4] ויש מפרשים דאפילו דמים לא משלם וכ"ש קנס[5]:
והוה ליה ראוי. אף על גב דביש נוחלין (ב"ב דף קיג.) דריש דאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק מקרא אחרינא מהכא לא נפקא דהוה אמינא דשאני כופר דלעולם הוי ראוי ולא אתי מיניה שאר ראוי וכופר נמי לא נפיק מהתם דהתם בירושה שנפלה לאחר מיתת האשה אין הבעל נוטל בראוי אבל כופר דמחיים נעשה החבלה שהכופר בא על ידה הוה אמינא דנוטל:
נותן נזק וצער לאשה. נקט נזק וצער לפי שרגילות הוא שמצטערת יותר וגם נפחתין דמיה כשמפלת ע"י הכאה מכשיולדת בזמנה אבל ריפוי ושבת אורחא דמילתא הוא שאין צריכה ריפוי וגם אינה מתבטלת יותר ממלאכה משאר יולדת וכזה היה סופה כשתלד וא"ת ובושת מ"ט לא חשיב וי"ל נתכוין לבייש זה ובייש זה פטור לר"ש בהחובל (לקמן דף פו.) ומיירי דנתכוון להכות חבירו והכה האשה כפשטיה דקרא:
היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה. פ"ה נתעברה מן הגר ומן המשוחרר וכן משמע בהפרה (לקמן דף מט.) דקאמר לא שנו אלא שחבל בה בחיי הגר ואין לומר כריב"א שנתעברה בעודה שפחה דאין לבעל כלום דשל אדון נינהו ועכשיו נשתחררה כדמשמע לישנא דהיתה שפחה דהא בהפרה (שם) משמע כדפ"ה והא דנקט היתה שפחה ונשתחררה ולא נקט היתה משוחררת משום דע"כ כשאין לה בנים קאמר ולהכי נקט ונשתחררה דמשמע עתה מקרוב וה"ה לישראלית נשואה לגר ומת הגר דפטור דהא דמי ולדות לבעלה והא דנקט שפחה וגיורת משום דאורחא דמילתא כך דסתם משוחררת נשואה למשוחרר וסתמא גיורת לגר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' מהרש"א שהקשה דאם קיבל תירוצו דר"א ואית ליה דרשה דאם כופר דמחוייב כופר שלא בכוונה, אמאי לא מוקים נקי למעט בתם חצי כופר, וכן הקשה בשיטה מקובצת, ועי' מהר"ם שיף.
- ↑ עי' אילת השחר.
- ↑ עי' מהרש"א שהקשה דהברייתא מיירי ודאי במתכוין, דאי באינו מתכוין מועד נמי פטור לרבה, וא"כ מהי ראיית התוס', וכן הקשה בשיטה מקובצת, ועי' מהר"ם שיף ובית אהרן.
- ↑ עי' מהרש"א ומהר"ם שיף.
- ↑ ועי' פני יהושע למה לא דנו התוס' בזה בריש הסוגיה.