אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/יד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מרבי משה מלכה)
 
(מרמ"מ מורגנשטרן)
 
שורה 1: שורה 1:
== יום חמישי י"ד אדר ב' - רבי משה מלכה ==
== יום חמישי י"ד אדר ב' - רבי משה מרדכי מורגנשטרן ==
=== פרסום נס פורים לעומת נס חנוכה ===
בפרשת השבוע נאמר: "צו את אהרן ואת בניו". ופירש רש"י: אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.
בשו"ת מקוה המים {{ממ|ח"ה עמוד לט}} מביא רבי משה מלכה זצ"ל קושיא אותה נשאל מאברך אחד, מדוע לנס של אסתר ניתן פרסום רחב בש"ס ופוסקים, ונכתבה עליו מגילה שנכללה בספרי הקודש, ואילו הנס של חנוכה לא ניתן ליכתב עם הכתובים, ובש"ס לא הוקדש לו אלא קטע קטן במסכת שבת.


וכך השיב הרב מלכה לקושייתו של אותו אברך: כוונת חז"ל בנותנם פרסום רחב לנס פורים ובהעלמתם לנס חנוכה, באו לעורר את הציבור הנמצא בגולה, שלא ישענו על חסדם ויושר לבם של העמים אשר הם יושבים בתוכם. שהרי אחשורוש, היה כביכול איש ישר נקי מכל שמץ של גזענות, שעשה שעשה משתה לכל שריו ועבדיו, והזמין את היהודים ואת שאינם יהודים כאחד. ועם זאת הסכים עם דברי המן האגגי ומכר לו את היהודים להשמיד להרוג ולאבד, וזאת בשעה שהעם הזה היה נאמן למלכו ולא חטא נגדו. וזו אות אזהרה לכל היהודים בארצות גלותם, לבל יחשבו שהשלוה והמנוחה תתמיד. אלא שליטי הארץ אפשר ויהפכו ביום אחד, מאוהבים לאויבים, מרחמנים לאכזריים. ואכן יש להניח שאחרי נס פורים נהרו המונים מבני ישראל אל ארץ ישראל.
על דברי רש"י מקשה הרמב"ן, שהרי כתוב בפסוק "צו את אהרן ואת בניו" ולכהנים אין כלל חסרון כיס בקרבנות עולה, ואדרבה יש להם ריוח ושכר בקבלת העורות.


שונה מכך הנס של החשמונאים. אמת שהיה עצם הנס נס גדול ומפליא, בו נצחו מעטים את המרובים וטיהרו את בית מקדשנו. אך למרבית הצער רבים מבני ישראל נעשו לצדוקים, ונעשו אויבים זה לזה, דבר שהביא לבסוף לידי החורבן - לכן צמצמו חז"ל את הזכרת הנס להדלקת הנרות ותו לא.
בספר מדרש משה כתב כי אפשר לייישב את השאלה באופן פשוט, ולפרש שהחסרון כיס הוא מאובדן עצי העולה, ככתוב בפרשה "ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר" - וכיון שהעצים באו גם מכספם של הכהנים, כמו ששנינו בסוף מסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כח/א|כח.]]}} "זמן עצי כהנים והעם" - והרי קרבן עולה מצריך עצים רבים, כיון שהוא עולה כליל. לכן למרות הרווח המועט שיש להם מעורות העולה, היה צורך לזרזם על חסרון הכיס שבביעור העצים.

גרסה אחרונה מ־13:48, 16 במרץ 2022

יום חמישי י"ד אדר ב' - רבי משה מרדכי מורגנשטרן[עריכה]

בפרשת השבוע נאמר: "צו את אהרן ואת בניו". ופירש רש"י: אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.

על דברי רש"י מקשה הרמב"ן, שהרי כתוב בפסוק "צו את אהרן ואת בניו" ולכהנים אין כלל חסרון כיס בקרבנות עולה, ואדרבה יש להם ריוח ושכר בקבלת העורות.

בספר מדרש משה כתב כי אפשר לייישב את השאלה באופן פשוט, ולפרש שהחסרון כיס הוא מאובדן עצי העולה, ככתוב בפרשה "ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר" - וכיון שהעצים באו גם מכספם של הכהנים, כמו ששנינו בסוף מסכת תענית (כח.) "זמן עצי כהנים והעם" - והרי קרבן עולה מצריך עצים רבים, כיון שהוא עולה כליל. לכן למרות הרווח המועט שיש להם מעורות העולה, היה צורך לזרזם על חסרון הכיס שבביעור העצים.