אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/יד

יום חמישי י"ד אדר ב' - רבי משה מרדכי מורגנשטרן

בפרשת השבוע נאמר: "צו את אהרן ואת בניו". ופירש רש"י: אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.

על דברי רש"י מקשה הרמב"ן, שהרי כתוב בפסוק "צו את אהרן ואת בניו" ולכהנים אין כלל חסרון כיס בקרבנות עולה, ואדרבה יש להם ריוח ושכר בקבלת העורות.

בספר מדרש משה כתב כי אפשר לייישב את השאלה באופן פשוט, ולפרש שהחסרון כיס הוא מאובדן עצי העולה, ככתוב בפרשה "ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר" - וכיון שהעצים באו גם מכספם של הכהנים, כמו ששנינו בסוף מסכת תענית (כח.) "זמן עצי כהנים והעם" - והרי קרבן עולה מצריך עצים רבים, כיון שהוא עולה כליל. לכן למרות הרווח המועט שיש להם מעורות העולה, היה צורך לזרזם על חסרון הכיס שבביעור העצים.