רש"ש/שבת/לב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
שולי גליוני (שיחה | תרומות) (פתיחה חלקית של ר"ת, קשים לפיצוח) |
שולי גליוני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''גמרא בשלמא למ"ד בעון מזוזה דכתיב וכתבתם כו' וכתיב בתריה למען כו'.''' ור"ל דמכלל הן אתה שומע לאו. עי' [[רש"י/שבת/נג/ב#בעוון|לקמן נג ב']] ברש"י ד"ה בעון בטול תורה. בס' [[באר אברהם/{{כאן}}#|באר אברהם]] הביא קושיא בשם בית הלל דהא אמרינן ב[[בבלי/קידושין/סא/ב|קדושין ס"א ב']] לרבי חנינא בן גמליאל דסבירא ליה מכלל הן אתה שומע לאו דסלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קמ"ל ר"ל להכי איצטריך תו ואם לא תיטיב כו'. וכן הרבה פסוקים כה"ג. והבאר אברהם מחלק בין איסור גרידא כי הכא לשם דאית בהו ממונא כמ"ש התוספות בסוף פרק שבועת העדות. וכמו דמחלק הגמרא שם לר"מ דמודה באיסור גרידא דלא בעינן תנאי כפול. ולא מחוור דבשלמא תנאי כפול הסברא מבחוץ דלא ליבעי רק לפי דמצינו מפורש בבני גד ובני ראובן דנכפל אמרינן דאין לך בו אלא חדושו דהיינו בממונא אבל בנידן דידן הסברא החיצונה כ"ה ומה"ת לחלק. שוב ראיתי להר"ן שם בס"פ שבוה"ע שהקשה כה"ג על מתניתין דשם דר"מ מחייב ביברכך וייטיב לך ( | '''גמרא בשלמא למ"ד בעון מזוזה דכתיב וכתבתם כו' וכתיב בתריה למען כו'.''' ור"ל דמכלל הן אתה שומע לאו. עי' [[רש"י/שבת/נג/ב#בעוון|לקמן נג ב']] ברש"י ד"ה בעון בטול תורה. בס' [[באר אברהם/{{כאן}}#|באר אברהם]] הביא קושיא בשם בית הלל דהא אמרינן ב[[בבלי/קידושין/סא/ב|קדושין ס"א ב']] לרבי חנינא בן גמליאל דסבירא ליה מכלל הן אתה שומע לאו דסלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קמ"ל ר"ל להכי איצטריך תו ואם לא תיטיב כו'. וכן הרבה פסוקים כה"ג. והבאר אברהם מחלק בין איסור גרידא כי הכא לשם דאית בהו ממונא כמ"ש התוספות בסוף פרק שבועת העדות. וכמו דמחלק הגמרא שם לר"מ דמודה באיסור גרידא דלא בעינן תנאי כפול. ולא מחוור דבשלמא תנאי כפול הסברא מבחוץ דלא ליבעי רק לפי דמצינו מפורש בבני גד ובני ראובן דנכפל אמרינן דאין לך בו אלא חדושו דהיינו בממונא אבל בנידן דידן הסברא החיצונה כ"ה ומה"ת לחלק. שוב ראיתי להר"ן שם בס"פ שבוה"ע שהקשה כה"ג על מתניתין דשם דר"מ מחייב ביברכך וייטיב לך (ר"ל אם תעיד) דס"ל דזהו אלה דמשתמע דאם לא תעיד קללה מש"ס דקדושין הנ"ל ותירץ דע"כ ל"א שם בקדושין אלא לרחב"ג דאל"כ ואם לא תיטיב מיותר אבל לר"מ דל"ל מכלל כו' הא איצטרך לכופלו ובאסורא דגם ר"מ מודה דל"ב ת"כ. א"ל דמברכה משתמעי קללה אך דבריו צ"ע שכ' שם ליישב בזה שיטת רש"י ורש"י ז"ל ס"ל למסקנא שם דתיפוך ורבנן הוא דמחייבי דס"ל כרבי חנינא בן גמליאל והכא נצטרך לומר דר"מ הוא דס"ל בעון מזוזה דר"י שמעינן ליה בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/מו/ב|מו ב]]}} למאי דמשני רבא התם הב"ע דלא כפלא לתנאי דל"ב ת"כ. וכן בנדרים י"א ע"ש והא דל"ק הש"ס תסתיים משום דרנב"י יליף טעמיה מקרא אחרינא. אבל עדיין קשה דמזוזה היינו מצוה דאית ביה ממונא דלר"מ בעינן ת"כ אח"ז ראיתי לשער המלך ב[[שער המלך/אישות/ו#|פ"ו מהל' אישות]] שעמד ע"ד הר"ן במה שעיינתי עליו ויישבו ע"ש: | ||
'''רש"י סד"ה ונמסרו לע"ה. וק"ל אי מדרבנן כו' לא הל"ל תו"מ דרבנן לא הימנוהו.''' לכאורה י"ל דתו"מ הוי ג"כ לענין טומאה וטהרה ובשעת הגתות והבדים דנאמנים {{ממ|שם כד ב'}} במשנה. וכן ברגל הכל חברים הן וגם לענין הפרשתם הקילו בעניים ובשבת {{ממ|רפ"ד דדמאי}} ובמדיר {{ממ|שם מ"ב}} בשבת ראשונה וכן בחלתן וכו' {{ממ|בפ"א מ"ג}} וכן לענין שיוצאין בכזית מצה בליל י"ט א' ש"פ ובאתרוג שלהן. אך האחרון מעשרותיו אינו אלא מדרבנן: | '''רש"י סד"ה ונמסרו לע"ה. וק"ל אי מדרבנן כו' לא הל"ל תו"מ דרבנן לא הימנוהו.''' לכאורה י"ל דתו"מ הוי ג"כ לענין טומאה וטהרה ובשעת הגתות והבדים דנאמנים {{ממ|שם כד ב'}} במשנה. וכן ברגל הכל חברים הן וגם לענין הפרשתם הקילו בעניים ובשבת {{ממ|רפ"ד דדמאי}} ובמדיר {{ממ|שם מ"ב}} בשבת ראשונה וכן בחלתן וכו' {{ממ|בפ"א מ"ג}} וכן לענין שיוצאין בכזית מצה בליל י"ט א' ש"פ ובאתרוג שלהן. אך האחרון מעשרותיו אינו אלא מדרבנן: | ||
''' | ['''שם ד"ה כמחתרת. אלא שלימין בפצימיהון.''' כ"נ דצ"ל]: | ||
'''תוספות ד"ה ר"י. א"כ ברייתא דלעיל כו' ה"ל למינקט נמי בעון ב"ת.''' אינו מובן כיון דת"ק לא איירי כלל בסבת מיתת בנים איך שייך שרבי יאמר עליו בנים מתים בעון ב"ת. רק משום דת"ק אמר בעון נדרים אשתו מתה. בא הוא לומר דבשביל זה בנים מתים ודו"ק: | '''תוספות ד"ה ר"י. א"כ ברייתא דלעיל כו' ה"ל למינקט נמי בעון ב"ת.''' אינו מובן כיון דת"ק לא איירי כלל בסבת מיתת בנים איך שייך שרבי יאמר עליו בנים מתים בעון ב"ת. רק משום דת"ק אמר בעון נדרים אשתו מתה. בא הוא לומר דבשביל זה בנים מתים ודו"ק: |
גרסה אחרונה מ־21:40, 9 בנובמבר 2021
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא בשלמא למ"ד בעון מזוזה דכתיב וכתבתם כו' וכתיב בתריה למען כו'. ור"ל דמכלל הן אתה שומע לאו. עי' לקמן נג ב' ברש"י ד"ה בעון בטול תורה. בס' באר אברהם הביא קושיא בשם בית הלל דהא אמרינן בקדושין ס"א ב' לרבי חנינא בן גמליאל דסבירא ליה מכלל הן אתה שומע לאו דסלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קמ"ל ר"ל להכי איצטריך תו ואם לא תיטיב כו'. וכן הרבה פסוקים כה"ג. והבאר אברהם מחלק בין איסור גרידא כי הכא לשם דאית בהו ממונא כמ"ש התוספות בסוף פרק שבועת העדות. וכמו דמחלק הגמרא שם לר"מ דמודה באיסור גרידא דלא בעינן תנאי כפול. ולא מחוור דבשלמא תנאי כפול הסברא מבחוץ דלא ליבעי רק לפי דמצינו מפורש בבני גד ובני ראובן דנכפל אמרינן דאין לך בו אלא חדושו דהיינו בממונא אבל בנידן דידן הסברא החיצונה כ"ה ומה"ת לחלק. שוב ראיתי להר"ן שם בס"פ שבוה"ע שהקשה כה"ג על מתניתין דשם דר"מ מחייב ביברכך וייטיב לך (ר"ל אם תעיד) דס"ל דזהו אלה דמשתמע דאם לא תעיד קללה מש"ס דקדושין הנ"ל ותירץ דע"כ ל"א שם בקדושין אלא לרחב"ג דאל"כ ואם לא תיטיב מיותר אבל לר"מ דל"ל מכלל כו' הא איצטרך לכופלו ובאסורא דגם ר"מ מודה דל"ב ת"כ. א"ל דמברכה משתמעי קללה אך דבריו צ"ע שכ' שם ליישב בזה שיטת רש"י ורש"י ז"ל ס"ל למסקנא שם דתיפוך ורבנן הוא דמחייבי דס"ל כרבי חנינא בן גמליאל והכא נצטרך לומר דר"מ הוא דס"ל בעון מזוזה דר"י שמעינן ליה בגיטין (מו ב) למאי דמשני רבא התם הב"ע דלא כפלא לתנאי דל"ב ת"כ. וכן בנדרים י"א ע"ש והא דל"ק הש"ס תסתיים משום דרנב"י יליף טעמיה מקרא אחרינא. אבל עדיין קשה דמזוזה היינו מצוה דאית ביה ממונא דלר"מ בעינן ת"כ אח"ז ראיתי לשער המלך בפ"ו מהל' אישות שעמד ע"ד הר"ן במה שעיינתי עליו ויישבו ע"ש:
רש"י סד"ה ונמסרו לע"ה. וק"ל אי מדרבנן כו' לא הל"ל תו"מ דרבנן לא הימנוהו. לכאורה י"ל דתו"מ הוי ג"כ לענין טומאה וטהרה ובשעת הגתות והבדים דנאמנים (שם כד ב') במשנה. וכן ברגל הכל חברים הן וגם לענין הפרשתם הקילו בעניים ובשבת (רפ"ד דדמאי) ובמדיר (שם מ"ב) בשבת ראשונה וכן בחלתן וכו' (בפ"א מ"ג) וכן לענין שיוצאין בכזית מצה בליל י"ט א' ש"פ ובאתרוג שלהן. אך האחרון מעשרותיו אינו אלא מדרבנן:
[שם ד"ה כמחתרת. אלא שלימין בפצימיהון. כ"נ דצ"ל]:
תוספות ד"ה ר"י. א"כ ברייתא דלעיל כו' ה"ל למינקט נמי בעון ב"ת. אינו מובן כיון דת"ק לא איירי כלל בסבת מיתת בנים איך שייך שרבי יאמר עליו בנים מתים בעון ב"ת. רק משום דת"ק אמר בעון נדרים אשתו מתה. בא הוא לומר דבשביל זה בנים מתים ודו"ק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |