שואל ומשיב/א/ג/קסט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
שנת תר"ג נסתפקתי בעמדי להתפלל תפלה בלחש ושכחתי יעלה ויבא ונזכרתי אחר שאמרתי שים שלום בעוד לא אמרתי יהיו לרצון אשר מנהגי לומר קודם אלקי נצור כפי המנהג המוזכר בסי' קכ"ב ובתוך כך הגיע הש"ץ לקדושה ונסתפקתי אם לומר יהיו לרצון ואוכל לומר קדושה עם הציבור או לא אומר ואסמוך על הש"ץ ואשמע מאתו מלה במלה כדבר האמור בסי' ק"ד וגמרתי בלבי לשתוק ולכוין לש"ץ וטעמי ונימוקי | שנת תר"ג. נסתפקתי בעמדי להתפלל תפלה בלחש ושכחתי יעלה ויבא ונזכרתי אחר שאמרתי שים שלום בעוד לא אמרתי יהיו לרצון אשר מנהגי לומר קודם אלקי נצור כפי המנהג המוזכר בסי' קכ"ב ובתוך כך הגיע הש"ץ לקדושה. ונסתפקתי אם לומר יהיו לרצון ואוכל לומר קדושה עם הציבור או לא אומר ואסמוך על הש"ץ ואשמע מאתו מלה במלה כדבר האמור בסי' ק"ד. וגמרתי בלבי לשתוק ולכוין לש"ץ וטעמי ונימוקי היה דאם אומר יהיו לרצון ואומר קדושה א"כ אהיה מוכרח להתפלל שנית תפלה דאף דמבואר בסי' תכ"ב דכ"ז שלא עקר רגליו כל שדרך לומר תחנונים אינו חוזר וכאן לא אמרתי אלקי נצור דז"א דהא המ"א כתב ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תכב#ב|סי' תכ"ב ס"ק ב']] דכל שהסיח דעתו מהתפלה הוה כעקר רגליו וא"כ כאן אין לך הסח הדעת יותר מזה שהרי ע"כ כשאומר יהיו לרצון ואענה קדושה ע"כ שגמרתי התפלה וא"כ צריך אני לחזור ולהתפלל וא"כ טוב יותר שלא אומר ואסמוך על ש"ץ ואז אחזור לרצה כן הי' טעמי אמנם לפע"ד יש לפקפק עדיין דכל הטעם שמועיל מה ששומע מש"ץ הוא משום דכל הראוי לבילה כמ"ש הר"ן בסוכה פ"ג גבי שומע כעונה וכאן כיון שאינו ראוי לומר דא"כ נצטרך לחזור ולהתפלל א"כ לא מקרי ראוי לבילה אך באמת אחר העיון זה אינו דשפיר מקרי ראוי לבילה דעכ"פ ראוי לבילה מקרי דראוי לענות ומ"ל בזה שיהי' צריך להתפלל שנית בשביל זה אינו מקרי אינו ראוי לבילה ותדע דבכ"מ אינו ראוי לענות דמפסק בתפלה וע"כ על גוף הראוי לענות משגיחין ולא אכפת לן באינו ראוי ע"פ הדין וה"ה בזה כנ"ל להלכה. שוב ראיתי בר"ן פ"ג דסוכה שכתב בהדיא דאף בכה"ג שאינו רשאי להפסיק באמצע התפלה מ"מ שומע כעונה והביא באמת דברי הקדמונים שרצו לומר דבכה"ג ל"מ ראוי לבילה אבל הוא ז"ל לא הסכים עמהם וכן קי"ל ומטעם זה נראה דאע"ג דאם נימא דיצטרך לחזור ולהתפלל א"כ שוב הוה כמי שלא התפלל עדיין והוא עומד קודם שהתפלל דאסור להפסיק ולפמ"ש אף בכה"ג אמרינן שומע כעונה מיהו בלא"ה פשיטא דכל שחסר יעלה ויבא וכדומה פשיטא דלא מקרי בשביל זה לא התפלל כלל רק שחסר אחת מהפרטים אבל מ"מ מותר לענות ולהפסיק אף דצריך לחזור להתפלל משום דבאמת כבר התפלל אלא שלא הזכיר מעין המאורע ומפני שצריך להזכיר בתוך התפלה לכך מתפלל כל השמ"ע שנית אבל לא דהוה כאלו לא התפלל כלל שיהי' אסור להפסיק כנלפע"ד. | ||
ובזה נראה לפע"ד ליישב דברי הכל בו סי' מ"ג שהביא הב"י סי' קכ"ו שאם טעה הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבא בתפלה בקול רם שהאידנא שכ"א מתפלל לעצמו אם ש"ץ אמרו בלחש ע"צ לחזור כלל לא לראש ולא לעבודה שאינו חוזר ומתפלל בקול רם אלא משום קדושה וכן במשיב הרוח ובשאלה והב"י תמה עליו שגם בימי חז"ל היו מתפללים בלחש וחוזר הש"ץ בקול רם ובאמת כוונת הכלבו הוא שהאידנא שאין כאן מי שאינו בקי א"צ לחזרת הש"ץ רק שמנהג הוא לחזור בשביל קדושה וכן בספר שיח יצחק הספרדי על חגיגה בקונטרס תפלת כל פה שכ"כ בסי' קכ"ו אבל גוף הסברא לכאורה לא נודע מנ"ל זאת ולפמ"ש דלא הוה כמי שלא התפלל כלל רק שלא הזכיר מעין המאורע א"כ שפיר יש לסמוך בזה בחזרת ש"ץ דכל דחסר הפרט ממעין המאורע ע"ז לא תקנו שיחזור ויתפלל דחסו על טורח הציבור ומיהו לדינא לא קי"ל כהכל בו כמ"ש הב"י ובקונטרס הנ"ל שם אבל מ"מ מהכל בו סיעתא למ"ש. | ובזה נראה לפע"ד ליישב דברי הכל בו [[כל בו/מג|סי' מ"ג]] שהביא הב"י [[בית יוסף/אורח חיים/קכו#|סי' קכ"ו]] שאם טעה הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבא בתפלה בקול רם שהאידנא שכ"א מתפלל לעצמו אם ש"ץ אמרו בלחש ע"צ לחזור כלל לא לראש ולא לעבודה שאינו חוזר ומתפלל בקול רם אלא משום קדושה וכן במשיב הרוח ובשאלה והב"י תמה עליו שגם בימי חז"ל היו מתפללים בלחש וחוזר הש"ץ בקול רם ובאמת כוונת הכלבו הוא שהאידנא שאין כאן מי שאינו בקי א"צ לחזרת הש"ץ רק שמנהג הוא לחזור בשביל קדושה וכן בספר שיח יצחק הספרדי על חגיגה בקונטרס תפלת כל פה שכ"כ בסי' קכ"ו אבל גוף הסברא לכאורה לא נודע מנ"ל זאת ולפמ"ש דלא הוה כמי שלא התפלל כלל רק שלא הזכיר מעין המאורע א"כ שפיר יש לסמוך בזה בחזרת ש"ץ דכל דחסר הפרט ממעין המאורע ע"ז לא תקנו שיחזור ויתפלל דחסו על טורח הציבור ומיהו לדינא לא קי"ל כהכל בו כמ"ש הב"י ובקונטרס הנ"ל שם אבל מ"מ מהכל בו סיעתא למ"ש. | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־18:58, 13 בנובמבר 2024
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנת תר"ג. נסתפקתי בעמדי להתפלל תפלה בלחש ושכחתי יעלה ויבא ונזכרתי אחר שאמרתי שים שלום בעוד לא אמרתי יהיו לרצון אשר מנהגי לומר קודם אלקי נצור כפי המנהג המוזכר בסי' קכ"ב ובתוך כך הגיע הש"ץ לקדושה. ונסתפקתי אם לומר יהיו לרצון ואוכל לומר קדושה עם הציבור או לא אומר ואסמוך על הש"ץ ואשמע מאתו מלה במלה כדבר האמור בסי' ק"ד. וגמרתי בלבי לשתוק ולכוין לש"ץ וטעמי ונימוקי היה דאם אומר יהיו לרצון ואומר קדושה א"כ אהיה מוכרח להתפלל שנית תפלה דאף דמבואר בסי' תכ"ב דכ"ז שלא עקר רגליו כל שדרך לומר תחנונים אינו חוזר וכאן לא אמרתי אלקי נצור דז"א דהא המ"א כתב בסי' תכ"ב ס"ק ב' דכל שהסיח דעתו מהתפלה הוה כעקר רגליו וא"כ כאן אין לך הסח הדעת יותר מזה שהרי ע"כ כשאומר יהיו לרצון ואענה קדושה ע"כ שגמרתי התפלה וא"כ צריך אני לחזור ולהתפלל וא"כ טוב יותר שלא אומר ואסמוך על ש"ץ ואז אחזור לרצה כן הי' טעמי אמנם לפע"ד יש לפקפק עדיין דכל הטעם שמועיל מה ששומע מש"ץ הוא משום דכל הראוי לבילה כמ"ש הר"ן בסוכה פ"ג גבי שומע כעונה וכאן כיון שאינו ראוי לומר דא"כ נצטרך לחזור ולהתפלל א"כ לא מקרי ראוי לבילה אך באמת אחר העיון זה אינו דשפיר מקרי ראוי לבילה דעכ"פ ראוי לבילה מקרי דראוי לענות ומ"ל בזה שיהי' צריך להתפלל שנית בשביל זה אינו מקרי אינו ראוי לבילה ותדע דבכ"מ אינו ראוי לענות דמפסק בתפלה וע"כ על גוף הראוי לענות משגיחין ולא אכפת לן באינו ראוי ע"פ הדין וה"ה בזה כנ"ל להלכה. שוב ראיתי בר"ן פ"ג דסוכה שכתב בהדיא דאף בכה"ג שאינו רשאי להפסיק באמצע התפלה מ"מ שומע כעונה והביא באמת דברי הקדמונים שרצו לומר דבכה"ג ל"מ ראוי לבילה אבל הוא ז"ל לא הסכים עמהם וכן קי"ל ומטעם זה נראה דאע"ג דאם נימא דיצטרך לחזור ולהתפלל א"כ שוב הוה כמי שלא התפלל עדיין והוא עומד קודם שהתפלל דאסור להפסיק ולפמ"ש אף בכה"ג אמרינן שומע כעונה מיהו בלא"ה פשיטא דכל שחסר יעלה ויבא וכדומה פשיטא דלא מקרי בשביל זה לא התפלל כלל רק שחסר אחת מהפרטים אבל מ"מ מותר לענות ולהפסיק אף דצריך לחזור להתפלל משום דבאמת כבר התפלל אלא שלא הזכיר מעין המאורע ומפני שצריך להזכיר בתוך התפלה לכך מתפלל כל השמ"ע שנית אבל לא דהוה כאלו לא התפלל כלל שיהי' אסור להפסיק כנלפע"ד.
ובזה נראה לפע"ד ליישב דברי הכל בו סי' מ"ג שהביא הב"י סי' קכ"ו שאם טעה הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבא בתפלה בקול רם שהאידנא שכ"א מתפלל לעצמו אם ש"ץ אמרו בלחש ע"צ לחזור כלל לא לראש ולא לעבודה שאינו חוזר ומתפלל בקול רם אלא משום קדושה וכן במשיב הרוח ובשאלה והב"י תמה עליו שגם בימי חז"ל היו מתפללים בלחש וחוזר הש"ץ בקול רם ובאמת כוונת הכלבו הוא שהאידנא שאין כאן מי שאינו בקי א"צ לחזרת הש"ץ רק שמנהג הוא לחזור בשביל קדושה וכן בספר שיח יצחק הספרדי על חגיגה בקונטרס תפלת כל פה שכ"כ בסי' קכ"ו אבל גוף הסברא לכאורה לא נודע מנ"ל זאת ולפמ"ש דלא הוה כמי שלא התפלל כלל רק שלא הזכיר מעין המאורע א"כ שפיר יש לסמוך בזה בחזרת ש"ץ דכל דחסר הפרט ממעין המאורע ע"ז לא תקנו שיחזור ויתפלל דחסו על טורח הציבור ומיהו לדינא לא קי"ל כהכל בו כמ"ש הב"י ובקונטרס הנ"ל שם אבל מ"מ מהכל בו סיעתא למ"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |