שיחה:תנ"ך/ויקרא/ח

פסוק ח

וישם עליו את החושן, ויתן אל החושן את האורים ואת התומים

יש לעיין, שהלא לכאורה סדר הדברים היה הפוך, קודם שם בחושן את האורים והתומים, ורק לאחר מכן הלביש את אהרן את החושן. ולא מצאתי כעת שעמדו בזה. ולכאו' נראה שצריך לדחוק ולומר 'וקודם לכן נתן אל החושן...', וכפי שמצינו בדומה לזה במקומות אחרים.

שוב ראיתי שכבר כתבתי בזה בפר' תצוה (שמות כח, ל) עה"פ "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים", שהבאתי את דברי הרמב"ן שם שכתב בתוך דבריו: והנה משה לקח כתב האורים והתומים והניחם שם בחשן המשפט אחרי שהלביש את אהרן האפוד והחשן, כמו שאמר (ויקרא ח, ז-ח) "ויתן עליו את האפוד ויחגור אותו בחשב האפוד, וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התומים", כי לאחר כן נתנם בין כפלי החשן, עכ"ל.

ויש לעיין בטעם הדבר שיש לשים את האו"ת רק לאחר לבישת האפוד והחושן, שהלא אח"כ כשאהרן יפשוט וילבש את החושן - שוב יהיו האו"ת שם מקודם - מלפני הלבישה, וא"כ מהו הענין שבפעם הראשונה הוא שם את האו"ת רק לאחר הלבישה.

ויתכן שזהו מכיון שהפעם הראשונה מחילה על האו"ת את כוחם [וכעין מה שכתבנו בסו"פ פקודי (שמות מ, כ-כא) לגבי כלי המשכן, עיי"ש], לכן דוקא אז צריך שישימם לאחר שאהרן יהיה לבוש בחושן, ואילו בלבישות הבאות כבר אין קפידא בזה. ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 02:31, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק טז

ויקטר משה המזבחה

הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': יש לבאר איך כתיב לשון 'הקטרה' ביום שמיני למילואים וכן בשבעת ימי המילואים, והלא טרם ירדה האש. ואת"ל שהיתה אש מן ההדיוט לפני ירידת האש, א"כ מה חטאו נדב ואביהוא שחדשו שמצוה להביא מן ההדיוט, הרי כבר היתה אש הדיוט. והנה השאלה מופלאה. אך יתכן לומר שהיתה אש מלמעלה כל ז' ימי המילואים, דברש"י רק כתוב שלא שרתה עד אז שכינה, אך יכול להיות שאש - ירדה. ומה שביום השמיני "ותצא אש מלפני ה'" - זה היה דבר גלוי ובפרסום, אך יתכן שגם לפנ"ז ירדה אש בהצנע, ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 02:31, 25 במרץ 2021 (IST)

י"ל מקופיא, דקודם ששלמו ימי המילואים היה למזבח דין במה, ושם ליכא משום אש זרה. עוי"ל באופ"א דקושיא מעיקרא ליתא, דכל הענין היה שהורו בפני רבם שמצוה להביא מן ההדיוט גם כשיש אש מן השמים, אבל כשאין אש מן השמים אז פשיטא שמצוה להביא מן ההדיוט. בן עזאי (שיחה) 02:03, 31 במרץ 2021 (IDT)

פסוק ל

ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח

העירו שמבואר כאן שמשה אסף את הדם מקיר המזבח והזה אותו על אהרן ובניו. וכתב החזקוני (שמות כט, כא) שלא מצינו הזאה בדם שכבר נזרק אלא כאן בלבד, שכן כדי לחבר את אהרן ובניו למזבח – הוזה עליהם דם שכבר נתקדש בקדושת המזבח, ולהורות שרק הם לבדם יהיו משרתי המזבח. אמנם הרלב"ג שם כתב שכוונת הפסוק היא 'אצל המזבח', היינו הדם שמקצתו נזרק על המזבח, ומהמותר בכלי היזה על אהרן ובניו. ובדעת זקנים ובהדר זקנים שם הסתפקו בזה. הארות חיים (שיחה) 02:31, 25 במרץ 2021 (IST)

האם הרלב"ג בהכרח נחלק עם החזקוני? הלא גם מותר דם שבכלי, שכבר נתקיימה מצות זריקה דידיה, שוב ל"ש בו זריקה נוספת ועדיין מתאימים לגביו דברי החזקוני שלא מצינו הזאה בדם שכבר נזרק אלא כאן בלבד, ולכאורה לא מצינו קדושה מיוחדת בדם הנזרק, אלא הכל נתקדש בזריקה ושפיר אפשר לקיים סברת החזקוני אף להרלב"ג. מהדורה קמא (שיחה) 04:51, 26 במרץ 2021 (IDT)

פסוק לה

ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה

יש להקשות איך היו בפתח אהל מועד שבעה ימים, והלא פירקו את המשכן מידי יום. ויעוין בספורנו שכתב: כי היריעות לא התפרקו כמבואר למעלה. וכונתו למה שהבאנו בשמו בפרשת פקודי שהיריעות של המשכן עמדו גם ללא הקרשים בדרך נס, וא"כ כוונתו היא שאותם לא פירקו כל השמונה ימים. ועיין בחזקוני (בפס' לג) שכתב: לא תצאו שבעת ימים - פירוש לא יעסקו בדבר אחר ולא ילכו למקום אחר, אך בלילה יוצאים לצרכיהם, דוגמא "ויבכו את משה שלשים יום" כאילו לא היה שום רגע שלא בכו, וכן "בסוכות תשבו שבעת ימים", וכן "מן המקדש לא יצא", עכ"ל. ולדבריו באמת בלילה שהמשכן היה מפורק הם יצאו לצרכיהם, ועיין בזה.

שוב ראיתי בשפ"ח הקצר לעיל פס' א שהביא מהרא"ם, וז"ל: ולפי"ז צריך לפרש "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים וגו'", 'ובמקום אהל מועד תשבו', דהא כל שבעת הימים היה מעמידו ומפרקו ולא נשאר בו צורת הפתח, ע"כ.

שוב מצאתי ברמב"ן (שמות מ, ב), שכתב וז"ל: ונראה לדעתם כי בשבעת הימים הראשונים היה מקים אותו בבקר בבקר, ועומד כן כל היום וכל הלילה, וכעלות השחר היה מוריד אותו וחוזר ומקימו מיד, כי הכתוב אמר "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה" (ויקרא ח, לה), ואין פתח לאהל רק בעת הקמתו, עכ"ל. ובהמשך מסיים: ויתכן שכל זה רגילות, להודיע ענין הקמתו והסדר, ולא יעמידנו מפורק כלל, עכ"ל. הארות חיים (שיחה) 02:31, 25 במרץ 2021 (IST)

בדברי הרמב"ן יש להעיר, דעדיין קצת צ"ב, דמ"מ סו"ס היה זמן מועט שאין משכן, ואת"ל דיומם ולילה אין הכוונה בלי הפסק כלל, א"כ גם אם היה מפורק הרבה זמן היה מתקיים "יומם ולילה", ויתכן דכוונת הרמב"ן רק לאפוקי שלא פירקו את המשכן קודם הלילה, ונמצא דלא נתקיים "ולילה" כלל, א"נ דשפיר משמע ליה לחלק דרגע אחד ל"ח הפסק, משא"כ אם היה משך זמן מפורק, ויל"ע אמאי לא סגי לכה"פ ברוב יומם ולילה.

ובדברי האברבנאל לא הבנתי דבשלמא לא תצאו שבעת ימים נתקיים לפי דבריו, אבל יומם ולילה איך נתקיים, ואולי נתקיים לדידיה בחלק הלילה או ברוב וכיוצא עד"ז. בן עזאי (שיחה) 23:53, 25 במרץ 2021 (IST)

אפשר להציע: דעת הרמב"ן דספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא, ולכן כתב שהיה מקים אותו בבקר בבקר וכעלות השחר היה מוריד אותו, דווקא בזמן זה שהוא ספק יום ספק לילה ואז מדאורייתא אין חיוב ישיבה פתח אהל מועד לא מדין יום ולא מדין לילה.

לא ראיתי לאיזה אברבנאל ירמזון דבריו? ואם כוונתך בן עזאי לחזקוני, הוא למד שבתשבו יש שתי אמירות: חיובית ושלילית, והאמירה החיובית מתייחסת רק ליום שבו מתקיימת עבודת המשכן, אבל לגבי הלילה די באמירה השלילית, שלא לעסוק בדבר אחר, אבל לצאת לצרכיהם וכדומה לית לן בה. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 00:41, 26 במרץ 2021 (IST)

אכן כוונתי היתה לחזקוני, [איתקיל כתיבתי]. בן עזאי (שיחה) 04:10, 26 במרץ 2021 (IDT)