שו"ת חתם סופר/ב/קלו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
'''שלום ''' וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק הרבני המופלג צדיק ונשגב חו"ש כש"ת מהו' משה ני' פאקש:
 
'''שלום ''' וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק הרבני המופלג צדיק ונשגב חו"ש כש"ת מהו' משה ני' פאקש:


'''אשר ''' עוררתני בלוחות שניות אודות ישראל הלוה בריבית מאינו ישראל וזוקף מיד הריבית על הקרן דהיינו שלוה עשר ומחייב עצמו מיד בשנים עשר אי שרי לישראל חברו להיות ערב בעדו: -
'''אשר ''' עוררתני בלוחות שניות אודות ישראל הלוה בריבית מאינו ישראל וזוקף מיד הריבית על הקרן דהיינו שלוה עשר ומחייב עצמו מיד בשנים עשר אי שרי לישראל חברו להיות ערב בעדו: -


'''איברא ''' הן הן דברי המרדכי פ' איזה נשך סי' של"ד בעובדא דהמלצר ורמז עליו ש"ך סי' ק"ע סק"ה והעלה שם כיון שזקף הקרן עם הריבית נעשה הכל קרן ומייתי ראי' מש"ס פא"נ ע"ב ע"א ישראל שלוה מעות מנכרי וזקפן עליו במלוה וכו' ועיי' בשיטה מקובצת בשם הריטב"א דהתם כל עצמו אינו אלא רבית דרבנן שהרי עיקר ההלואה היתה בגיותו דאי ס"ד דהוה ריבית דאוריי' לא הוה ר' יוסי מקיל משום שלא יאמרו מפני מעותיו נתגייר זה ומ"מ יליף מהר"מ שבמרדכי מתמן דעכ"פ זקיפת מלוה מלתא היא וה"ל כלו קרן ואין כאן ריבית כלל והגע עצמך למאי דקי"ל כרבי יוחנן ר"פ הנושא חייב אני לך מנה בשטר חייב מ"הת אע"פי שאין חייב לו כלום וכדקיי"ל בש"ע ח"מ סי' מ' סעיף א' וא"כ בשלמא הלוה מישראל חברו מנה ומחייב עצמו במאתים הזקיפה גופי' ריבית היא ואסור מ"הת אך בלוה מגוי מיד שמודה שחייב לו מאתי' הרי חייב לו באמת והוה קרן גמור ושוב נכנס ישראל ערב בעד קרן ולא בעד ריבית ולפ"ז לעיל ע"א ע"ב דאמר רב ששת שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו הומ"ל בפשיטות שזקף הריבית על הקרן ונעשה לו ערב אלא דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן ר"פ הנושא הנ"ל הא מלתא דפשיטותא היא ולא צריך קרא ואפשר לריש לקיש דפליג אר' יוחנן וס"ל דאין יכול להתחייב מה שאינו חייב וכן לבן ננס שם בכתובות ק"ב ע"ב לדדהו הזקיפה לאו כלום הוא דהרי אין אדם יכול להתחייב מה שאינו חייב אלא משום שכר מעותיו מתחייב להנכרי וא"כ אפשר דבאמת אסור להיות ערב וא"כ קרא דאל תקח מאתו נשך דדייקי' מיני' אבל אתה נעשה לו ערב אמאן תרמי' משו"ה פי' רב ששת בקיבל עליו לדון בדיני ישראל אבל לעולם דינו של מרדכי בשם מהר"מ אמת נכון ומסתיין דגברא רבא אסהיד שכן לוהגים רובא דעלמא ה"ה שלטי הגיבורים פ' איזהו נשך בשם ריא"ז והוא דפוס זולצבאך דף ק"ד ע"ב ויאכלו ענוים וישבעו ויתקיים בהו והלוית ואתה לא תלוה והעבטת ואתה לא תעבוט תרמינך שעתך כנפשך ונפש א"נ:
'''איברא ''' הן הן דברי המרדכי פ' איזה נשך סי' של"ד בעובדא דהמלצר ורמז עליו ש"ך סי' ק"ע סק"ה והעלה שם כיון שזקף הקרן עם הריבית נעשה הכל קרן ומייתי ראי' מש"ס פא"נ ע"ב ע"א ישראל שלוה מעות מנכרי וזקפן עליו במלוה וכו' ועיי' בשיטה מקובצת בשם הריטב"א דהתם כל עצמו אינו אלא רבית דרבנן שהרי עיקר ההלואה היתה בגיותו דאי ס"ד דהוה ריבית דאוריי' לא הוה ר' יוסי מקיל משום שלא יאמרו מפני מעותיו נתגייר זה ומ"מ יליף מהר"מ שבמרדכי מתמן דעכ"פ זקיפת מלוה מלתא היא וה"ל כלו קרן ואין כאן ריבית כלל והגע עצמך למאי דקי"ל כרבי יוחנן ר"פ הנושא חייב אני לך מנה בשטר חייב מ"הת אע"פי שאין חייב לו כלום וכדקיי"ל בש"ע ח"מ סי' מ' סעיף א' וא"כ בשלמא הלוה מישראל חברו מנה ומחייב עצמו במאתים הזקיפה גופי' ריבית היא ואסור מ"הת אך בלוה מגוי מיד שמודה שחייב לו מאתי' הרי חייב לו באמת והוה קרן גמור ושוב נכנס ישראל ערב בעד קרן ולא בעד ריבית ולפ"ז לעיל ע"א ע"ב דאמר רב ששת שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו הומ"ל בפשיטות שזקף הריבית על הקרן ונעשה לו ערב אלא דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן ר"פ הנושא הנ"ל הא מלתא דפשיטותא היא ולא צריך קרא ואפשר לריש לקיש דפליג אר' יוחנן וס"ל דאין יכול להתחייב מה שאינו חייב וכן לבן ננס שם בכתובות ק"ב ע"ב לדדהו הזקיפה לאו כלום הוא דהרי אין אדם יכול להתחייב מה שאינו חייב אלא משום שכר מעותיו מתחייב להנכרי וא"כ אפשר דבאמת אסור להיות ערב וא"כ קרא דאל תקח מאתו נשך דדייקי' מיני' אבל אתה נעשה לו ערב אמאן תרמי' משו"ה פי' רב ששת בקיבל עליו לדון בדיני ישראל אבל לעולם דינו של מרדכי בשם מהר"מ אמת נכון ומסתיין דגברא רבא אסהיד שכן לוהגים רובא דעלמא ה"ה שלטי הגיבורים פ' איזהו נשך בשם ריא"ז והוא דפוס זולצבאך דף ק"ד ע"ב ויאכלו ענוים וישבעו ויתקיים בהו והלוית ואתה לא תלוה והעבטת ואתה לא תעבוט תרמינך שעתך כנפשך ונפש א"נ:





גרסה אחרונה מ־17:01, 20 ביולי 2020

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק הרבני המופלג צדיק ונשגב חו"ש כש"ת מהו' משה ני' פאקש:

אשר עוררתני בלוחות שניות אודות ישראל הלוה בריבית מאינו ישראל וזוקף מיד הריבית על הקרן דהיינו שלוה עשר ומחייב עצמו מיד בשנים עשר אי שרי לישראל חברו להיות ערב בעדו: -

איברא הן הן דברי המרדכי פ' איזה נשך סי' של"ד בעובדא דהמלצר ורמז עליו ש"ך סי' ק"ע סק"ה והעלה שם כיון שזקף הקרן עם הריבית נעשה הכל קרן ומייתי ראי' מש"ס פא"נ ע"ב ע"א ישראל שלוה מעות מנכרי וזקפן עליו במלוה וכו' ועיי' בשיטה מקובצת בשם הריטב"א דהתם כל עצמו אינו אלא רבית דרבנן שהרי עיקר ההלואה היתה בגיותו דאי ס"ד דהוה ריבית דאוריי' לא הוה ר' יוסי מקיל משום שלא יאמרו מפני מעותיו נתגייר זה ומ"מ יליף מהר"מ שבמרדכי מתמן דעכ"פ זקיפת מלוה מלתא היא וה"ל כלו קרן ואין כאן ריבית כלל והגע עצמך למאי דקי"ל כרבי יוחנן ר"פ הנושא חייב אני לך מנה בשטר חייב מ"הת אע"פי שאין חייב לו כלום וכדקיי"ל בש"ע ח"מ סי' מ' סעיף א' וא"כ בשלמא הלוה מישראל חברו מנה ומחייב עצמו במאתים הזקיפה גופי' ריבית היא ואסור מ"הת אך בלוה מגוי מיד שמודה שחייב לו מאתי' הרי חייב לו באמת והוה קרן גמור ושוב נכנס ישראל ערב בעד קרן ולא בעד ריבית ולפ"ז לעיל ע"א ע"ב דאמר רב ששת שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו הומ"ל בפשיטות שזקף הריבית על הקרן ונעשה לו ערב אלא דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן ר"פ הנושא הנ"ל הא מלתא דפשיטותא היא ולא צריך קרא ואפשר לריש לקיש דפליג אר' יוחנן וס"ל דאין יכול להתחייב מה שאינו חייב וכן לבן ננס שם בכתובות ק"ב ע"ב לדדהו הזקיפה לאו כלום הוא דהרי אין אדם יכול להתחייב מה שאינו חייב אלא משום שכר מעותיו מתחייב להנכרי וא"כ אפשר דבאמת אסור להיות ערב וא"כ קרא דאל תקח מאתו נשך דדייקי' מיני' אבל אתה נעשה לו ערב אמאן תרמי' משו"ה פי' רב ששת בקיבל עליו לדון בדיני ישראל אבל לעולם דינו של מרדכי בשם מהר"מ אמת נכון ומסתיין דגברא רבא אסהיד שכן לוהגים רובא דעלמא ה"ה שלטי הגיבורים פ' איזהו נשך בשם ריא"ז והוא דפוס זולצבאך דף ק"ד ע"ב ויאכלו ענוים וישבעו ויתקיים בהו והלוית ואתה לא תלוה והעבטת ואתה לא תעבוט תרמינך שעתך כנפשך ונפש א"נ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון