מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט כללי עליון}} | | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} |
| | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> |
| | ותלמיד חכם המביא סחורתו לעיר מונעין כל בעלי סחורה שלא ימכרו עד שימכור את סחורתו כדי שלא יתבטל מלימודו כעובדא דרב דימי מנהרדעא דאייתי גרוגרות בספינה אמר ליה ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא לינקטו ליה שוקא: |
|
| |
|
| {{הועלה אוטומטית}} | | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} |
| | | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
| אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה ואוקי גביה דינא הוא דמעכב עליו דאמר ליה קפסקת לחיותאי מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי. תנאי היא דתניא כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן חייט בורסי ולא אחד מבעלי אומנות ולשכינו אין כופיהו רשב"ג אומר אף לשכינו כופיהו וליתא לדרב הונא חדא דקם ליה כיחידאה והוא לא ידע מחלקותם דיפסוק הלכתא כרשב"ג. ועוד דר"ה בריה דרב יהושע דהוא בתראה סבר כרבנן דאמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב: בעי רב הונא בריה דרב יהושע בר מבואה אבר מבואה אחרינא מאי מספקא ליה אי מיקרי שכינו כיון שדר בעיר או דלמא לא מיקרי שכינו אלא הדר עמו במבוי תיקו וכיון דלא איפשיטא לא מצי מעכב עליה. אמר רב יוסף מודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה. אמר רב יוסף ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכבי דאמר מר עזרא תיקן להן לבנות ישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל. וה"מ לאהדורי אבל לאקבועי לא ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלא כהלכתא מ"ט כיון דרבנן נינהו לא ליטרדו מגירסייהו. הנהו דקולאי דאייתו דקולא לבבל אתו בני מתא וקמעכבי עלייהו אתו לקמיה דרבינא. אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזדבנו וה"מ ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא וביומא דשוקא נמי לא אמרן אלא לזבוני בשוקא אבל לאהדורי במתא לא וכן בני עיר אחת דלא שייכי בכרגא בעיר אחרת שבאין שם ביום השוק יכולין להלוות ברבית לבני העיירות המתקבצין שם. הנהו עמראי דאייתו עמרא לפום נהרא אתו בני מתא וקמעכבי עלייהו אתו לקמיה דרב כהנא ואמר להו דינא הוא דמעכבי עלייכו פירוש אם רוצים למכור על יד על יד כדרך חנוונים אבל למכור סחורה בבת אחת אין יכולין לעכב עליהן. וה"ר יוסף הלוי ז"ל כתב ובלבד שמוכר כשער שאר חנוונים אבל אם מוכר יותר בזול אין מעכבין עליו כיון שהוא טוב לבני העיר. אמרו ליה אית לן אשראי במתא אמר להן זילו זבינו שיעור חיותייכו עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו פירוש תמכרו כדי שתרויחו שיעור פרנסתכם עד שתגבו וכן היוצא מעירו לדור בעיר אחרת דלא שייך בכרגא של הראשונה וצריך לחזור כדי לגבות שטרי חובותיו יכול להלוות ברבית כדי פרנסתו כל ימי היותו בעיר לגבות חובותיו:
| |
| | |
| | |
| {{ניווט כללי תחתון}} | |
| {{פורסם בנחלת הכלל}}
| |
גרסה אחרונה מ־15:05, 8 באפריל 2021
רא"ש 
בבא בתרא ב יג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ותלמיד חכם המביא סחורתו לעיר מונעין כל בעלי סחורה שלא ימכרו עד שימכור את סחורתו כדי שלא יתבטל מלימודו כעובדא דרב דימי מנהרדעא דאייתי גרוגרות בספינה אמר ליה ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא לינקטו ליה שוקא:
|
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).
אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.
|
מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
