רש"י/מנחות/מ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(לעילוי נשמת רבנו יוסף שלום ב"ר אברהם) |
(+עוגנים לד"ה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''חמץ בפסח כו'.''' כשהיו מעברים שנה היו שולחין אגרות לגולה | '''{{עוגן1|חמץ}} בפסח כו'.''' כשהיו מעברים שנה היו שולחין אגרות לגולה | ||
לעשות ב' אדרים כדאמרינן בפ' קמא דסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/יא/א|דף יא.]]}} מודעין | לעשות ב' אדרים כדאמרינן בפ' קמא דסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/יא/א|דף יא.]]}} מודעין | ||
אנחנא לכון כו': | אנחנא לכון כו': | ||
'''הא מילתא אמרי.''' אנא הכא ואמרי במערבא | '''{{עוגן1|הא}} מילתא אמרי.''' אנא הכא ואמרי במערבא | ||
משום רבי זירא כוותי דמשום הכי אסרו ציצית בסדין: | משום רבי זירא כוותי דמשום הכי אסרו ציצית בסדין: | ||
'''גזירה משום שמא יקרע סדין.''' קודם לכן בתוך ג' אצבעות לשפת הכנף דהיינו מקום הציצית: | '''{{עוגן1|גזירה}} משום שמא יקרע סדין.''' קודם לכן בתוך ג' אצבעות לשפת הכנף דהיינו מקום הציצית: | ||
'''ויתפרנו.''' בחוטי פשתן ויניח סוף החוטין התלויין שם ואחר כך יתן בה שני חוטי תכלת ויצרף אותן שנים של לבן עמהם: | '''{{עוגן1|ויתפרנו}}.''' בחוטי פשתן ויניח סוף החוטין התלויין שם ואחר כך יתן בה שני חוטי תכלת ויצרף אותן שנים של לבן עמהם: | ||
'''והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי.''' ונמצאת ציצית פסולה והוו כלאים שלא במקום מצוה: | '''{{עוגן1|והתורה}} אמרה תעשה ולא מן העשוי.''' ונמצאת ציצית פסולה והוו כלאים שלא במקום מצוה: | ||
'''תעשה ולא מן העשוי.''' דפסול היינו שעושה מתחילה שלא לשם ציצית ולא נעשה כמצותו ואחר כך תקנו קרינן ביה ולא מן העשוי ונמצא ציצית פסולה: | '''{{עוגן1|תעשה}} ולא מן העשוי.''' דפסול היינו שעושה מתחילה שלא לשם ציצית ולא נעשה כמצותו ואחר כך תקנו קרינן ביה ולא מן העשוי ונמצא ציצית פסולה: | ||
'''שרא ר' זירא לסדיניה.''' התיר ציציותיו מסדינו שהי' של פשתן ונטלן משום שמא יקרע והיינו דאמר רבא איתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי: | '''{{עוגן1|שרא}} ר' זירא לסדיניה.''' התיר ציציותיו מסדינו שהי' של פשתן ונטלן משום שמא יקרע והיינו דאמר רבא איתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי: | ||
ה"ג '''ר' זירא אמר גזירה משום כסות לילה.''' שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית שנאמר וראיתם אותו וזכרתם פרט לכסות לילה ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצוה: | ה"ג '''{{עוגן|ה"ג ר' זירא|ר' זירא}} אמר גזירה משום כסות לילה.''' שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית שנאמר וראיתם אותו וזכרתם פרט לכסות לילה ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצוה: | ||
'''וכנפיה של עור.''' שנחתכו קרניה ותלה בהן עור: | '''{{עוגן1|וכנפיה}} של עור.''' שנחתכו קרניה ותלה בהן עור: | ||
'''אזיל בתר כנף.''' ועביד איפכא: | '''{{עוגן1|אזיל}} בתר כנף.''' ועביד איפכא: | ||
'''הטיל.''' ג' ציצית לבעלת ג' כנפים ואחר כך תלה בהן קרן ד' ועשה בו ציצית פסולה דג' ראשונות עשויין מתחילה שלא כמצותה וכי הדר מתקנה איכא תעשה ולא מן העשוי: | '''{{עוגן1|הטיל}}.''' ג' ציצית לבעלת ג' כנפים ואחר כך תלה בהן קרן ד' ועשה בו ציצית פסולה דג' ראשונות עשויין מתחילה שלא כמצותה וכי הדר מתקנה איכא תעשה ולא מן העשוי: | ||
'''חסידים.''' זריזין במצות: | '''{{עוגן1|חסידים}}.''' זריזין במצות: | ||
'''כיון שארגו.''' בטלית ג' אצבעות דמיקרי בגד כדאמרינן לגבי טומאה: | '''{{עוגן1|כיון}} שארגו.''' בטלית ג' אצבעות דמיקרי בגד כדאמרינן לגבי טומאה: | ||
'''היו מטילין בה תכלת.''' בשני קרניה ולכי גמרי לה | '''{{עוגן1|היו}} מטילין בה תכלת.''' בשני קרניה ולכי גמרי לה | ||
היו מטילין לשנים אחרים ולא אמרינן | היו מטילין לשנים אחרים ולא אמרינן | ||
תעשה ולא מן העשוי ואע"ג דלא הוה מחייבין בציצית עד שתהא | תעשה ולא מן העשוי ואע"ג דלא הוה מחייבין בציצית עד שתהא | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
הרבה והויא לה ציצית למעלה מג' ואנן תוך שלשה בעינן: | הרבה והויא לה ציצית למעלה מג' ואנן תוך שלשה בעינן: | ||
'''כיון שפצעו בה ג'.''' כיון שהגיעו לג' אצבעות האחרונים מטילין לה | '''{{עוגן1|כיון}} שפצעו בה ג'.''' כיון שהגיעו לג' אצבעות האחרונים מטילין לה | ||
תכלת מיד ולא משהו לה מידי דהשתא ליכא למימר תעשה ולא מן | תכלת מיד ולא משהו לה מידי דהשתא ליכא למימר תעשה ולא מן | ||
העשוי דהא מכיון שהגיעו לתוך ג' האחרונים הוו להו אותן שתי | העשוי דהא מכיון שהגיעו לתוך ג' האחרונים הוו להו אותן שתי | ||
קרנות נמי ראויין לציצית שכשתגמר נמצאת ציצית בתוך ג': | קרנות נמי ראויין לציצית שכשתגמר נמצאת ציצית בתוך ג': | ||
'''הטיל למוטלת.''' שהיה בה ד' ציצית והטיל לה ד' אחרים כשרה בהני | '''{{עוגן1|הטיל}} למוטלת.''' שהיה בה ד' ציצית והטיל לה ד' אחרים כשרה בהני | ||
בתראי ואע"ג דהדר פסקינהו לקמאי והא הכא דשלא לצורך עבדינהו | בתראי ואע"ג דהדר פסקינהו לקמאי והא הכא דשלא לצורך עבדינהו | ||
בשעת עשייה ומכשרא בהו: | בשעת עשייה ומכשרא בהו: | ||
'''אמר רבא.''' לעולם שלא לצורך מן העשוי קרינן ביה והכא להכי מכשרא בבתראי דקאי בבל תוסיף כי עבדינהו ולא הוו מעשה דכיון דעובר על דברי תורה לא מיקרי מעשה הלכך כי פסיק לקמאי היא הויא עשייתן דבתראי (עשיה) אבל שלא לצורך דבעלת ג' שאינו עובר עליהן הוי מעשה לאקרויי ציצית העשויה בפסול ואיכא כשגומרה תעשה ולא מן העשוי: | '''{{עוגן1|אמר}} רבא.''' לעולם שלא לצורך מן העשוי קרינן ביה והכא להכי מכשרא בבתראי דקאי בבל תוסיף כי עבדינהו ולא הוו מעשה דכיון דעובר על דברי תורה לא מיקרי מעשה הלכך כי פסיק לקמאי היא הויא עשייתן דבתראי (עשיה) אבל שלא לצורך דבעלת ג' שאינו עובר עליהן הוי מעשה לאקרויי ציצית העשויה בפסול ואיכא כשגומרה תעשה ולא מן העשוי: | ||
'''מעשה איכא.''' והדר קושיא לדוכתה: | '''{{עוגן1|מעשה}} איכא.''' והדר קושיא לדוכתה: | ||
'''תכלת אין משום כלאים.''' קס"ד דהכי קאמר ציצית אין בהם משום כלאים ואפילו כו': | '''{{עוגן1|תכלת}} אין משום כלאים.''' קס"ד דהכי קאמר ציצית אין בהם משום כלאים ואפילו כו': | ||
{{שומר דף בבלי|והגדול}} | {{שומר דף בבלי|והגדול}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:37, 3 במאי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
חמץ בפסח כו'. כשהיו מעברים שנה היו שולחין אגרות לגולה לעשות ב' אדרים כדאמרינן בפ' קמא דסנהדרין (דף יא.) מודעין אנחנא לכון כו':
הא מילתא אמרי. אנא הכא ואמרי במערבא משום רבי זירא כוותי דמשום הכי אסרו ציצית בסדין:
גזירה משום שמא יקרע סדין. קודם לכן בתוך ג' אצבעות לשפת הכנף דהיינו מקום הציצית:
ויתפרנו. בחוטי פשתן ויניח סוף החוטין התלויין שם ואחר כך יתן בה שני חוטי תכלת ויצרף אותן שנים של לבן עמהם:
והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. ונמצאת ציצית פסולה והוו כלאים שלא במקום מצוה:
תעשה ולא מן העשוי. דפסול היינו שעושה מתחילה שלא לשם ציצית ולא נעשה כמצותו ואחר כך תקנו קרינן ביה ולא מן העשוי ונמצא ציצית פסולה:
שרא ר' זירא לסדיניה. התיר ציציותיו מסדינו שהי' של פשתן ונטלן משום שמא יקרע והיינו דאמר רבא איתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי:
ה"ג ר' זירא אמר גזירה משום כסות לילה. שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית שנאמר וראיתם אותו וזכרתם פרט לכסות לילה ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצוה:
וכנפיה של עור. שנחתכו קרניה ותלה בהן עור:
אזיל בתר כנף. ועביד איפכא:
הטיל. ג' ציצית לבעלת ג' כנפים ואחר כך תלה בהן קרן ד' ועשה בו ציצית פסולה דג' ראשונות עשויין מתחילה שלא כמצותה וכי הדר מתקנה איכא תעשה ולא מן העשוי:
חסידים. זריזין במצות:
כיון שארגו. בטלית ג' אצבעות דמיקרי בגד כדאמרינן לגבי טומאה:
היו מטילין בה תכלת. בשני קרניה ולכי גמרי לה היו מטילין לשנים אחרים ולא אמרינן תעשה ולא מן העשוי ואע"ג דלא הוה מחייבין בציצית עד שתהא כדי שיתכסה בה קטן ראשו ורובו כדלקמן שכל ציצית שלא נעשית מתחילתה לשם ציצית אע"פ כשנעשית שלא לצורך איכא מן העשוי דהא הכא שלא לצורך נעשית דלא היו לה אלא ב' קרנות דאלו קרנותיה האחרים אינן ראויין לציצית שהרי סופו להוסיף עליה הרבה והויא לה ציצית למעלה מג' ואנן תוך שלשה בעינן:
כיון שפצעו בה ג'. כיון שהגיעו לג' אצבעות האחרונים מטילין לה תכלת מיד ולא משהו לה מידי דהשתא ליכא למימר תעשה ולא מן העשוי דהא מכיון שהגיעו לתוך ג' האחרונים הוו להו אותן שתי קרנות נמי ראויין לציצית שכשתגמר נמצאת ציצית בתוך ג':
הטיל למוטלת. שהיה בה ד' ציצית והטיל לה ד' אחרים כשרה בהני בתראי ואע"ג דהדר פסקינהו לקמאי והא הכא דשלא לצורך עבדינהו בשעת עשייה ומכשרא בהו:
אמר רבא. לעולם שלא לצורך מן העשוי קרינן ביה והכא להכי מכשרא בבתראי דקאי בבל תוסיף כי עבדינהו ולא הוו מעשה דכיון דעובר על דברי תורה לא מיקרי מעשה הלכך כי פסיק לקמאי היא הויא עשייתן דבתראי (עשיה) אבל שלא לצורך דבעלת ג' שאינו עובר עליהן הוי מעשה לאקרויי ציצית העשויה בפסול ואיכא כשגומרה תעשה ולא מן העשוי:
מעשה איכא. והדר קושיא לדוכתה:
תכלת אין משום כלאים. קס"ד דהכי קאמר ציצית אין בהם משום כלאים ואפילו כו':