שו"ת מהר"ח אור זרוע/קצח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מטקסט שפורסם בספריא תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


'''הן גרס' ''' פ' במה אשה לא תצא אשה וכו' עד ולא במחט שאינה נקובה ופריך בגמרא {{ממ|ס' א'}} למאי חזי ותרגמה רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף הואיל ואשה חולקת בה שערה והדר פריך בשבת למאי חזי ופי' רש"י והלא אסור לחלק לה שערה בשבת ומשמע שאם היה מותר לחלוק שערה בשבת היה מותר לצאת בה בשבת כי כל דבר שאדם צריך לו לצורר גופו תכשיט הוא לו כמו סייף ואלה ורומח לרבי חליעזר שתכשיטין הם לאיש שאם יצטרך להלחם בהם ובס' המצות כתב וז"ל ואותם לולאות של משי הקבועות באבנט מותר לצאת בהם יחף הואיל וראיות לקשור בו אחד מראשי המכנסיים התלויות למטה להגביהן מן הארץ כמו שהוא מנהג עכ"ל הרי שהתיר לצאת באותן רצועות אפילו בשעה שאינו קושר בהם ראשי המכנסיים מטעם שראוית לכך ודוקא כשמוליכו בדרך להוליכו הוי תכשיט אבל אם היה מוליך הרצועה בידו לא נתיר מטעם שראוי לקושרו באבנט ולקשור בו ראשי המכנסיים דהשתא מיהא כשתופסו בידו לאו תכשיט הוא ובכל התכשיטין גזרינן דילמא מישלפי ומחוי ואתי לאתויה ד' אמות בר"ה וכן סייאנא דהיינו כובע דפ' תולין {{ממ|קל"ח ב'}} שפי' רש"י שהוא אסור היכא דלא מיהדק משום דזימנן נפיל מרישא ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים כל זה לפי שאינו תכשיט אלא כשמוליכן כמו שדרך להוליכן אבל כשתופסו בידו שאין דרך להוליכו בו אסור וכהאי גונא לאו תכשיט הוא ומ"מ מחט שאין נקובה שצריכה לחלוק בה שערה ומוליכתו כדרך שמוליכתו תדיר תכשיט הוא ולא משאי וכן לולאות שבאבנט, ומטעם זה שמא יש להתיר מטפחת הקשורה כחגור ומוליכה לקנח בה פיו וחוטמו, ור' יוחנן ור' ינאי שיצאו במוך שבאזנם {{ממ|שבת ס"ה א'}} משמע התם ואפילו בדלא מיהדק אם קשור באזנו שרי ולמה לא חיישינן דילמא נפיל מאזנו ותלוי כך קשור באזנו ויוליכנו בו ד' אמות כי כלל אין סברא שהיה קשור באזנו כך שלא יפול מאזנו, וכן במוך שהתקינה לנדתה והוא שקשור לה בירכותיה ואיך יהא קשור שלא יפול לחוץ ותוליכנו כך כשהוא תלוי בירכותיה שקשור בהם אלא אפילו אם תוליכנו כך אין זה משמע כיון שצורך גופה הוא וגם באזנו אינו פי' שתחוב באזנו אלא תחבו בשערותיו אצל אזנו שכשיצטרך לו לקנח ולהוציא לחה שבאזנו יעשה כמו קיסם שבאזנו ואירא שבאזנו ודוגמא שבאזנו וכל הני דפ"ק אלא כמו שהפי' שם כן יהא פירוש גם כאן.
'''הן גרס' ''' פ' במה אשה לא תצא אשה וכו' עד ולא במחט שאינה נקובה ופריך בגמרא {{ממ|ס' א'}} למאי חזי ותרגמה רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף הואיל ואשה חולקת בה שערה והדר פריך בשבת למאי חזי ופי' רש"י והלא אסור לחלק לה שערה בשבת ומשמע שאם היה מותר לחלוק שערה בשבת היה מותר לצאת בה בשבת כי כל דבר שאדם צריך לו לצורר גופו תכשיט הוא לו כמו סייף ואלה ורומח לרבי חליעזר שתכשיטין הם לאיש שאם יצטרך להלחם בהם ובס' המצות כתב וז"ל ואותם לולאות של משי הקבועות באבנט מותר לצאת בהם יחף הואיל וראיות לקשור בו אחד מראשי המכנסיים התלויות למטה להגביהן מן הארץ כמו שהוא מנהג עכ"ל הרי שהתיר לצאת באותן רצועות אפילו בשעה שאינו קושר בהם ראשי המכנסיים מטעם שראוית לכך ודוקא כשמוליכו בדרך להוליכו הוי תכשיט אבל אם היה מוליך הרצועה בידו לא נתיר מטעם שראוי לקושרו באבנט ולקשור בו ראשי המכנסיים דהשתא מיהא כשתופסו בידו לאו תכשיט הוא ובכל התכשיטין גזרינן דילמא מישלפי ומחוי ואתי לאתויה ד' אמות בר"ה וכן סייאנא דהיינו כובע דפ' תולין {{ממ|קל"ח ב'}} שפי' רש"י שהוא אסור היכא דלא מיהדק משום דזימנן נפיל מרישא ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים כל זה לפי שאינו תכשיט אלא כשמוליכן כמו שדרך להוליכן אבל כשתופסו בידו שאין דרך להוליכו בו אסור וכהאי גונא לאו תכשיט הוא ומ"מ מחט שאין נקובה שצריכה לחלוק בה שערה ומוליכתו כדרך שמוליכתו תדיר תכשיט הוא ולא משאי וכן לולאות שבאבנט, ומטעם זה שמא יש להתיר מטפחת הקשורה כחגור ומוליכה לקנח בה פיו וחוטמו, ור' יוחנן ור' ינאי שיצאו במוך שבאזנם {{ממ|שבת ס"ה א'}} משמע התם ואפילו בדלא מיהדק אם קשור באזנו שרי ולמה לא חיישינן דילמא נפיל מאזנו ותלוי כך קשור באזנו ויוליכנו בו ד' אמות כי כלל אין סברא שהיה קשור באזנו כך שלא יפול מאזנו, וכן במוך שהתקינה לנדתה והוא שקשור לה בירכותיה ואיך יהא קשור שלא יפול לחוץ ותוליכנו כך כשהוא תלוי בירכותיה שקשור בהם אלא אפילו אם תוליכנו כך אין זה משמע כיון שצורך גופה הוא וגם באזנו אינו פי' שתחוב באזנו אלא תחבו בשערותיו אצל אזנו שכשיצטרך לו לקנח ולהוציא לחה שבאזנו יעשה כמו קיסם שבאזנו ואירא שבאזנו ודוגמא שבאזנו וכל הני דפ"ק אלא כמו שהפי' שם כן יהא פירוש גם כאן.

גרסה אחרונה מ־19:38, 20 ביולי 2020

שו"ת מהר"ח אור זרועTriangleArrow-Left.png קצח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הן גרס' פ' במה אשה לא תצא אשה וכו' עד ולא במחט שאינה נקובה ופריך בגמרא (ס' א') למאי חזי ותרגמה רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף הואיל ואשה חולקת בה שערה והדר פריך בשבת למאי חזי ופי' רש"י והלא אסור לחלק לה שערה בשבת ומשמע שאם היה מותר לחלוק שערה בשבת היה מותר לצאת בה בשבת כי כל דבר שאדם צריך לו לצורר גופו תכשיט הוא לו כמו סייף ואלה ורומח לרבי חליעזר שתכשיטין הם לאיש שאם יצטרך להלחם בהם ובס' המצות כתב וז"ל ואותם לולאות של משי הקבועות באבנט מותר לצאת בהם יחף הואיל וראיות לקשור בו אחד מראשי המכנסיים התלויות למטה להגביהן מן הארץ כמו שהוא מנהג עכ"ל הרי שהתיר לצאת באותן רצועות אפילו בשעה שאינו קושר בהם ראשי המכנסיים מטעם שראוית לכך ודוקא כשמוליכו בדרך להוליכו הוי תכשיט אבל אם היה מוליך הרצועה בידו לא נתיר מטעם שראוי לקושרו באבנט ולקשור בו ראשי המכנסיים דהשתא מיהא כשתופסו בידו לאו תכשיט הוא ובכל התכשיטין גזרינן דילמא מישלפי ומחוי ואתי לאתויה ד' אמות בר"ה וכן סייאנא דהיינו כובע דפ' תולין (קל"ח ב') שפי' רש"י שהוא אסור היכא דלא מיהדק משום דזימנן נפיל מרישא ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים כל זה לפי שאינו תכשיט אלא כשמוליכן כמו שדרך להוליכן אבל כשתופסו בידו שאין דרך להוליכו בו אסור וכהאי גונא לאו תכשיט הוא ומ"מ מחט שאין נקובה שצריכה לחלוק בה שערה ומוליכתו כדרך שמוליכתו תדיר תכשיט הוא ולא משאי וכן לולאות שבאבנט, ומטעם זה שמא יש להתיר מטפחת הקשורה כחגור ומוליכה לקנח בה פיו וחוטמו, ור' יוחנן ור' ינאי שיצאו במוך שבאזנם (שבת ס"ה א') משמע התם ואפילו בדלא מיהדק אם קשור באזנו שרי ולמה לא חיישינן דילמא נפיל מאזנו ותלוי כך קשור באזנו ויוליכנו בו ד' אמות כי כלל אין סברא שהיה קשור באזנו כך שלא יפול מאזנו, וכן במוך שהתקינה לנדתה והוא שקשור לה בירכותיה ואיך יהא קשור שלא יפול לחוץ ותוליכנו כך כשהוא תלוי בירכותיה שקשור בהם אלא אפילו אם תוליכנו כך אין זה משמע כיון שצורך גופה הוא וגם באזנו אינו פי' שתחוב באזנו אלא תחבו בשערותיו אצל אזנו שכשיצטרך לו לקנח ולהוציא לחה שבאזנו יעשה כמו קיסם שבאזנו ואירא שבאזנו ודוגמא שבאזנו וכל הני דפ"ק אלא כמו שהפי' שם כן יהא פירוש גם כאן.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.