כף החיים/אורח חיים/שעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כף החיים ‏ אורח חיים שעח

א

א) [סעיף א'] שלש חצירות פתוחות זו לזו. דאי לאו הכי לא היו יכולין לערב ביחד כמ"ש לעיל סי' שע"ב סעי' ד' יעו"ש:

ב

ב) שם. ופתוחות לרה"ר. וה"ה מבוי. טור. עו"ש או' א' א"ר או' א' מש"ז או' א' ר"ז או' א':

ג

ג) שם ופתוחות לרה"ר. דכל אחת רשות לעצמה ואין להן דריסת הרגל זו על זו דאי הוו להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה דאפי' בפ"ע אסורה כל אחת להשתמש. רש"י. ור"ל החיצונה והאמצעית וכ"כ הר"י על הרי"ף ומיהו האחרונים הקשו ע"ז דמיירי שכל חצר עירבה לעצמה ואח"כ עירבה עם חברתה וא"כ למה תאסור הפנימית על החיצונה והאמצעית כיון דהויא רגל המותרת במקומה שאינה אוסרת שלא במקומה כמ"ש סעי' ב' ודעתם להתיר בזה גם אם היו פתוחות זו לפנים מזו ורק החיצונה פתוחה לרה"ר אי למבוי. ועיין א"ר או' ב' ומאמ"ר ודוק וכ"פ המש"ז או' א':

ד

ד) שם. החיצונות אסורות זו עם זו. להוציא כלים ששבתו בבתים מזו לזו דרן האמצעית. ר"ז שם. ור"ל אבל כלים ששבתו בחצר מותר כמ"ש רסי' שע"ב:

ה

ה) שם. בד"א כשנתנה אמצעית עירובה בזו וכו'. דאז דמיא אמצעית כאלו דרה בהן ואין דיורי חיצונת באמצעית למימרא דכי הדדי נינהו. רש"י ב"י. אבל אם עירובן באמצעית אז דמי כאלו כולהו דרים באותו בית וחצר דההוא בית הוויין. ט"ז סק"א:

ו

ו) שם. בשני בתים. שאז ג"כ לא נתחברו דיורי החיצונות זו עם זו שדיורי זו הם בבית זה ודיורי זו בזה ולכן הם אסורות זע"ז. ר"ז או' א':

ז

ז) שם. בבית א' וכו'. והיינו בכלי א' או דמליא למנא ואייתר ונתנוהו בכלי שני. המ"מ פ"ד בשם הרשב"א והביאו ב"י. ועיין לעיל סי' שס"ו סעי' ד':

ח

ח) שם. שלתתן מותרות זע"ז. דהוי כאלו עירבו כל ג' חצירות יחד עו"ש או' א' תו"ש או' ד' ר"ז שם:

ט

ט) [סעיף ב'] שתי חצירות זו לפנים מזו. ובכל אחת יש בעלי בתים שאוסרים זע"ז:

י

י) שם. ופנימית פתוחה לחיצונה וכו'. כלומר ולא למבוי ועי"כ יש לה דריסת הרגל על החיצונה דאין לה מקום לכנוס מהמבוי לפנימית אלא דרך החיצונה. ב"י ט"ז סק"ב:

יא

יא) שם. וחיצונה למבוי. וה"ה לרה"ר. עו"ש או' ב':

יב

יב) שם. אם עירבה פנימית לעצמה. ר"ל עם בעלי בתים שבתוכה:

יג

יג) שם. ולא החיצונה. שלא עירבה כלל. ר"ז או' ב':

יד

יד) שם. פנימית מותרת. להוציא לחצירה כלים ששבתו בבתים ואין החיצונה אוסרת עליה הואיל ויש מחיצה ביניהם ואין לחיצונה דריסת רגל עליה. ר"ז שם:

טו

טו) שם. והחיצונה אסורה. דהא א' ששכח אוסר עליהם תו"ש או' ו' עד שיבטל להם רשותו כמ"ש בסעי' שאח"ז:

טז

טז) שם. שתיהם אסורות, דכיון דפנימית אסורה ויש לה דריסת הרגל על החיצונה אוסרת אותה דק"ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה, ב"י ט"ז סק"ג:

יז

טוב) שם, שתיהם אסורות, עד שיבטל אותו ששכח מפני הפנימית רשותו גם לבני החיצונה ואז מותרות כל אחת במקומה דאם יבטל רק לבני הפנימית תהיה רק הפנימית מותרת לעצמה והחיצונה אסורה שהרי אותו שביטל אסור להוציא מביתו לחצר והוי רגל האסורה במקומה דהיינו בפנימית שאוסרת שלא במקומה דהיינו על בני החיצונה. אבל אם ביטל גם ביתו לבני הפנימית דאז מותר להוציא לחצר כמ"ש לקמן סי' ש"ף סעי' ב' אז א"צ לבטל רשותו גם לבני החיצונה דהוי רגל המותרת במקומה שאינה אוסרת שלא במקומה ועיין עוד לקמן סי' שפ"א סעי' ב':

יח

חי) שם. שתיהם אסורות. ואם יש לפנימית דרך על החיצונה וגם יש לה פתח לרה"ר ולמבוי י"ל כופין בשבת להסתלק מן החיצונה. מש"ז או' ב' ועיין לקמן סי' שפ"ו סעי' ט':

יט

יט) שם. כל אחת מותרת בחצרה. הוא מן הכלל שאמרו דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה תו"ש או' ח'

כ

ך) [סעיף ג'] שתיהם אסורות. הטעם דהחיצונה אסורה ממ"נ דאם אחד מן הפנימיים שכח הרי פנימיים דאית להו דריסת רגל אוסרת עליה ואם אחד מהחיצונים שכת פשיטא דאסורה בשביל עצמה והפנימית ג"כ אסורה דמאי אית לך למימר תיחוד דשא ותאמר לתקוני שתפתי ולא לעוותי הרי אין עירובה אצלה הילכך גם היא אסורה. עו"ש או' ג' תו"ש או' ט':

כא

כא) שם. עד שיבטל רשותו. היינו לבני הפנימית ולבני החיצונה כמ"ש בסי' שפ"א סעי' ב' יעו"ש:

כב

כב) שם. מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות. דכיון שהפנימית אסורה במקומה אוסרת שלא במקומה תו"ש או' יו"ד:

כג

כג) שם. שתיהן אסורות. עד שיבטל רשותו גם לבני החיצונה כמ"ש סי' שפ"א סעי' ב' ועיין לעיל או' טו"ב:

כד

כד) שם פנימית מותרת. משום דכשנתנו עירובן בפנימית יכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא דשא ומשתמשת ואעפ"י שעירוב החיצונה נתון בפנימית אמרת לה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי. ב"י. ט"ז סק"ד:

כה

כה) שם. פנימית מותרת בני העיר ששכרו העיר מהמושל ועירבו לטלטל בכל העיר ואיזה יהודים דרים חוץ לחומות העיר במקום פרוץ ואותן היהודים היו צריכים לבא בשבת תוך העיר ללכת לבהכ"נ הורה הגאון מהר"ר חנוך בס' חנוך בית יהודה סי' יו"ד דאין אותם היהודים הדרים מקיר העיר וחוצה אוסרין לבני העיר שעירבו ותלי זייניה בדין זה דשתי חצירות וביאר יפה איזה טענה דהוה ס"ד לחלק ביניהם ולענין היהודים הבאים צדד דשרי לטלטל בעיר מחב"ר או' ג' והביאו שע"ת יעו"ש. וכ"כ בשו"ת זקן אהרן סי' יו"ד דבין בני העיר ובין הדרים חוץ לעיר מותרים לטלטל בכל העיר יעו"ש. והביאו עיקרי הד"ט סי' ט"ו או' י"ג:

כו

כו) [סעיף ד'] או שנים בחיצונה ועירבו. היינו שעירבו ביניהם אותם שנים שבחיצונה ולא עם הפנימית:

כז

כז) שם. או שניים בחיצונה וכו'. ולא גזרינן אטו שנים בפנימית ולא עירבו. פרישא או' ז' ועיין בסעי' שאח"ז:

כח

כח) שם אין היחיד שבפנימית אוסר וכו'. והוא מטעם הנז' שרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שהרי אין בפנימית אלא יחיד דלא שייך ביה עירוב כיון שהוא יחיד שם. עו"ש או' ד':

כט

כט) שם הגה. וה"ה רבים שהם כיחיד וכו'. כגון שהיו כפנימית אב ובניו או רב ותלמידיו שמקבלים מהם פרס שאינם אוסרים זע"ז אם אין עמהם דיורים אחרים כמ"ש לעיל סי' ש"ע סעי' ה' וסעי' ו' יעו"ש:

ל

ל) [סעיף ה'] אעפ"י שרבים דורסים בחיצונה וכו'. והוה אמינא שאוסרים זע"ז קמ"ל דלא כיון שכל אחד מותר במקומו. תו"ש או' י"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---