שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/פא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־11:20, 22 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
ראובן היה חייב חובות לתוגרמי' והיה שמעון ערב בעדו ונטה למות וצוה לפני מותו ששיעו' כ"כ עורות שהיו לו בעי' ימכור אותם שמעון ויפרע אותם החובות שהיה ערב עליה' ואחרי מותו שלח שמעון ידו באותם עורות ועשה עליהם קאמביו ושלח להפרנקיאה ובהיותם שם הוזלו העורות בקצה האחרון באופן שהפסיד בעורות הפסד גדול ועתה טוענים היתומים כי מי הרשה לשמעון לשלוח העורו' לפרנקיאה כי היה לו למוכרם באותו מקום עלמו כי לא היה מפסיד בהם ילמדנו רבינו אם חייב שמעון בכל אותו ההפסד:
תשובה הדבר פשוט מאד ששמעון פשע פשיעה גמורה כיון שהמצוה לא צוה אלא שימכרם ולא צוה שיקח' בקאמביו ומי נתן לו רשות ליקח קאמביו. עוד פשיעה כי נכסי יתומים אין רשות למוכרם כי אם בעצת ב"ד כדמוכח בגמרא בכתובות פרק אלמנה נזונות וכן כתבו הפוסקים הריב"ה ח"מ סי' ר"ץ מי שיש בידו מנכסי יתומים סחורה שיש לחוש שאם ישהה אותה עד שתתיקר שמא תפסיד או אם יוליכה לשוקות שמא תאנס בדרך לא יאמר אעשה בהם כמו שהייתי עושה בשלי אלא לא יעשה בהם דבר כ"א ע"פ ב"ד וכן מכיר' מטלטלי דיתמי הכל לפי ראות עיני הב"ד לפי שיראה להם תועלת יעשה בהם וכתב הרב המ"מ בהלכות נחלות לא התירו להוליך מטלטלין של יתומים לשוק אלא א"כ הוא קרוב למדינה כו' עד ומכאן שאין שולחין מטלטלין או סחורה של יתומים בדרך ים ולא בדרך שיש בה ספק אונס אלא שכר וכיוצא בו עכ"ל והרשב"א כתב בתשובה מעות של יתומים אין עוסקי' בהם בסחורה שבים שהים נותן בשפע ונוט' בשפע עכ"ל כלל הדברים שפשע שמעון שתי פשיעות גדולות שהיה לו למכור העורות במקומן או על הרוב במקום קרוב שלא היה בו סכנה ב' שלקח קמביו שלא עלה בדעת וכ"ש שלא היה לו לעשות שום דבר כי אם בעצת ב"ד שאפי' אפוטרופוס אין לו לעשות דברים כאלו כי אם בעצת ב"ד ועל הכל דרך ים לאנקונה שמתמהמה ונמשך מזה הפסד גדול לכן נר' שחייב שמעון לשלם העורות לפחות כל מה שהיו שוים בעיר באותה שעה שאפילו שותף ששנה בדבר שעל הסתם חבירו מקפיד עליו חייב לשלם כל הנפסד שיחשב שנמשך מצד השינוי וכמ"ש מהררי"ק סי' ט"ו על ב' שותפים ששינה א' מהם ועשה בלא דעת חבירו ז"ל יש לחייב ראובן בכל ההפסד שיוכל לתלות בסיבתו מאחר ששינה בענין לעשות דבר דמסתמא קפיד עליה שותף חבריה עאכ"ו בנ"ד שנראה ודאי הפשיעה הגדול' שעשה וההפסד הגדול שנמשך חייב לשלם שמעון ההפסד שגרם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |