משנה/חולין/א: הבדלים בין גרסאות בדף
פיסוק |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{אות סעיף|א}} | |||
[[בבלי/חולין/ב/א#פרק א משנה א|הכל שוחטין]] ושחיטתן כשרה. חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו בשחיטתן. וכולן ששחטו, ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה. [[בבלי/חולין/יג/א#פרק א משנה א|שחיטת]] נכרי נבלה. ומטמאה במשא. [[בבלי/חולין/יג/ב#פרק א משנה א|השוחט]] בלילה, וכן הסומא ששחט, שחיטתו כשרה. [[בבלי/חולין/יד/א#פרק א משנה א|השוחט]] בשבת וביום הכפורים, אף על פי שמתחייב בנפשו, שחיטתו כשרה: | |||
{{ | {{אות סעיף|ב}} | ||
[[בבלי/חולין/טו/ב#פרק א משנה ב|השוחט]] במגל יד, בצור ובקנה, שחיטתו כשרה. הכל שוחטין. ולעולם שוחטין. ובכל שוחטין. חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, מפני שהן חונקין. [[בבלי/חולין/יח/א#פרק א משנה ב|השוחט]] במגל קציר בדרך הליכתה, בית שמאי פוסלין. ובית הלל מכשירין. ואם החליקו שיניה, הרי היא כסכין: | |||
{{ | {{אות סעיף|ג}} | ||
[[בבלי/חולין/יח/א#פרק א משנה ג|השוחט]] מתוך הטבעת, ושייר בה מלא החוט על פני כולה, שחיטתו כשרה. רבי יוסי בר יהודה אומר, מלא החוט על פני רובה: | |||
{{ | {{אות סעיף|ד}} | ||
[[בבלי/חולין/יט/ב#פרק א משנה ד|השוחט]] מן הצדדין, שחיטתו כשרה. המולק מן הצדדין, מליקתו פסולה. השוחט מן העורף, שחיטתו פסולה. המולק מן העורף, מליקתו כשרה. השוחט מן הצואר, שחיטתו כשרה. המולק מן הצואר, מליקתו פסולה. שכל העורף כשר למליקה. וכל הצואר כשר לשחיטה. נמצא כשר בשחיטה, פסול במליקה. כשר במליקה, פסול בשחיטה: | |||
{{ | {{אות סעיף|ה}} | ||
[[בבלי/חולין/כב/א#פרק א משנה ה|כשר]] בתורין פסול בבני יונה. כשר בבני יונה פסול בתורין. תחלת הציהוב, בזה ובזה פסול: | |||
{{ | {{אות סעיף|ו}} | ||
[[בבלי/חולין/כג/ב#פרק א משנה ו|כשר]] בפרה, פסול בעגלה. כשר בעגלה פסול בפרה. [[בבלי/חולין/כד/א#פרק א משנה ו|כשר]] בכהנים, פסול בלוים. כשר בלוים פסול בכהנים. [[בבלי/חולין/כד/ב#פרק א משנה ו|טהור]] בכלי חרש טמא בכל הכלים. טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש. [[בבלי/חולין/כה/א#פרק א משנה ו|טהור]] בכלי עץ, טמא בכלי מתכות. טהור בכלי מתכות, טמא בכלי עץ. [[בבלי/חולין/כה/ב#פרק א משנה ו|החייב]] בשקדים המרים פטור במתוקים. החייב במתוקים פטור במרים: | |||
{{ | {{אות סעיף|ז}} | ||
[[בבלי/חולין/כה/ב#פרק א משנה ז|התמד]], עד שלא החמיץ, אינו ניקח בכסף מעשר. ופוסל את המקוה. משהחמיץ, ניקח בכסף מעשר. ואינו פוסל את המקוה. האחין השותפין, כשחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. כשחייבין במעשר בהמה, פטורים מן הקלבון. [[בבלי/חולין/כו/ב#פרק א משנה ז|כל]] מקום שיש מכר אין קנס. וכל מקום שיש קנס, אין מכר. [[בבלי/חולין/כו/ב#פרק א משנה ז2|כל]] מקום שיש מיאון, אין חליצה. וכל מקום שיש חליצה, אין מיאון. [[בבלי/חולין/כו/ב#פרק א משנה ז3|כל]] מקום שיש תקיעה, אין הבדלה. וכל מקום שיש הבדלה, אין תקיעה. יום טוב שחל להיות בערב שבת, תוקעין, ולא מבדילין. במוצאי שבת, מבדילין ולא תוקעין. כיצד מבדילין. המבדיל בין קדש לקדש. רבי דוסא אומר, בין קדש חמור לקדש הקל: | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
{{ | |||
{{ | |||
גרסה אחרונה מ־17:51, 6 באפריל 2026
|
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א הכל שוחטין ושחיטתן כשרה. חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו בשחיטתן. וכולן ששחטו, ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה. שחיטת נכרי נבלה. ומטמאה במשא. השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט, שחיטתו כשרה. השוחט בשבת וביום הכפורים, אף על פי שמתחייב בנפשו, שחיטתו כשרה:
ב השוחט במגל יד, בצור ובקנה, שחיטתו כשרה. הכל שוחטין. ולעולם שוחטין. ובכל שוחטין. חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, מפני שהן חונקין. השוחט במגל קציר בדרך הליכתה, בית שמאי פוסלין. ובית הלל מכשירין. ואם החליקו שיניה, הרי היא כסכין:
ג השוחט מתוך הטבעת, ושייר בה מלא החוט על פני כולה, שחיטתו כשרה. רבי יוסי בר יהודה אומר, מלא החוט על פני רובה:
ד השוחט מן הצדדין, שחיטתו כשרה. המולק מן הצדדין, מליקתו פסולה. השוחט מן העורף, שחיטתו פסולה. המולק מן העורף, מליקתו כשרה. השוחט מן הצואר, שחיטתו כשרה. המולק מן הצואר, מליקתו פסולה. שכל העורף כשר למליקה. וכל הצואר כשר לשחיטה. נמצא כשר בשחיטה, פסול במליקה. כשר במליקה, פסול בשחיטה:
ה כשר בתורין פסול בבני יונה. כשר בבני יונה פסול בתורין. תחלת הציהוב, בזה ובזה פסול:
ו כשר בפרה, פסול בעגלה. כשר בעגלה פסול בפרה. כשר בכהנים, פסול בלוים. כשר בלוים פסול בכהנים. טהור בכלי חרש טמא בכל הכלים. טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש. טהור בכלי עץ, טמא בכלי מתכות. טהור בכלי מתכות, טמא בכלי עץ. החייב בשקדים המרים פטור במתוקים. החייב במתוקים פטור במרים:
ז התמד, עד שלא החמיץ, אינו ניקח בכסף מעשר. ופוסל את המקוה. משהחמיץ, ניקח בכסף מעשר. ואינו פוסל את המקוה. האחין השותפין, כשחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. כשחייבין במעשר בהמה, פטורים מן הקלבון. כל מקום שיש מכר אין קנס. וכל מקום שיש קנס, אין מכר. כל מקום שיש מיאון, אין חליצה. וכל מקום שיש חליצה, אין מיאון. כל מקום שיש תקיעה, אין הבדלה. וכל מקום שיש הבדלה, אין תקיעה. יום טוב שחל להיות בערב שבת, תוקעין, ולא מבדילין. במוצאי שבת, מבדילין ולא תוקעין. כיצד מבדילין. המבדיל בין קדש לקדש. רבי דוסא אומר, בין קדש חמור לקדש הקל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |