אבני נזר/אבן העזר/תסד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן תסד | {{מרכז|'''סימן תסד'''}} | ||
==א== | |||
א) נסתפקתי במקדש שתי אחיות שיחולו הקידושין לאחר שלשים יום ובתוך שלשים חזר בו מקידושי אחת או מתה אחת אי אמרינן שהשני' חלה או דילמא בשעה שקידש שתיהם נתבטלו קידושיהם, ושוב אינו מועיל חזרת האחת או מיתתה: | א) נסתפקתי במקדש שתי אחיות שיחולו הקידושין לאחר שלשים יום ובתוך שלשים חזר בו מקידושי אחת או מתה אחת אי אמרינן שהשני' חלה או דילמא בשעה שקידש שתיהם נתבטלו קידושיהם, ושוב אינו מועיל חזרת האחת או מיתתה: | ||
==ב== | |||
ב) ונ"ל להכריע כפי הצד השני מהא דמנחות (מ"ז: מ"ח.) ת"ר שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שנים מהן ומניפן והשאר נאכלת בפדיון אמרוה רבנן קמי' דר"ח הא דלא כרבי דאי כרבי דפריק להו היכא כו' הא ודאי ר"א בר"ש הוא, ומבואר ברש"י בד"ה הא ודאי דמסקנא גם ברייתא קמייתא ראבר"ש הוא, ואח"כ מקשה לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן מהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות ר' יוחנן אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים עיי"ש, וקשה כיון דראבר"ש הוא הא בשעת שחיטה לא קידשה מידי ומה בכך דלא קדשה הלוא אף אם שחט על שתי חלות כמצוותה לא קדשה: | ב) ונ"ל להכריע כפי הצד השני מהא דמנחות (מ"ז: מ"ח.) ת"ר שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שנים מהן ומניפן והשאר נאכלת בפדיון אמרוה רבנן קמי' דר"ח הא דלא כרבי דאי כרבי דפריק להו היכא כו' הא ודאי ר"א בר"ש הוא, ומבואר ברש"י בד"ה הא ודאי דמסקנא גם ברייתא קמייתא ראבר"ש הוא, ואח"כ מקשה לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן מהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות ר' יוחנן אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים עיי"ש, וקשה כיון דראבר"ש הוא הא בשעת שחיטה לא קידשה מידי ומה בכך דלא קדשה הלוא אף אם שחט על שתי חלות כמצוותה לא קדשה: | ||
==ג== | |||
ג) וצ"ל דכיון דראבר"ש מודה דצריך שיהי' לחם בשעת שחיטה, הא קמן דשחיטה מקדש, וכן הוא בש"ס יבמות (ק"ד:) דלראבר"ש שני דברים המתירין אין מעלין זה בלא זה, הרי דגם לר"א בר"ש שחיטה מקדש ומתיר אלא דלא חל הקדושה עד שעת זריקה, וע"כ למסקנא דאמר ליקדשי תרתי מתוך ארבע כיון שבשעת זריקה לא נתכוין אלא על שתים ידועים אותם שתים קידשתם שחיטה ג"כ שהרי הוא אמר ששתים יתקדשו ושתים האחרים כיון שלא קידשתם זריקה הא שחיטה לבד אינו מקדש, וע"כ השחיטה מקדש אותם שתים שחישב עליהם גם בשעת זריקה: | ג) וצ"ל דכיון דראבר"ש מודה דצריך שיהי' לחם בשעת שחיטה, הא קמן דשחיטה מקדש, וכן הוא בש"ס יבמות (ק"ד:) דלראבר"ש שני דברים המתירין אין מעלין זה בלא זה, הרי דגם לר"א בר"ש שחיטה מקדש ומתיר אלא דלא חל הקדושה עד שעת זריקה, וע"כ למסקנא דאמר ליקדשי תרתי מתוך ארבע כיון שבשעת זריקה לא נתכוין אלא על שתים ידועים אותם שתים קידשתם שחיטה ג"כ שהרי הוא אמר ששתים יתקדשו ושתים האחרים כיון שלא קידשתם זריקה הא שחיטה לבד אינו מקדש, וע"כ השחיטה מקדש אותם שתים שחישב עליהם גם בשעת זריקה: | ||
==ד== | |||
ד) ולפי זה יש לפשוט ספק הנ"ל, דהנה בקידושין (נ"א.) ובעירובין (נ') מבואר דטעמא דר' יוחנן משום כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו, ואם תאמר דכל שנתבטלו קידושי האחת בתוך שלשים ואי אפשר לה לחול בהגיע שלשים, השני' חלה, א"כ ה"נ כאן כמו דלראבר"ש הרי השחיטה אינו מקדש תיכף אלא בהגיע זריקה ואז א"א שיתקדשו אותם שתי חלות שאין הזריקה מקדש, וע"כ השתים שחישב עליהם בשעת זריקה מתקדשים, ומה מקשה הש"ס על ר' יוחנן, וע"כ כיון דבתחילה חישב על ארבעה נתבטל אמירתו מכולם תיכף ושוב אין הזריקה מקדש. ה"נ כיון שמתחילה קידש שתי אחיות נתבטלו תיכף ואי אפשר לאחת לחול בהגיע שלשים, ועיין ר"ן בסוגיא דבר פדא נדרים (כ"ט.) בד"ה ה"נ דאמר לדמי: | ד) ולפי זה יש לפשוט ספק הנ"ל, דהנה בקידושין (נ"א.) ובעירובין (נ') מבואר דטעמא דר' יוחנן משום כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו, ואם תאמר דכל שנתבטלו קידושי האחת בתוך שלשים ואי אפשר לה לחול בהגיע שלשים, השני' חלה, א"כ ה"נ כאן כמו דלראבר"ש הרי השחיטה אינו מקדש תיכף אלא בהגיע זריקה ואז א"א שיתקדשו אותם שתי חלות שאין הזריקה מקדש, וע"כ השתים שחישב עליהם בשעת זריקה מתקדשים, ומה מקשה הש"ס על ר' יוחנן, וע"כ כיון דבתחילה חישב על ארבעה נתבטל אמירתו מכולם תיכף ושוב אין הזריקה מקדש. ה"נ כיון שמתחילה קידש שתי אחיות נתבטלו תיכף ואי אפשר לאחת לחול בהגיע שלשים, ועיין ר"ן בסוגיא דבר פדא נדרים (כ"ט.) בד"ה ה"נ דאמר לדמי: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־12:02, 20 באוקטובר 2024
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) נסתפקתי במקדש שתי אחיות שיחולו הקידושין לאחר שלשים יום ובתוך שלשים חזר בו מקידושי אחת או מתה אחת אי אמרינן שהשני' חלה או דילמא בשעה שקידש שתיהם נתבטלו קידושיהם, ושוב אינו מועיל חזרת האחת או מיתתה:
ב[עריכה]
ב) ונ"ל להכריע כפי הצד השני מהא דמנחות (מ"ז: מ"ח.) ת"ר שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שנים מהן ומניפן והשאר נאכלת בפדיון אמרוה רבנן קמי' דר"ח הא דלא כרבי דאי כרבי דפריק להו היכא כו' הא ודאי ר"א בר"ש הוא, ומבואר ברש"י בד"ה הא ודאי דמסקנא גם ברייתא קמייתא ראבר"ש הוא, ואח"כ מקשה לימא תיהוי תיובתא דר' יוחנן מהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות ר' יוחנן אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים עיי"ש, וקשה כיון דראבר"ש הוא הא בשעת שחיטה לא קידשה מידי ומה בכך דלא קדשה הלוא אף אם שחט על שתי חלות כמצוותה לא קדשה:
ג[עריכה]
ג) וצ"ל דכיון דראבר"ש מודה דצריך שיהי' לחם בשעת שחיטה, הא קמן דשחיטה מקדש, וכן הוא בש"ס יבמות (ק"ד:) דלראבר"ש שני דברים המתירין אין מעלין זה בלא זה, הרי דגם לר"א בר"ש שחיטה מקדש ומתיר אלא דלא חל הקדושה עד שעת זריקה, וע"כ למסקנא דאמר ליקדשי תרתי מתוך ארבע כיון שבשעת זריקה לא נתכוין אלא על שתים ידועים אותם שתים קידשתם שחיטה ג"כ שהרי הוא אמר ששתים יתקדשו ושתים האחרים כיון שלא קידשתם זריקה הא שחיטה לבד אינו מקדש, וע"כ השחיטה מקדש אותם שתים שחישב עליהם גם בשעת זריקה:
ד[עריכה]
ד) ולפי זה יש לפשוט ספק הנ"ל, דהנה בקידושין (נ"א.) ובעירובין (נ') מבואר דטעמא דר' יוחנן משום כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו, ואם תאמר דכל שנתבטלו קידושי האחת בתוך שלשים ואי אפשר לה לחול בהגיע שלשים, השני' חלה, א"כ ה"נ כאן כמו דלראבר"ש הרי השחיטה אינו מקדש תיכף אלא בהגיע זריקה ואז א"א שיתקדשו אותם שתי חלות שאין הזריקה מקדש, וע"כ השתים שחישב עליהם בשעת זריקה מתקדשים, ומה מקשה הש"ס על ר' יוחנן, וע"כ כיון דבתחילה חישב על ארבעה נתבטל אמירתו מכולם תיכף ושוב אין הזריקה מקדש. ה"נ כיון שמתחילה קידש שתי אחיות נתבטלו תיכף ואי אפשר לאחת לחול בהגיע שלשים, ועיין ר"ן בסוגיא דבר פדא נדרים (כ"ט.) בד"ה ה"נ דאמר לדמי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |