אבני נזר/אבן העזר/שנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן שנא | {{מרכז|'''סימן שנא'''}} | ||
==א== | |||
א) (שם ע"א) בתוד"ה ואם יש עליו עוררין, ועוד יש לדקדק מסוף גט פשוט כו' ולפענ"ד י"ל דטעמא דרב הונא משום דחושש שמא יבואו עידי קיום ויפסיד דשוב לא יוכל לטעון אשתבע לי, אבל השתא שטוען פרוע אף אם יבואו עידי קיום יוכל לטעון אשתבע לי עכ"פ, אבל בשכיב מרע שהודה דאם מקויים אינו יכול לטעון אשתבע לי, דלענין זה מהני הודאתו כמבואר שם בתוס' ורמב"ן, א"כ שפיר הי' יכול לטעון פרוע במיגו דמזוייף, ואם יבואו עידי קיום אף בטענת פרוע לא יוכל לטעון אשתבע לי כנ"ל ודו"ק: | א) (שם ע"א) בתוד"ה ואם יש עליו עוררין, ועוד יש לדקדק מסוף גט פשוט כו' ולפענ"ד י"ל דטעמא דרב הונא משום דחושש שמא יבואו עידי קיום ויפסיד דשוב לא יוכל לטעון אשתבע לי, אבל השתא שטוען פרוע אף אם יבואו עידי קיום יוכל לטעון אשתבע לי עכ"פ, אבל בשכיב מרע שהודה דאם מקויים אינו יכול לטעון אשתבע לי, דלענין זה מהני הודאתו כמבואר שם בתוס' ורמב"ן, א"כ שפיר הי' יכול לטעון פרוע במיגו דמזוייף, ואם יבואו עידי קיום אף בטענת פרוע לא יוכל לטעון אשתבע לי כנ"ל ודו"ק: | ||
==ב== | |||
ב) ונלפע"ד דהא דקי"ל דלא כרב הונא ומודה בשטר שכתבו צריך לקיימו משום דנאמן במיגו ולא אמרינן שאינו רוצה להפסיד שבועת אשתבע לי כנ"ל, לפמ"ש הנמק"י ( ) בטעמא דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, דאי אמת הוה דפרוע הוה פטר נפשי' בקושטא עיי"ש, ובנ"ד אם נאמר דאינו נאמן פרוע במיגו דמזוייף ממילא אף אם יטעון מזוייף ויקיימוהו יוכל לטעון אשתבע לי ושוב יהי' לו מיגו והדר דינא ודו"ק: | ב) ונלפע"ד דהא דקי"ל דלא כרב הונא ומודה בשטר שכתבו צריך לקיימו משום דנאמן במיגו ולא אמרינן שאינו רוצה להפסיד שבועת אשתבע לי כנ"ל, לפמ"ש הנמק"י ( ) בטעמא דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, דאי אמת הוה דפרוע הוה פטר נפשי' בקושטא עיי"ש, ובנ"ד אם נאמר דאינו נאמן פרוע במיגו דמזוייף ממילא אף אם יטעון מזוייף ויקיימוהו יוכל לטעון אשתבע לי ושוב יהי' לו מיגו והדר דינא ודו"ק: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:59, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) (שם ע"א) בתוד"ה ואם יש עליו עוררין, ועוד יש לדקדק מסוף גט פשוט כו' ולפענ"ד י"ל דטעמא דרב הונא משום דחושש שמא יבואו עידי קיום ויפסיד דשוב לא יוכל לטעון אשתבע לי, אבל השתא שטוען פרוע אף אם יבואו עידי קיום יוכל לטעון אשתבע לי עכ"פ, אבל בשכיב מרע שהודה דאם מקויים אינו יכול לטעון אשתבע לי, דלענין זה מהני הודאתו כמבואר שם בתוס' ורמב"ן, א"כ שפיר הי' יכול לטעון פרוע במיגו דמזוייף, ואם יבואו עידי קיום אף בטענת פרוע לא יוכל לטעון אשתבע לי כנ"ל ודו"ק:
ב[עריכה]
ב) ונלפע"ד דהא דקי"ל דלא כרב הונא ומודה בשטר שכתבו צריך לקיימו משום דנאמן במיגו ולא אמרינן שאינו רוצה להפסיד שבועת אשתבע לי כנ"ל, לפמ"ש הנמק"י ( ) בטעמא דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, דאי אמת הוה דפרוע הוה פטר נפשי' בקושטא עיי"ש, ובנ"ד אם נאמר דאינו נאמן פרוע במיגו דמזוייף ממילא אף אם יטעון מזוייף ויקיימוהו יוכל לטעון אשתבע לי ושוב יהי' לו מיגו והדר דינא ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |