גליוני הש"ס/קידושין/פ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(שיפור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' ונשים דעתן קלות עליהן, נ"ב מעין ל' זה מנחות ק"י א' שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות וע"ע סנהדרין ק"ז ב' יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וברש"י תינוק ואשה דעתן קלה ואם מדחה אותן מטרדן מן העולם ובגוף הך דנשים דעתן קלות עליהן ע"ע ר"ן יומא דף רכ"ה ע"ב מדפי הרי"ף דכותאי לית להו משום לפני עור כו' וכן הנשים מתוך שדעתן קלה עליהן טועות בכך עש"ה דכ' כן אהך דאין אומרין לעשות דברים הללו ע"י נשים ולא ע"י כותים כו' וע' תוס' ריש חולין וראשונים שם לעניין שחיטת נשים וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ב ומה ששאלת ג"כ איך נותנים זמן על פי אשה (ב"ק קי"ב ב' יהבינן זימנא אפומא דאיתתא כו') ומנדין אותו דילמא תשכח נשים דעתן קלה עליהן, לא ידעתי מה זו שאלה דמה לי איש מה לי אשה חזקה אפי' אשה מימר אמרה לו שאין האשה עשוי' נמנעת ממה שאמרו לה ב"ד שאין דעתן קלה כל כך עכ"ל וי"ל לפי"ז גם לעניין שאר דברים שאין נאמנות לאשה ע' פ"ק דפסחים לעניין בדיקת חמץ ועוד בכ"ד אם לא יהי' חילוק ג"כ בין אם תצטוה בדבר מפי ב"ד או לא והך דב"ק יהבינן זימנא אפומא דאתתא כו' הי' נ' לכאורה הטעם מפאת דא"א בענין אחר דרוב פעמים אין האיש בביתו וההכרח להודיע לו ע"י האשה או ע"י השכנים והוא כהך דלעיל ע"ד א' חי' כו' דהנאמנות מפאת שעניין הדבר מכריח כך להאמינם וכמו שהארכתי שם בגליון וע"ע הך דנשים דעתן קלה להלכה ברמב"ן שבת נ"ז א' ד"ה מתני' לא בחוטי צמר מש"ש עוד פיר"ת ז"ל שלא אסרו לצאת בדברים שגזירתן משום דילמא שלפא ואתי' לאתויי אלא לאשה אבל לאיש מותר שהאנשים דעתן מיושבת עליהן ולא אתי לאתויי כנשים שדעתן קלה והן מתפארות בתכשיטיהן כו' עכ"ל וע"ש ברמב"ן עוד שכ' ואחרים אומרים מתני' בקטנות שדעתן קלה כנשים כו' וזה כהך דסנהדרין הנ"ל דתינוק ואשה דעתן קלה וע"ע חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' ד"ה ואין אלו ראיות כו' מש"ש איכא למימר משום דקיי"ל תפילין צריכין גוף נקי והנשים אינן נקיות דעת כו':
{{מרכז|'''דף פ' ע"ב'''}}


שם לא שנו אלא בכשרים כו', נ"ב ע' ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א דאשה אחת מתייחדת עם שני עבדים ע"ש ואעדסתם עבדים הם פרוצים כמבואר בש"ך יוסי' א' וע' מה שהארכתי בגליון פסחים מ' ב' וע"ע ירושלמי שבועות פ"ז ה"א וב"ד מוסרין שבועה לעבד עדסתם עבד חשוד על השבועה:
'''{{עוגן1|ונשים}} דעתן קלות עליהן.''' נ"ב מעין ל' זה מנחות ק"י א' שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות וע"ע סנהדרין ק"ז ב' יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וברש"י תינוק ואשה דעתן קלה ואם מדחה אותן מטרדן מן העולם ובגוף הך דנשים דעתן קלות עליהן ע"ע ר"ן יומא דף רכ"ה עמדפי הרי"ף דכותאי לית להו משום לפני עור כו' וכן הנשים מתוך שדעתן קלה עליהן טועות בכך עש"ה דכ' כן אהך דאין אומרין לעשות דברים הללו ע"י נשים ולא ע"י כותים כו' ועיין תוס' ריש חולין וראשונים שם לעניין שחיטת נשים ועיין שו"ת הרשבח"ד סי' רנ"ב ומה ששאלת ג"כ איך נותנים זמן על פי אשה (ב"ק קי"ב ב' יהבינן זימנא אפומא דאיתתא כו') ומנדין אותו דילמא תשכח נשים דעתן קלה עליהן, לא ידעתי מה זו שאלה דמה לי איש מה לי אשה חזקה אפי' אשה מימר אמרה לו שאין האשה עשוי' נמנעת ממה שאמרו לה ב"ד שאין דעתן קלה כל כך עכ"ל וי"ל לפי"ז גם לעניין שאר דברים שאין נאמנות לאשה ע' פ"ק דפסחים לעניין בדיקת חמץ ועוד בכ"ד אם לא יהי' חילוק ג"כ בין אם תצטוה בדבר מפי באו לא והך דב"ק יהבינן זימנא אפומא דאתתא כו' הי' נ' לכאורה הטעם מפאת דא"א בענין אחר דרוב פעמים אין האיש בביתו וההכרח להודיע לו ע"י האשה או ע"י השכנים והוא כהך דלעיל ע"ד א' חי' כו' דהנאמנות מפאת שעניין הדבר מכריח כך להאמינם וכמו שהארכתי שם בגליון וע"ע הך דנשים דעתן קלה להלכה ברמב"ן שבת נ"ז א' ד"ה מתני' לא בחוטי צמר מש"ש עוד פיר"ת ז"ל שלא אסרו לצאת בדברים שגזירתן משום דילמא שלפא ואתי' לאתויי אלא לאשה אבל לאיש מותר שהאנשים דעתן מיושבת עליהן ולא אתי לאתויי כנשים שדעתן קלה והן מתפארות בתכשיטיהן כו' עכ"ל וע"ש ברמב"ן עוד שכ' ואחרים אומרים מתני' בקטנות שדעתן קלה כנשים כו' וזה כהך דסנהדרין הנ"ל דתינוק ואשה דעתן קלה וע"ע חידושי הר"ן רל"ג א' ד"ה ואין אלו ראיות כו' משאיכא למימר משום דקיי"ל תפילין צריכין גוף נקי והנשים אינן נקיות דעת כו':


שם תוד"ה רבי שמעון כ' והכי גרסי' כו', נ"ב כן הוא ג"כ גירסת הרי"ף:
'''{{עוגן1|לא}} שנו אלא בכשרים כו'.''' נ"ב עיין ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א דאשה אחת מתייחדת עם שני עבדים ע"ש ואע"ג דסתם עבדים הם פרוצים כמבואר בש"ך יו"ד סי' א' ועיין מה שהארכתי בגליון פסחים מ' ב' וע"ע ירושלמי שבועות פ"ז ה"א וב"ד מוסרין שבועה לעבד ע"ש דסתם עבד חשוד על השבועה:
 
'''תוד"ה {{עוגן1|רבי}} שמעון''' כ' '''והכי גרסי' כו'.''' נ"ב כן הוא ג"כ גירסת הרי"ף:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־20:53, 29 בספטמבר 2024

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png פ TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף פ' ע"ב

ונשים דעתן קלות עליהן. נ"ב מעין ל' זה מנחות ק"י א' שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות וע"ע סנהדרין ק"ז ב' יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וברש"י תינוק ואשה דעתן קלה ואם מדחה אותן מטרדן מן העולם ובגוף הך דנשים דעתן קלות עליהן ע"ע ר"ן יומא דף רכ"ה ע"ב מדפי הרי"ף דכותאי לית להו משום לפני עור כו' וכן הנשים מתוך שדעתן קלה עליהן טועות בכך עש"ה דכ' כן אהך דאין אומרין לעשות דברים הללו ע"י נשים ולא ע"י כותים כו' ועיין תוס' ריש חולין וראשונים שם לעניין שחיטת נשים ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ב ומה ששאלת ג"כ איך נותנים זמן על פי אשה (ב"ק קי"ב ב' יהבינן זימנא אפומא דאיתתא כו') ומנדין אותו דילמא תשכח נשים דעתן קלה עליהן, לא ידעתי מה זו שאלה דמה לי איש מה לי אשה חזקה אפי' אשה מימר אמרה לו שאין האשה עשוי' נמנעת ממה שאמרו לה ב"ד שאין דעתן קלה כל כך עכ"ל וי"ל לפי"ז גם לעניין שאר דברים שאין נאמנות לאשה ע' פ"ק דפסחים לעניין בדיקת חמץ ועוד בכ"ד אם לא יהי' חילוק ג"כ בין אם תצטוה בדבר מפי ב"ד או לא והך דב"ק יהבינן זימנא אפומא דאתתא כו' הי' נ' לכאורה הטעם מפאת דא"א בענין אחר דרוב פעמים אין האיש בביתו וההכרח להודיע לו ע"י האשה או ע"י השכנים והוא כהך דלעיל ע"ד א' חי' כו' דהנאמנות מפאת שעניין הדבר מכריח כך להאמינם וכמו שהארכתי שם בגליון וע"ע הך דנשים דעתן קלה להלכה ברמב"ן שבת נ"ז א' ד"ה מתני' לא בחוטי צמר מש"ש עוד פיר"ת ז"ל שלא אסרו לצאת בדברים שגזירתן משום דילמא שלפא ואתי' לאתויי אלא לאשה אבל לאיש מותר שהאנשים דעתן מיושבת עליהן ולא אתי לאתויי כנשים שדעתן קלה והן מתפארות בתכשיטיהן כו' עכ"ל וע"ש ברמב"ן עוד שכ' ואחרים אומרים מתני' בקטנות שדעתן קלה כנשים כו' וזה כהך דסנהדרין הנ"ל דתינוק ואשה דעתן קלה וע"ע חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' ד"ה ואין אלו ראיות כו' מש"ש איכא למימר משום דקיי"ל תפילין צריכין גוף נקי והנשים אינן נקיות דעת כו':

לא שנו אלא בכשרים כו'. נ"ב עיין ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א דאשה אחת מתייחדת עם שני עבדים ע"ש ואע"ג דסתם עבדים הם פרוצים כמבואר בש"ך יו"ד סי' א' ועיין מה שהארכתי בגליון פסחים מ' ב' וע"ע ירושלמי שבועות פ"ז ה"א וב"ד מוסרין שבועה לעבד ע"ש דסתם עבד חשוד על השבועה:

תוד"ה רבי שמעון כ' והכי גרסי' כו'. נ"ב כן הוא ג"כ גירסת הרי"ף:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף