גליוני הש"ס/קידושין/פ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף פ' ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|ונשים}} דעתן קלות עליהן.''' נ"ב מעין ל' זה מנחות ק"י א' שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות וע"ע סנהדרין ק"ז ב' יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וברש"י תינוק ואשה דעתן קלה ואם מדחה אותן מטרדן מן העולם ובגוף הך דנשים דעתן קלות עליהן ע"ע ר"ן יומא דף רכ"ה ע"ב מדפי הרי"ף דכותאי לית להו משום לפני עור כו' וכן הנשים מתוך שדעתן קלה עליהן טועות בכך עש"ה דכ' כן אהך דאין אומרין לעשות דברים הללו ע"י נשים ולא ע"י כותים כו' ועיין תוס' ריש חולין וראשונים שם לעניין שחיטת נשים ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ב ומה ששאלת ג"כ איך נותנים זמן על פי אשה (ב"ק קי"ב ב' יהבינן זימנא אפומא דאיתתא כו') ומנדין אותו דילמא תשכח נשים דעתן קלה עליהן, לא ידעתי מה זו שאלה דמה לי איש מה לי אשה חזקה אפי' אשה מימר אמרה לו שאין האשה עשוי' נמנעת ממה שאמרו לה ב"ד שאין דעתן קלה כל כך עכ"ל וי"ל לפי"ז גם לעניין שאר דברים שאין נאמנות לאשה ע' פ"ק דפסחים לעניין בדיקת חמץ ועוד בכ"ד אם לא יהי' חילוק ג"כ בין אם תצטוה בדבר מפי ב"ד או לא והך דב"ק יהבינן זימנא אפומא דאתתא כו' הי' נ' לכאורה הטעם מפאת דא"א בענין אחר דרוב פעמים אין האיש בביתו וההכרח להודיע לו ע"י האשה או ע"י השכנים והוא כהך דלעיל ע"ד א' חי' כו' דהנאמנות מפאת שעניין הדבר מכריח כך להאמינם וכמו שהארכתי שם בגליון וע"ע הך דנשים דעתן קלה להלכה ברמב"ן שבת נ"ז א' ד"ה מתני' לא בחוטי צמר מש"ש עוד פיר"ת ז"ל שלא אסרו לצאת בדברים שגזירתן משום דילמא שלפא ואתי' לאתויי אלא לאשה אבל לאיש מותר שהאנשים דעתן מיושבת עליהן ולא אתי לאתויי כנשים שדעתן קלה והן מתפארות בתכשיטיהן כו' עכ"ל וע"ש ברמב"ן עוד שכ' ואחרים אומרים מתני' בקטנות שדעתן קלה כנשים כו' וזה כהך דסנהדרין הנ"ל דתינוק ואשה דעתן קלה וע"ע חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' ד"ה ואין אלו ראיות כו' מש"ש איכא למימר משום דקיי"ל תפילין צריכין גוף נקי והנשים אינן נקיות דעת כו': | |||
'''{{עוגן1|לא}} שנו אלא בכשרים כו'.''' נ"ב עיין ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א דאשה אחת מתייחדת עם שני עבדים ע"ש ואע"ג דסתם עבדים הם פרוצים כמבואר בש"ך יו"ד סי' א' ועיין מה שהארכתי בגליון פסחים מ' ב' וע"ע ירושלמי שבועות פ"ז ה"א וב"ד מוסרין שבועה לעבד ע"ש דסתם עבד חשוד על השבועה: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|רבי}} שמעון''' כ' '''והכי גרסי' כו'.''' נ"ב כן הוא ג"כ גירסת הרי"ף: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־20:53, 29 בספטמבר 2024
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות הרא"ש ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה בית מאיר רש"ש |
ונשים דעתן קלות עליהן. נ"ב מעין ל' זה מנחות ק"י א' שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות וע"ע סנהדרין ק"ז ב' יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וברש"י תינוק ואשה דעתן קלה ואם מדחה אותן מטרדן מן העולם ובגוף הך דנשים דעתן קלות עליהן ע"ע ר"ן יומא דף רכ"ה ע"ב מדפי הרי"ף דכותאי לית להו משום לפני עור כו' וכן הנשים מתוך שדעתן קלה עליהן טועות בכך עש"ה דכ' כן אהך דאין אומרין לעשות דברים הללו ע"י נשים ולא ע"י כותים כו' ועיין תוס' ריש חולין וראשונים שם לעניין שחיטת נשים ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ב ומה ששאלת ג"כ איך נותנים זמן על פי אשה (ב"ק קי"ב ב' יהבינן זימנא אפומא דאיתתא כו') ומנדין אותו דילמא תשכח נשים דעתן קלה עליהן, לא ידעתי מה זו שאלה דמה לי איש מה לי אשה חזקה אפי' אשה מימר אמרה לו שאין האשה עשוי' נמנעת ממה שאמרו לה ב"ד שאין דעתן קלה כל כך עכ"ל וי"ל לפי"ז גם לעניין שאר דברים שאין נאמנות לאשה ע' פ"ק דפסחים לעניין בדיקת חמץ ועוד בכ"ד אם לא יהי' חילוק ג"כ בין אם תצטוה בדבר מפי ב"ד או לא והך דב"ק יהבינן זימנא אפומא דאתתא כו' הי' נ' לכאורה הטעם מפאת דא"א בענין אחר דרוב פעמים אין האיש בביתו וההכרח להודיע לו ע"י האשה או ע"י השכנים והוא כהך דלעיל ע"ד א' חי' כו' דהנאמנות מפאת שעניין הדבר מכריח כך להאמינם וכמו שהארכתי שם בגליון וע"ע הך דנשים דעתן קלה להלכה ברמב"ן שבת נ"ז א' ד"ה מתני' לא בחוטי צמר מש"ש עוד פיר"ת ז"ל שלא אסרו לצאת בדברים שגזירתן משום דילמא שלפא ואתי' לאתויי אלא לאשה אבל לאיש מותר שהאנשים דעתן מיושבת עליהן ולא אתי לאתויי כנשים שדעתן קלה והן מתפארות בתכשיטיהן כו' עכ"ל וע"ש ברמב"ן עוד שכ' ואחרים אומרים מתני' בקטנות שדעתן קלה כנשים כו' וזה כהך דסנהדרין הנ"ל דתינוק ואשה דעתן קלה וע"ע חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' ד"ה ואין אלו ראיות כו' מש"ש איכא למימר משום דקיי"ל תפילין צריכין גוף נקי והנשים אינן נקיות דעת כו':
לא שנו אלא בכשרים כו'. נ"ב עיין ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א דאשה אחת מתייחדת עם שני עבדים ע"ש ואע"ג דסתם עבדים הם פרוצים כמבואר בש"ך יו"ד סי' א' ועיין מה שהארכתי בגליון פסחים מ' ב' וע"ע ירושלמי שבועות פ"ז ה"א וב"ד מוסרין שבועה לעבד ע"ש דסתם עבד חשוד על השבועה:
תוד"ה רבי שמעון כ' והכי גרסי' כו'. נ"ב כן הוא ג"כ גירסת הרי"ף:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |