גליוני הש"ס/נזיר/מז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף מ"ז ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף מ"ז ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|יטמא}} נזיר שאין קדושתו קדושת עולם כו'.''' נ"ב ל' הרוקח סי' שט"ו נזיר וכהן יטמא נזיר ואל יטמא כהן שכהן קדושתו מרחם וקדושתו לעולם וישראל נזיר אין קדושתו מרחם ואין קדושתו לעולם אלא קדושת שעה עכ"ל | '''{{עוגן1|יטמא}} נזיר שאין קדושתו קדושת עולם כו'.''' נ"ב ל' הרוקח סי' שט"ו נזיר וכהן יטמא נזיר ואל יטמא כהן שכהן קדושתו מרחם וקדושתו לעולם וישראל נזיר אין קדושתו מרחם ואין קדושתו לעולם אלא קדושת שעה עכ"ל ועיין ירושלמי כאן ובתיו"ט וע"ע בירושלמי כאן דאמר בטעם פלוגתת ר' אליעזר וחכמים וז"ל רבי חונא בשם רב יוסף אתיא דר"א כב"ש דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש (כצ"ל ומ"ש בירושלמי "תדיר" הוא ט"ס) קודם כן ר' אליעזר אומר תדיר ומקודש מקודש קודם עכ"ל וכוונת הירושלמי דר"א שמותי בשיטת ב"ש דס"ל בברכות פ' אלו דברים דברכת היום קודם לברכת היין אף דברכת היין תדירה משום דברכת היום דבא בשביל קדושת היום עדיף טפי דמקודש קודם לתדיר וע"ש בברכות בבבלי וכך כאן נזיר דמקודש טפי דמביא קרבן כו' עדיף מכהן דקדושתו קדושת עולם ותדיר', כך הוא פי' הירושלמי והפני משה במחכת"ה לא חלי ולא מרגיש וכירושלמי זה הוא ממש גם בירושלמי יומא פ"ז ה"ב ר' חונה בשם ר' יוסף אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אמר תדיר מקודש מקודש קודם כו' עש"ה בק"ע: | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|וכן}}''' כ' '''שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים.''' נ"ב | '''תוד"ה {{עוגן1|וכן}}''' כ' '''שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים.''' נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/לט|[ח"א] סי' ל"ט]]: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:58, 27 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
נזיר מז א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם כו'. נ"ב ל' הרוקח סי' שט"ו נזיר וכהן יטמא נזיר ואל יטמא כהן שכהן קדושתו מרחם וקדושתו לעולם וישראל נזיר אין קדושתו מרחם ואין קדושתו לעולם אלא קדושת שעה עכ"ל ועיין ירושלמי כאן ובתיו"ט וע"ע בירושלמי כאן דאמר בטעם פלוגתת ר' אליעזר וחכמים וז"ל רבי חונא בשם רב יוסף אתיא דר"א כב"ש דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש (כצ"ל ומ"ש בירושלמי "תדיר" הוא ט"ס) קודם כן ר' אליעזר אומר תדיר ומקודש מקודש קודם עכ"ל וכוונת הירושלמי דר"א שמותי בשיטת ב"ש דס"ל בברכות פ' אלו דברים דברכת היום קודם לברכת היין אף דברכת היין תדירה משום דברכת היום דבא בשביל קדושת היום עדיף טפי דמקודש קודם לתדיר וע"ש בברכות בבבלי וכך כאן נזיר דמקודש טפי דמביא קרבן כו' עדיף מכהן דקדושתו קדושת עולם ותדיר', כך הוא פי' הירושלמי והפני משה במחכת"ה לא חלי ולא מרגיש וכירושלמי זה הוא ממש גם בירושלמי יומא פ"ז ה"ב ר' חונה בשם ר' יוסף אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אמר תדיר מקודש מקודש קודם כו' עש"ה בק"ע:
תוד"ה וכן כ' שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים. נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ל"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |