גליוני הש"ס/נזיר/כט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
כ"ט א' ואין האשה חייבת כו' בתו אינו חייב כו' | {{מרכז|'''דף כ"ט ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|ואין}} האשה חייבת כו' בתו אינו חייב כו'.''' נ"ב עיין תוס' ישנים יומא פ"ב א' ד"ה בן שמונה ועיין סוכה ב' ב' ועיין רש"י חגיגה ב' א' ד"ה איזהו קטן ושם ו' א' ד"ה עד הכא מאן אתיי' ועיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/רכב|[ח"א] סי' רכ"ב]] וע"ע תוספתא עירובין פרק ב' לא נמנעו בנות ישראל מלשלח עירוביהן ביד בניהן וביד בנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצוות והנה למאי דאמר כאן דאין אשה חייבת לחנך את בנה מסופק אני בבן שפחה כנענית מי חייב בחינוכו דאב אין לו דוולד שפחה כמוה ואין מתייחס אחר אביו והאם הרי אינה חייבת בחינוך ואולי זה כיון דאין לו משפחת אב קמה לה האם במקום אב וחייבת שפיר בחינוכו וגם י"ל דהאדון ישראלי שבן השפחה קניינו חייב בחינוכו כיון דהוא ברשותו ובידו לחנכו ומעין דוגמא הך דקידושין ל"ד ב' אשה בעלה משמחה אלמנה מאי איכא למימר בשרוי' אצלו ונזכרתי משנה ידים פ"ד מ"ז עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצוות ובפי' הרא"ש שאני חייב בהן להדריכן שיקיימו המצוות עכ"ל ומשמע כנ"ל שיש על האדון חיוב חינוך עבד קטן שלו ויש לספק ג"כ באמה העברי' דהיא קטנה וצריך לחנכה אם אין חיוב החינוך על האדון הואיל והיא ברשותו ומצאתי ברש"י פסחים פ"ח א' ד"ה על ידי דכ' אבל שפחתו העברית אע"ג דלא משכחת לה אלא בקטנה דהא יוצאה בסימנין כיון דאין עליו לחנכה יכולה למחות עכ"ל וע"ש ברש"י דמתבאר מדבריו ג"כ דגם בתו חייב לחנכה עש"ה: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:55, 27 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
נזיר כט א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
ואין האשה חייבת כו' בתו אינו חייב כו'. נ"ב עיין תוס' ישנים יומא פ"ב א' ד"ה בן שמונה ועיין סוכה ב' ב' ועיין רש"י חגיגה ב' א' ד"ה איזהו קטן ושם ו' א' ד"ה עד הכא מאן אתיי' ועיין שו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' רכ"ב וע"ע תוספתא עירובין פרק ב' לא נמנעו בנות ישראל מלשלח עירוביהן ביד בניהן וביד בנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצוות והנה למאי דאמר כאן דאין אשה חייבת לחנך את בנה מסופק אני בבן שפחה כנענית מי חייב בחינוכו דאב אין לו דוולד שפחה כמוה ואין מתייחס אחר אביו והאם הרי אינה חייבת בחינוך ואולי זה כיון דאין לו משפחת אב קמה לה האם במקום אב וחייבת שפיר בחינוכו וגם י"ל דהאדון ישראלי שבן השפחה קניינו חייב בחינוכו כיון דהוא ברשותו ובידו לחנכו ומעין דוגמא הך דקידושין ל"ד ב' אשה בעלה משמחה אלמנה מאי איכא למימר בשרוי' אצלו ונזכרתי משנה ידים פ"ד מ"ז עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצוות ובפי' הרא"ש שאני חייב בהן להדריכן שיקיימו המצוות עכ"ל ומשמע כנ"ל שיש על האדון חיוב חינוך עבד קטן שלו ויש לספק ג"כ באמה העברי' דהיא קטנה וצריך לחנכה אם אין חיוב החינוך על האדון הואיל והיא ברשותו ומצאתי ברש"י פסחים פ"ח א' ד"ה על ידי דכ' אבל שפחתו העברית אע"ג דלא משכחת לה אלא בקטנה דהא יוצאה בסימנין כיון דאין עליו לחנכה יכולה למחות עכ"ל וע"ש ברש"י דמתבאר מדבריו ג"כ דגם בתו חייב לחנכה עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |