מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> |
| {{מרכז|'''דף י"ח ע"ב'''}} | | {{מרכז|'''דף י"ט ע"א'''}} |
|
| |
|
| '''{{עוגן1|דשמואל}} הוא דחייש ליחידאה כו'.''' נ"ב ע' חידושי רמב"ן שבת קט"ז ב' ד"ה ר' אשי אמר לעולם כדאמרי' מעיקרא ושמואל דאמר כר' נחמי' ע"ש מש"ש ואי נמי הוא לא הנהיגן דאיהו כר' נחמי' ס"ל אפשר דאינהו לא צייתי לי' למיעבד כיחידאה כדאמרי' בעלמא משום דס"ל כשמואל (צ"ל לשמואל) הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו עכ"ל וכוונתו לגמ' פסחים כ"ז א' וחידוש שלא הביא ז"ל גמ' דכאן דמבואר זה יותר בביאור דשמואל חייש ליחידאה ואולם ביבמות פ"ג א' מבואר דכי מיתעקרא מתני' לא חייש ובהך דשבת שם פלוגתא דר' נחמי' הוא ג"כ נגד המשנה ואמנם מהך דיבמות בלא"ה ק' על הרמב"ן שהביא מהא דס"ל לשמואל לזימנין הלכה כרבי אפי' מחבריו והרי לא מצינו לו שיסבור כרבי דבריתא נגד משנה ובהך דיבמות הרי מבואר דלא חייש ליחידאה כי מיתעקרא מתני' וא"כ לא ה"ל למיחש גם לר' נחמי' דבריתא נגד המשנה: | | '''{{עוגן1|אם}} עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן.''' נ"ב מעין דוגמא תוספתא מע"ש פרק ד' הי' עובר ממקום למקום ובידו מעות אם עתיד לחזור למקומו מחללן כשער מקומו ואם לאו מחללן בשוייהן כשער אותו מקום ועיין פסחים נ"א א' ונ"ב א': |
| | |
| '''{{עוגן1|וקרי}} לה כו' וכתב לה.''' נ"ב בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ק"מ דקדק מכאן דכתיבה לאו כדיבור דמי מדבעי' גם קרי לה ושוב מצאתי שכבר קדמו בראי' זו בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף ל"א ועש"ה כל התשובה והנה האחרונים האריכו בעניין שבועה בכתב ומצאתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ו וז"ל תשובה אם כתב בכתב ידו שבועה ונתן לו כתב ידו חייב הוא לקיים מה שנשבע ואפי' שלא הוציא שם שבועה מפיו ואם לא קיים דינו מסור לשמים אבל אין לחייבו דבר בדיני אדם הואיל ולא הוציא שם שבועה מפיו עכ"ל ע"ש ולא ראיתי עדיין מובא תשובת הר"י מגא"ש הנ"ל וגם מצאתי בשו"ת חכם צבי הנוספות בסוף הספר סי' א' אות י"ב דכ' וזה ברור ופשוט כביעתא בכותחא דבין נדר ובין שבועה צריך לבטא בשפתים ואם לא בוטה אף שכתב בשטר באלה ובשבועה אין בו ממש ואף שאין זה צריך ראי' שהרי כל התלמוד וכל הפוסקים מלאים מזה עוד ביארו רבינו הגדול ר' אלי' מזרחי בראשונים סי' קע"ב ע"ב עכ"ל ואין בידי שו"ת המזרחי ואולם דברי הח"צ עצמם דרב גוברי' מאוד והי' הדבר פשוט בעיניו כ"כ ג"כ מילתא רבתי הוא ובכללים שלי הארכתי ג"כ מאוד בזה וכעת נ' עוד ראי' דכתיבה אינה כדיבור מגמ' יומא מ' ב' ומה במקום שלא קידש הגורל כו' וברש"י שאם כתבן על ב' גורלות על אחד חטאת ועל אחד עולה ונתנן על הקינין אין נקבעות בכך ע"ש ואילו הי' כתיבה כדיבור הי' ראוי שכמו שכשאוחזו בידו או מונח לפניו ואומר עליו בפיו זה חטאת נקבע בכך כך ראוי שיוקבע ע"י שכותב חטאת על דבר ומניחו עליו ודו"ק:
| |
|
| |
|
| <noinclude>{{דיקטה}} | | <noinclude>{{דיקטה}} |
| {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־01:43, 24 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
מגילה יט א
דף י"ט ע"א
אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן. נ"ב מעין דוגמא תוספתא מע"ש פרק ד' הי' עובר ממקום למקום ובידו מעות אם עתיד לחזור למקומו מחללן כשער מקומו ואם לאו מחללן בשוייהן כשער אותו מקום ועיין פסחים נ"א א' ונ"ב א':
|
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף
מגילה 
