גליוני הש"ס/עבודה זרה/לו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ל"ו א' אין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה כו' | {{מרכז|'''דף ל"ו ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|אין}} גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' רמ"ט הביא סוגי' דכאן דאמר אי איכא גוי כולו כו' וכ' ומשמע התם דרובו ככולו עכ"ל וצ"ע ל' ומשמע שהרי מפורש כן כאן ומינה הוא דדייק בש"ס הוריות ג' ב' דרובו ככולו ע"ש וע' שו"ת תה"ד ח"ב סי' רנ"ב דאם אין ציבור יכולין לעמוד בגזיר' אפי' גזרו ב"ד אין הציבור מחויבין לקבל גזירתם וכן גזירת הרב על התלמיד אין התלמיד חייב לקבל אם אין יכול לעמוד בגזירתו עש"ה וע"ע הך דאין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה ברש"י חגיגה כ"ה ב' במשנה ד"ה מן המודיעים ולפנים ודע דבתוספתא סנהדרין פרק ב' איתא רשב"ג ור' אליעזר ברבי צדוק אומרים אין מעברין את השנה ואין עושין כל צרכי ציבור אלא על תנאי כדי שיקבלו רוב הציבור עליהם עכ"ל וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"א דפוס קאפוסט ד"ה דין אם הובררו כו' עש"ה שהביא ראי' מגמ' דכאן גם על טובי ומנהיגי העיר שאין להם לתקן דבר שאין רוב ציבור יכולין לעמוד בו ע"ש ויש לזה ראי' יותר מתוספתא הנ"ל דאמר ואין עושין כל צרכי ציבור כו' דאילו כאן איירי רק בגזירות חכמים וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' ה' עש"ה ויש לדבר עוד בפי' התוספתא הזאת שביעית פרק ג' אין חוכרין נירין מישראל החשוד על השביעית אבל לוקחין הימנו שדה זרוע שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לזרוע [צ"ל לגזור] כו' העכו"ם והכותי שחרשו אין עושין אותן בית הפרס שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לגזור אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה שלא גדרו אלא גדר שיוכל לעמוד עכ"ל התוספתא והכוונה בכולהו כגמ' דכאן דאין גוזרין רק מה שרוב הציבור יכולין לעמוד ובהך דבית הפרס יל"ע בר"ש אהלות פי"ז מ"ג דכ' טעם אחר משום דבעכו"ם לא שייך קנסא ע"ש ואולם ל' גוף המשנה שם שאין בית פרס לכותיים לכאורה לא משמעה ג"כ ככוונת התוספתא וע' רמב"ם פ"י ה"ו מטומאת מת מש"ש תיבת לעכו"ם עש"ה והך דבהמה דקה הוא בב"ק ע"ט ב' ומפורש שם הטעם משום דאין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה ונתיישבתי דבהך דבית הפרס י"ל כוונת התוספתא ג"כ כר"ש הנ"ל דלא גזרו אלא על מי שיכולין לגזור אבל לא שייך לגזור על העכו"ם שלא ישמע לנו וכיון דחרישת העכו"ם בהיתר הית' ממילא אינו עושה בית הפרס כל עיקר דין בית הפרס גזרו רק כדי שלא יחרשו הקברים ולפי שעבר איסור חרישת הקבר [ואין הכוונה כמו שדמיתי תחלה דהוא דבר שאין יכולין לעמוד בו שלא יקנו מעכו"ם שדה שנחרש בה קבר] וגם הך דלוקחין שדה זרוע כו' יש לפרש כן ואין להאריך: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־23:55, 12 בספטמבר 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
אין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה כו'. נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' רמ"ט הביא סוגי' דכאן דאמר אי איכא גוי כולו כו' וכ' ומשמע התם דרובו ככולו עכ"ל וצ"ע ל' ומשמע שהרי מפורש כן כאן ומינה הוא דדייק בש"ס הוריות ג' ב' דרובו ככולו ע"ש וע' שו"ת תה"ד ח"ב סי' רנ"ב דאם אין ציבור יכולין לעמוד בגזיר' אפי' גזרו ב"ד אין הציבור מחויבין לקבל גזירתם וכן גזירת הרב על התלמיד אין התלמיד חייב לקבל אם אין יכול לעמוד בגזירתו עש"ה וע"ע הך דאין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה ברש"י חגיגה כ"ה ב' במשנה ד"ה מן המודיעים ולפנים ודע דבתוספתא סנהדרין פרק ב' איתא רשב"ג ור' אליעזר ברבי צדוק אומרים אין מעברין את השנה ואין עושין כל צרכי ציבור אלא על תנאי כדי שיקבלו רוב הציבור עליהם עכ"ל וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"א דפוס קאפוסט ד"ה דין אם הובררו כו' עש"ה שהביא ראי' מגמ' דכאן גם על טובי ומנהיגי העיר שאין להם לתקן דבר שאין רוב ציבור יכולין לעמוד בו ע"ש ויש לזה ראי' יותר מתוספתא הנ"ל דאמר ואין עושין כל צרכי ציבור כו' דאילו כאן איירי רק בגזירות חכמים וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' ה' עש"ה ויש לדבר עוד בפי' התוספתא הזאת שביעית פרק ג' אין חוכרין נירין מישראל החשוד על השביעית אבל לוקחין הימנו שדה זרוע שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לזרוע [צ"ל לגזור] כו' העכו"ם והכותי שחרשו אין עושין אותן בית הפרס שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לגזור אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה שלא גדרו אלא גדר שיוכל לעמוד עכ"ל התוספתא והכוונה בכולהו כגמ' דכאן דאין גוזרין רק מה שרוב הציבור יכולין לעמוד ובהך דבית הפרס יל"ע בר"ש אהלות פי"ז מ"ג דכ' טעם אחר משום דבעכו"ם לא שייך קנסא ע"ש ואולם ל' גוף המשנה שם שאין בית פרס לכותיים לכאורה לא משמעה ג"כ ככוונת התוספתא וע' רמב"ם פ"י ה"ו מטומאת מת מש"ש תיבת לעכו"ם עש"ה והך דבהמה דקה הוא בב"ק ע"ט ב' ומפורש שם הטעם משום דאין גוזרין גזיר' על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה ונתיישבתי דבהך דבית הפרס י"ל כוונת התוספתא ג"כ כר"ש הנ"ל דלא גזרו אלא על מי שיכולין לגזור אבל לא שייך לגזור על העכו"ם שלא ישמע לנו וכיון דחרישת העכו"ם בהיתר הית' ממילא אינו עושה בית הפרס כל עיקר דין בית הפרס גזרו רק כדי שלא יחרשו הקברים ולפי שעבר איסור חרישת הקבר [ואין הכוונה כמו שדמיתי תחלה דהוא דבר שאין יכולין לעמוד בו שלא יקנו מעכו"ם שדה שנחרש בה קבר] וגם הך דלוקחין שדה זרוע כו' יש לפרש כן ואין להאריך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |