גליוני הש"ס/סנהדרין/כה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ה ע"א'''}} | |||
שם | '''{{עוגן1|מלוה}} הבאה בריבית.''' נ"ב הא דתני הכי ולא תני בהדיא המלוה והלוה היינו משום דהלוה באמת לא הי' לו להפסל שהרי אינו לוקח ממון שאינו שלו ואין כאן חמס ורק משום דעבירת לקיחת הממון דמלוה על יד הלוה נעשית ואי אפשר מבלעדו ולכן מתייחס החמס גם לו וחשיב גם הוא עד חמס וע"כ לא מצי למיתני המלוה והלוה כל חד באפי נפשי' דהא הלוה מפאת עצמו אין להפסל באמת וע"כ כללינהו בחדא בעניין המלוה ושנה מלוה הבאה בריבית כלומר שההלואה נעשית על ידי שניהם וא"א לה זולתה ושניהם פסולין, מהרי"ק שורש קכ"ו וכ' שם שלא הי' לפניו אז רש"י דסנהדרין ועפ"י סברת המהרי"ק הנ"ל יש ליישב קישית תוס' ב"ק ל"ב א' ד"ה איהו ע"ש די"ל דכיון דעבירת האיש במעשה על יד האשה נעשות א"א מבלעדה לכן נחשב גם עביר' שלה כאילו הי' במעשה כי מעשה האיש מתייחס גם לה ולכך חייבת [וכן הך דריש האיש מקדש דאמרי' גם באשה מצוה בה כו' וכ' הר"ן דמצוותה מפאת מסייע כו' ולהנ"ל י"ל דעדיפא ממסייע דמעשה המצוה של האיש מתייחס גם לה כיון שא"א שיעשה מבלעדה ודו"ק] מיהו ל' הגמ' ב"ק שם לא משמע הכי וגם יש סתיר' קצת לזה מהך דמכות כ' ב' דפוטר לניקף מטעם לשאב"מ ואעפ"י שא"א למקיף בלי ניקף ואכ"מ להאריך וע"ע בהך דכאן בשו"ת רדב"ז ח"א סי' שי"ז ע"ש שכ' דיש כאן ב' נוסחאות א' מלוה הבאה לו לריבית ב' והיא נוסחת ספרים שלנו מלוה הבאה בריבית וע"ש הנפקותא בין הנוסחאות עש"ה: | ||
'''{{עוגן1|בר}} ביניתוס אסהידו בי' כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' של"ט: | |||
'''{{עוגן1|והא}} רבא הוא דאמר כו'.''' נ"ב ע' מה שדיקדק מזה בס' באר יעקב או"ח סי' רמ"ב דהא דלווין בריבית לצורך מצוה היינו רק בריבית דרבנן דאל"כ מאי פריך והא רבא הוא דאמר כו' הא יכול להיות דלצורך מצוה לוה ועכ"ז המלוה שפיר נפסל דאצלו לא הוי צורך מצוה דהא אפשר לו להלוות בלא ריבית ע"ש ואולם עדיין ק' דהא במקום פיקוח נפש וודאי מותר ללוות אפי' ריבית דאוריתא דהא פ"נ דוחה כה"ת וא"כ עדיין אית לן למימר דלצורך פ"נ לוה ועכ"ז המלוה שפיר נפסל דאצלו לא הוי צורך פ"נ דאפשר לו שלא ליקח ריבית וכנ"ל ושוב מצאתי נדבר מזה בשו"ת יד אלעזר סי' מ"ה ולא העירו מדברי הבאר יעקב הנ"ל ובגוף העניין ע' שו"ת מהרי"ל סי' ל"ז משמע דעתו דאפי' לצורך מצוה דרבנן שרי עש"ה וע' שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ד מתיר להדיא אפי' ריבית דאוריתא לצורך מצוה עש"ה וע' תוס' ע"ז כ"ו ב' ד"ה אני שכ' והא דאמרי' עובדי' לוה מיהורם בן אחאב ברבית כו' שאני התם לפקוח נפש הוי ומצוה עכ"ל ומשמע מתיבת "ומצוה" דכתבו דהוא מיותר לכאורה דהי' די מה שאמרו דהוא לפ"נ דידעי' דדחי כה"ת וע"כ נ' כוונתם שאני התם לפקוח נפש הוי ואפי' לא הי' פ"נ גמור להתיר שאר איסור עבורו מ"מ צורך מצוה מיהת הוי ולצורך מצוה גרידא נמי שרי ללוות ברבית כנלענ"ד כוונתם לכאורה: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־18:37, 11 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
סנהדרין כה א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה ערוך לנר רש"ש |
מלוה הבאה בריבית. נ"ב הא דתני הכי ולא תני בהדיא המלוה והלוה היינו משום דהלוה באמת לא הי' לו להפסל שהרי אינו לוקח ממון שאינו שלו ואין כאן חמס ורק משום דעבירת לקיחת הממון דמלוה על יד הלוה נעשית ואי אפשר מבלעדו ולכן מתייחס החמס גם לו וחשיב גם הוא עד חמס וע"כ לא מצי למיתני המלוה והלוה כל חד באפי נפשי' דהא הלוה מפאת עצמו אין להפסל באמת וע"כ כללינהו בחדא בעניין המלוה ושנה מלוה הבאה בריבית כלומר שההלואה נעשית על ידי שניהם וא"א לה זולתה ושניהם פסולין, מהרי"ק שורש קכ"ו וכ' שם שלא הי' לפניו אז רש"י דסנהדרין ועפ"י סברת המהרי"ק הנ"ל יש ליישב קישית תוס' ב"ק ל"ב א' ד"ה איהו ע"ש די"ל דכיון דעבירת האיש במעשה על יד האשה נעשות א"א מבלעדה לכן נחשב גם עביר' שלה כאילו הי' במעשה כי מעשה האיש מתייחס גם לה ולכך חייבת [וכן הך דריש האיש מקדש דאמרי' גם באשה מצוה בה כו' וכ' הר"ן דמצוותה מפאת מסייע כו' ולהנ"ל י"ל דעדיפא ממסייע דמעשה המצוה של האיש מתייחס גם לה כיון שא"א שיעשה מבלעדה ודו"ק] מיהו ל' הגמ' ב"ק שם לא משמע הכי וגם יש סתיר' קצת לזה מהך דמכות כ' ב' דפוטר לניקף מטעם לשאב"מ ואעפ"י שא"א למקיף בלי ניקף ואכ"מ להאריך וע"ע בהך דכאן בשו"ת רדב"ז ח"א סי' שי"ז ע"ש שכ' דיש כאן ב' נוסחאות א' מלוה הבאה לו לריבית ב' והיא נוסחת ספרים שלנו מלוה הבאה בריבית וע"ש הנפקותא בין הנוסחאות עש"ה:
בר ביניתוס אסהידו בי' כו'. נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' של"ט:
והא רבא הוא דאמר כו'. נ"ב ע' מה שדיקדק מזה בס' באר יעקב או"ח סי' רמ"ב דהא דלווין בריבית לצורך מצוה היינו רק בריבית דרבנן דאל"כ מאי פריך והא רבא הוא דאמר כו' הא יכול להיות דלצורך מצוה לוה ועכ"ז המלוה שפיר נפסל דאצלו לא הוי צורך מצוה דהא אפשר לו להלוות בלא ריבית ע"ש ואולם עדיין ק' דהא במקום פיקוח נפש וודאי מותר ללוות אפי' ריבית דאוריתא דהא פ"נ דוחה כה"ת וא"כ עדיין אית לן למימר דלצורך פ"נ לוה ועכ"ז המלוה שפיר נפסל דאצלו לא הוי צורך פ"נ דאפשר לו שלא ליקח ריבית וכנ"ל ושוב מצאתי נדבר מזה בשו"ת יד אלעזר סי' מ"ה ולא העירו מדברי הבאר יעקב הנ"ל ובגוף העניין ע' שו"ת מהרי"ל סי' ל"ז משמע דעתו דאפי' לצורך מצוה דרבנן שרי עש"ה וע' שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ד מתיר להדיא אפי' ריבית דאוריתא לצורך מצוה עש"ה וע' תוס' ע"ז כ"ו ב' ד"ה אני שכ' והא דאמרי' עובדי' לוה מיהורם בן אחאב ברבית כו' שאני התם לפקוח נפש הוי ומצוה עכ"ל ומשמע מתיבת "ומצוה" דכתבו דהוא מיותר לכאורה דהי' די מה שאמרו דהוא לפ"נ דידעי' דדחי כה"ת וע"כ נ' כוונתם שאני התם לפקוח נפש הוי ואפי' לא הי' פ"נ גמור להתיר שאר איסור עבורו מ"מ צורך מצוה מיהת הוי ולצורך מצוה גרידא נמי שרי ללוות ברבית כנלענ"ד כוונתם לכאורה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |