גליוני הש"ס/קידושין/לד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ל"ד ע"א'''}} | |||
שם תוד"ה אלא כ' הוו כמו מיעוטא | '''תוד"ה {{עוגן1|ותפילין}}''' כ' '''דהכי אמרי' בירושלמי כסות יום שלבשה בלילה חייבת בציצית כו'.''' נ"ב ע' תוס' מנחות מ' ב' ד"ה משום וע' רא"ש שם ה' ציצית סי' א' וע' טא"ח סי' י"ח וע' בכור שור חולין פ"ט א' דכ' דבר נחמד בפלוגתת הירושלמי והבבלי בזה דלבבלי ביום ולילה ממש הוא דתלוי לא בכסות יום וכסות לילה וכמ"ש הטור שם בשם הרא"ש וכ' דבתכלת דציצית יש ב' טעמים א' טעם הגמ' מנחות מ"ג ב' לפי שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, ב' מ"ש ברש"י סוף פ' שלח דהטעם לזכור מכת בכורות דתכלת ל' תיכלא שהוא שכול הבכורות ורמוז זה הטעם בב"מ ס"א ב' ולפי"ז פליגי בב' הטעמים הנ"ל דלטעם הא' ראוי שתהי' לילה פטורה מציצית לפי מאי דמשמע בע"ז ג' ב' דביום הקב"ה יושב על כסא כבוד ובלילה רוכב על כרוב קל שלו כו' משמע דאינו יושב כביכול בלילה על כסא הכבוד אבל לטעם הב' אדרבה מכת בכורות הא נעשה בלילה אלא דהיו אז מלובשים כסות יום וכמ"ש מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם וגו' ופי' במכילתא שהיו מלובשים כיוצאים לדרך דאין דרכם בכסות לילה המיוחד לשינה ולכן החיוב שפיר בכסות יום אפי' לובשו בלילה עכ"ד: | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|אלא}}''' כ' '''הוו כמו מיעוטא.''' נ"ב ע' חידושי רמ"ה סנהדרין מ"ה ב' מש"ש א"נ להכי כתב בתרוייהו כו' דלפירושו הראשון ס"ל דב"כ הוו מיעוט בהדיא דבעלמא יהי' להיפוך וכתוס' כאן ולפי הא"נ אינו מיעוט רק שאין יכולין ללמוד משם לעלמא ובזה הוא שחלוק שם הא"נ מן הפי' הראשון עש"ה: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־12:58, 28 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
קידושין לד א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה רש"ש אילת השחר |
תוד"ה ותפילין כ' דהכי אמרי' בירושלמי כסות יום שלבשה בלילה חייבת בציצית כו'. נ"ב ע' תוס' מנחות מ' ב' ד"ה משום וע' רא"ש שם ה' ציצית סי' א' וע' טא"ח סי' י"ח וע' בכור שור חולין פ"ט א' דכ' דבר נחמד בפלוגתת הירושלמי והבבלי בזה דלבבלי ביום ולילה ממש הוא דתלוי לא בכסות יום וכסות לילה וכמ"ש הטור שם בשם הרא"ש וכ' דבתכלת דציצית יש ב' טעמים א' טעם הגמ' מנחות מ"ג ב' לפי שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, ב' מ"ש ברש"י סוף פ' שלח דהטעם לזכור מכת בכורות דתכלת ל' תיכלא שהוא שכול הבכורות ורמוז זה הטעם בב"מ ס"א ב' ולפי"ז פליגי בב' הטעמים הנ"ל דלטעם הא' ראוי שתהי' לילה פטורה מציצית לפי מאי דמשמע בע"ז ג' ב' דביום הקב"ה יושב על כסא כבוד ובלילה רוכב על כרוב קל שלו כו' משמע דאינו יושב כביכול בלילה על כסא הכבוד אבל לטעם הב' אדרבה מכת בכורות הא נעשה בלילה אלא דהיו אז מלובשים כסות יום וכמ"ש מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם וגו' ופי' במכילתא שהיו מלובשים כיוצאים לדרך דאין דרכם בכסות לילה המיוחד לשינה ולכן החיוב שפיר בכסות יום אפי' לובשו בלילה עכ"ד:
תוד"ה אלא כ' הוו כמו מיעוטא. נ"ב ע' חידושי רמ"ה סנהדרין מ"ה ב' מש"ש א"נ להכי כתב בתרוייהו כו' דלפירושו הראשון ס"ל דב"כ הוו מיעוט בהדיא דבעלמא יהי' להיפוך וכתוס' כאן ולפי הא"נ אינו מיעוט רק שאין יכולין ללמוד משם לעלמא ובזה הוא שחלוק שם הא"נ מן הפי' הראשון עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |