גליוני הש"ס/יבמות/סא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ס"א ע"א'''}} | |||
שם לא | '''{{עוגן1|קברי}} עכו"ם אינן מטמאין כו'.''' נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' שכ"ג וע"ש חידוש דהא דתנן באהלות דמדורות העכו"ם טמאים אינו סותר לדרשב"י דאין הטעם שם כלל משום טומאת אהל דמת עכו"ם רק עניין הטומאה הוא כמו שגזרו טומאה על ארץ העמים ומדורות העכו"ם אפי' כשהם בא"י דנו אותם כארץ העמים לעניין טומאה וה"ל טומאתם מפאת ארץ העמים עש"ה ולפי"ז הך דפ"ק דגיטין דקונה שדה מעכו"ם בא"י כותב עליו אונו אפי' בשבת ע"י עכו"ם ואע"ג דאמיר' לעכו"ם שבות משום יישוב א"י לא גזור רבנן ע"ש הנה אין שם מצות יישוב א"י לבד רק דנחשב כעושה מח"ל א"י דכ"ז שהי' של עכו"ם הי' עניינו עניין ח"ל במה כי היכא דמדורות העכו"ם חשובין ח"ל ומטמאין מפאת זה ועשיית ח"ל א"י מצוה חשובה היא ביותר וכמבואר בפ' חלק שזכה עמרי למלכות על שהוסיף כרך אחד בא"י וע' ס' יריאים סי' שי"א דמותר לכהן להיטמא למת עכו"ם לרשב"י אפי' במגע ובמשא כיון שאינו מטמא באהל ולא הזהיר' תורה רק על נפשות המטמאות בביאה היינו באהל מדכתי' על כל נפשות מת לא יבא וכדדרשי' בפרק כ"ג ואפי' לרבנן דר"ש נמי מתירו שם להיטמא מדכתי' לאביו ולאמו לא יטמא יצאו עכו"ם שאין להם אב ואם כמו דמפקי' נפש בהמה מהאי קרא בכ"ג שם וכן מתירו שם להיטמא לגר מת דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא קרינא בי' לאביו ולאמו ע"ש ולפי"ז גם לעבד ולמי שנולד מעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל יהי' מותר לכהן להיטמא לו במותו אע"ג דקיי"ל דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר והוא כישראל גמור מ"מ הרי אין לו אב ואולי בלאמו לחודי' סגי וממעטינן רק מי שאין לו לא אב ולא אם וצ"ע: | ||
'''{{עוגן1|לא}} נפקד ממנו איש לעביר'.''' נ"ב שבת ס"ד א': | |||
שם | '''{{עוגן1|ממגע}} ומשא מי מעטינהו קרא.''' נ"ב אפי' עצם עכו"ם מטמא במגע אע"ג דכתי' וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם מ"מ חזר וכתב גבי' הזאה והזה על האהל ועל הנוגע בעצם ולא כתי' שם אדם, ע' חזקוני במדבר פרשא ל"א פסוק י"ט וצ"ע לפי"ז אם עצם עכו"ם מטמא במשא וע' שאילת יעב"ץ סי' מ"א ד"ה נקטינן מהא דצידד דעצם עכו"ם ועצם כשעורה מיהת אפי' לרבנן דרשב"י אינו מטמא במגע ובמשא רק מדבריהם עש"ה שלא נחית לדברינו: | ||
'''{{עוגן1|ת"ל}} יקח אשה א"ה שומרת יבם נמי כו'.''' נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' קט"ז וסי' קי"ז: | |||
{{ | '''תוד"ה {{עוגן1|שנבעלה}}''' כ' '''פי' בקונטרס ישראלית שנבעלה לפסול לה.''' נ"ב וכ"כ היריאים סי' ר"ח דמדאמרי' בגמ' בעמוד ב' אין הלכה כר' אלעזר מכלל דשאר כלהו תנאי דבריתא הלכה נינהו וחוששין לדברי כולן שמכללן ר' מתיא כו' דאמר אפי' הלך כו' והיינו משום דס"ל דמכל ביאת איסור נעשית זונה ע"ש ביריאים: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:43, 25 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
יבמות סא א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהר"ם מהדורא בתרא קרן אורה מהר"צ חיות רש"ש |
קברי עכו"ם אינן מטמאין כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' שכ"ג וע"ש חידוש דהא דתנן באהלות דמדורות העכו"ם טמאים אינו סותר לדרשב"י דאין הטעם שם כלל משום טומאת אהל דמת עכו"ם רק עניין הטומאה הוא כמו שגזרו טומאה על ארץ העמים ומדורות העכו"ם אפי' כשהם בא"י דנו אותם כארץ העמים לעניין טומאה וה"ל טומאתם מפאת ארץ העמים עש"ה ולפי"ז הך דפ"ק דגיטין דקונה שדה מעכו"ם בא"י כותב עליו אונו אפי' בשבת ע"י עכו"ם ואע"ג דאמיר' לעכו"ם שבות משום יישוב א"י לא גזור רבנן ע"ש הנה אין שם מצות יישוב א"י לבד רק דנחשב כעושה מח"ל א"י דכ"ז שהי' של עכו"ם הי' עניינו עניין ח"ל במה כי היכא דמדורות העכו"ם חשובין ח"ל ומטמאין מפאת זה ועשיית ח"ל א"י מצוה חשובה היא ביותר וכמבואר בפ' חלק שזכה עמרי למלכות על שהוסיף כרך אחד בא"י וע' ס' יריאים סי' שי"א דמותר לכהן להיטמא למת עכו"ם לרשב"י אפי' במגע ובמשא כיון שאינו מטמא באהל ולא הזהיר' תורה רק על נפשות המטמאות בביאה היינו באהל מדכתי' על כל נפשות מת לא יבא וכדדרשי' בפרק כ"ג ואפי' לרבנן דר"ש נמי מתירו שם להיטמא מדכתי' לאביו ולאמו לא יטמא יצאו עכו"ם שאין להם אב ואם כמו דמפקי' נפש בהמה מהאי קרא בכ"ג שם וכן מתירו שם להיטמא לגר מת דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא קרינא בי' לאביו ולאמו ע"ש ולפי"ז גם לעבד ולמי שנולד מעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל יהי' מותר לכהן להיטמא לו במותו אע"ג דקיי"ל דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר והוא כישראל גמור מ"מ הרי אין לו אב ואולי בלאמו לחודי' סגי וממעטינן רק מי שאין לו לא אב ולא אם וצ"ע:
לא נפקד ממנו איש לעביר'. נ"ב שבת ס"ד א':
ממגע ומשא מי מעטינהו קרא. נ"ב אפי' עצם עכו"ם מטמא במגע אע"ג דכתי' וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם מ"מ חזר וכתב גבי' הזאה והזה על האהל ועל הנוגע בעצם ולא כתי' שם אדם, ע' חזקוני במדבר פרשא ל"א פסוק י"ט וצ"ע לפי"ז אם עצם עכו"ם מטמא במשא וע' שאילת יעב"ץ סי' מ"א ד"ה נקטינן מהא דצידד דעצם עכו"ם ועצם כשעורה מיהת אפי' לרבנן דרשב"י אינו מטמא במגע ובמשא רק מדבריהם עש"ה שלא נחית לדברינו:
ת"ל יקח אשה א"ה שומרת יבם נמי כו'. נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' קט"ז וסי' קי"ז:
תוד"ה שנבעלה כ' פי' בקונטרס ישראלית שנבעלה לפסול לה. נ"ב וכ"כ היריאים סי' ר"ח דמדאמרי' בגמ' בעמוד ב' אין הלכה כר' אלעזר מכלל דשאר כלהו תנאי דבריתא הלכה נינהו וחוששין לדברי כולן שמכללן ר' מתיא כו' דאמר אפי' הלך כו' והיינו משום דס"ל דמכל ביאת איסור נעשית זונה ע"ש ביריאים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |