ערך/ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
ראש הישיבה (שיחה | תרומות) (נשיאה בימין) |
(גניזת ספר תורה) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
== מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים == | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/ו|סימן ו]]}} שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר. | |||
== מעובד שלא לשמה == | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/ז|סימן ז]]}} אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר. | |||
== טלטולו מבית לבית == | == טלטולו מבית לבית == | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן נח}} תלה הדבר אם במקום ציבור או אצל יחיד. | תורה לשמה {{ממ|סימן נח}} תלה הדבר אם במקום ציבור או אצל יחיד. | ||
| שורה 5: | שורה 12: | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן נג}} אוסר. | תורה לשמה {{ממ|סימן נג}} אוסר. | ||
== נגיעה בו | == נגיעה בו ביד ערום == | ||
=== עם כפפות === | === עם כפפות === | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן כו}} חילק שאינו דומה למטפחת ואסור לגעת בו בספר תורה כיון שמיועד לידיים ולא לספר והרי זה דומה ליששכר איש כפר ברקאי שהיה כורך ידו בשיראים ועושה עבודה {{ממ|פסחים נז.}}. | תורה לשמה {{ממ|סימן כו}} חילק שאינו דומה למטפחת ואסור לגעת בו בספר תורה כיון שמיועד לידיים ולא לספר והרי זה דומה ליששכר איש כפר ברקאי שהיה כורך ידו בשיראים ועושה עבודה {{ממ|פסחים נז.}}. | ||
== נשיאתו == | == נשיאתו == | ||
=== עדיפות לנשיאה בימין == | === עדיפות לנשיאה בימין === | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן כב}} הזכיר את הכתוב לענין תורה מימינו אש דת למו, וה"ה לשאר ספרי קודש. ובעיקר כשלובש תפילין שעל ידי זה יהיה מסובב במצוות כמבואר בגמרא בשבת {{ממ|כב.}} לענין הדלקת נר חנוכה. | תורה לשמה {{ממ|סימן כב}} הזכיר את הכתוב לענין תורה מימינו אש דת למו, וה"ה לשאר ספרי קודש. ובעיקר כשלובש תפילין שעל ידי זה יהיה מסובב במצוות כמבואר בגמרא בשבת {{ממ|כב.}} לענין הדלקת נר חנוכה. | ||
== להעבירו לנרתיק פחות == | |||
תורה לשמה {{ממ|סימן כא}} אוסר משום מעלים בקודש ואין מורידים. | |||
== לחתוך מתוכנו חומש אחד == | |||
תורה לשמה {{ממ|סימן כה}} אוסר. | |||
== אחיזת ספר תורה בלא שקורא בו == | |||
הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/ספר תורה/י#ו|ס"ת פ"י ה"ו]]}} כתב בדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ספר תורה/י#ו|שם]]}} שאחיזת ספר תורה יש בה משום מצוה אפילו בלא שקורא בו. | |||
== הנחת ספר תורה על מטתו של חזקיה, ובאיסור הכנסת ספר תורה לבית הקברות == | |||
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא קמא/יז|בבא קמא יז]]}}. | |||
== גניזת ספר תורה == | |||
עי' ערך {{עע|גניזה}}. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־00:44, 26 ביולי 2024
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ספר תורה
מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים[עריכה]
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
מעובד שלא לשמה[עריכה]
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
טלטולו מבית לבית[עריכה]
תורה לשמה (סימן נח) תלה הדבר אם במקום ציבור או אצל יחיד.
הפחה כשאוחז בו[עריכה]
תורה לשמה (סימן נג) אוסר.
נגיעה בו ביד ערום[עריכה]
עם כפפות[עריכה]
תורה לשמה (סימן כו) חילק שאינו דומה למטפחת ואסור לגעת בו בספר תורה כיון שמיועד לידיים ולא לספר והרי זה דומה ליששכר איש כפר ברקאי שהיה כורך ידו בשיראים ועושה עבודה (פסחים נז.).
נשיאתו[עריכה]
עדיפות לנשיאה בימין[עריכה]
תורה לשמה (סימן כב) הזכיר את הכתוב לענין תורה מימינו אש דת למו, וה"ה לשאר ספרי קודש. ובעיקר כשלובש תפילין שעל ידי זה יהיה מסובב במצוות כמבואר בגמרא בשבת (כב.) לענין הדלקת נר חנוכה.
להעבירו לנרתיק פחות[עריכה]
תורה לשמה (סימן כא) אוסר משום מעלים בקודש ואין מורידים.
לחתוך מתוכנו חומש אחד[עריכה]
תורה לשמה (סימן כה) אוסר.
אחיזת ספר תורה בלא שקורא בו[עריכה]
הכסף משנה (ס"ת פ"י ה"ו) כתב בדעת הרמב"ם (שם) שאחיזת ספר תורה יש בה משום מצוה אפילו בלא שקורא בו.
הנחת ספר תורה על מטתו של חזקיה, ובאיסור הכנסת ספר תורה לבית הקברות[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (בבא קמא יז).
גניזת ספר תורה[עריכה]
עי' ערך *גניזה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |