הפלאה שבערכין/סתר-ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} '''אות סתר''' בבא קמא דף צ"ז. ובבא מציעא דף ס"ה. ניחא ליה דלא ניסתרי עבדי'. פירוש ניחא להו לבעלים שלא ישב העבד בטל ויסיח עצמו מן המלאכה ולא ישוב לעשות כבתחלה והעקר מן עת לסתור עכ"ל: בבב...") |
(תיקון) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
שיהיה פרושו בלשון הריסה ונתיצה איננו בלשון הקודש כי אם בלשון ארמי | שיהיה פרושו בלשון הריסה ונתיצה איננו בלשון הקודש כי אם בלשון ארמי | ||
נמצא פעם אחת בעזרא [[תנ"ך/עזרא/ה#יב|ה' פסוק י"ב]] וביתא דנא סתרה: | נמצא פעם אחת בעזרא [[תנ"ך/עזרא/ה#יב|ה' פסוק י"ב]] וביתא דנא סתרה: | ||
{{מרכז|נשלם אות הסמ"ך. | {{מרכז|נשלם אות הסמ"ך. נתחיל [[הפלאה שבערכין/עבד-ב|אות העי"ן]]}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:49, 17 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא > |
אות סתר בבא קמא דף צ"ז. ובבא מציעא דף ס"ה. ניחא ליה דלא ניסתרי עבדי'. פירוש ניחא להו לבעלים שלא ישב העבד בטל ויסיח עצמו מן המלאכה ולא ישוב לעשות כבתחלה והעקר מן עת לסתור עכ"ל: בבבא קמא פי' רש"י דלא נסתרי. שלא ילמד דרכי הבטלה. ובבבא מציעא פי' רש"י דלא נסתרי עבדי' שלא ירגיל להיות בטל נסתרי התי"ו משמשת בדרך המתפעלים וכו' וז"ל התוס' פירוש[1] בערוך לשון סתירה וקלקול הנה רש"י שפירש שלא ירגיל וכו' והוי העיקר כמו סורו [רע דקידושין דף פ"ב. שפירוש[2] רש"י שם מנהגו] ולכך מסיים רש"י התי"ו משתמשת בדרך המתפעל ולמנוע דוחק זה כתבו התוס' לשון סתירה והוי גם התי"ו מן העיקר. אכן במה שכתב הערוך והעיקר מן עת לסתור בנותי בכל תנ"ך ולא מצאתי. ודע דלסתור או סתירה וסותר שיהיה פרושו בלשון הריסה ונתיצה איננו בלשון הקודש כי אם בלשון ארמי נמצא פעם אחת בעזרא ה' פסוק י"ב וביתא דנא סתרה: