בית נתן/הקדמת המחבר

בית נתן הקדמת המחבר

הקדמת המחבר

ישמחו המעיינים ויגילו העוסקים בזה הים גדול ורחב ידים הוא תלמוד בבלי אשר צללו במים האדירים האלו גדולי חקקי לב והעלו מרגניתא בידייהו ולמפורסמות א"צ ראיה מה טובה עשו לנו המוהרש"א והמוהרש"ל וס' חכמת מנוח וס' מעשי רב ודכוותייהו ממגיהי התלמוד ובכל דור ודור מגיהים וחוזרים ומגיהים ובזמנינו זה זכינו להגהות הגאון ר' אליהו מווילנא ז"ל והגהות מהגאון ר"י פיק מברלין ז"ל ועד אחרון נתגלה בימינו הגהות הב"ח והגהות מבעל הלבוש והגהות ממפרשי הים, והנה כל אלה הגיהו מרוחב לבם ודעתם בלתי שהיה בידם גמרות כתיבת יד ועם כי עשו לנו טובה גדולה עם כל זה נמצא במלאכתם נזק רב כי כמה הגהות שמחקו נמצא אחז"ר קיום כאשר ימצא הקורא נעים הרבה בהגהות הללו ולדוגמא אביא בסוכה דל"א ע"ב בתוספות ד"ה דבר הדר באילנו משנה לשנה בן עזאי הוא דדריש הכי לקמן בפירקין והגיה רש"ל תחת בן עזאי ר' אבהו וגי' נכונה כפי נוסחת הדפוס ברם גי' כ"י שם בסוכה הוא כך אלא ה"ק עד שבאים קטנים עדיין גדולים קיימים בן עזאי אומר אימר אל תקרי הדר אלא הדר באילנו משנה לשנה ר' אבהו אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בל' יון קורין למים הידור ואיזה אילן שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג ע"כ ובלתי ספק שכך היה הגירסה לפני בעלי התוספות והגהת רש"ל איננו צודק וכן הוא גירסת הרא"ה בחי' סוכה כ"י מובא בשמחת הרגל בלימוד נ' לסוכות ד' מ"ח ע"ש וכן הוא הגי' בתורת כהנים פ' אמור פ' י"ז בן עזאי אומר הדר באילנו וכו' ועיי' בס' יד דוד שהכריח בראיות שאי אפשר להיות טעות סופר בתורת כהנים וע"ש, ושכמה מקומות נכנסו בדוחקים עצומים לקיים הגירסא כדוגמא ברכות ד' מ"ח ששה ודאי וכו' והגאון מו"ה העשיל ז"ל המציא משכלו שהוא ר"ת וד' אוכלי ירק וכבר הגאון בס' סמיכת חכמים כותב על ר"ת הנז' שאינו אמת וכמה דיות נשפכו בזה על חנם ובכ"י ל"ג בכלל תי' ודאי, ועוד דוגמא בעירובין ד"פ רע"ב ל"א מצד שאני וכתב הגאון ר"י פיק עה"ג וז"ל ג"ת הללו משולל הבנה למאד והגרא"ו ז"ל הגיה בב"ד שאני ועיי' בהגהת הב"ח מה שהאריך בזה ועיי' בשו"ת מאיר נתיבים אריכות דברים בזה בסי' ח' עש"ב ובכ"י לא גרסינן זה כלל:

והנה ידוע מה שכתב רבינו תם בתחלת ס' הישר וז"ל כי ראיתי אשר שותים מים הרעים הבאים לקראת מגיהי ספרים בלא שכר תרומת הלשכה כי אם לזרוע[ו] היו והזריז הרי זה משובח ואע"ג דלט רבינו גרשון מאור הגולה כל מאן דמשתבש תלמודא הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש ולא די להם בגרסאות הנראין פירוש לשבש כי אם בדברי תנאים ואמוראים עצמן ולא יתכן כן לכל יראי שמים כי גם ר' שלמה זקיני זצ"ל אם הגיה הגירסא בפירושיו הגיה אך בספרו לא הגיה כי אם שותי מימיו הגיהו על פירושו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולת במ' זבחים לבדה ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו שאם ידע אדם הלכה יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה אך הספרים לא ימחוק שדברי תורה ענים במקומם ועשירים במקום אחר (כמבואר בירושלמי פ"ג דראש השנה הלכה ה' על מתני' שוה היובל לר"ה וכו' ומובא בתוספות בכריתות י"ד ד"ה אלא דרפרם וכו') ואם דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל י"נ [ע"ב]) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא לי' מרי' לרבינו שמואל אחי כי על אחת שהגיה רבינו שלמה הגיה הוא עשרים ולא עוד אלא שמחק הספרים וידעתי גם אני כי מגודל לבבו ועומק פלפולו עשה זאת וראייתו במקומות בספרים ישינים ואינה ראיה כי גם בספרים ישנים אכתוב לך בזה הס' אשר חסרו מאשר לפנינו וקודמי קדומים ישנים מיושנים לא יעידום ולא כר"ח שהם גורסים אשר יעידום נאמנים ויהיו דברי אלה קרובים לכל ירא שמים לבלתי ישבשו הס' למוחקם ולא לעשות לא הן לאו ולא לאו הן וכו' עכ"ל הראינו לדעת מדברי ר"ת הללו שהגהה מדעתו בלתי ס' ישנים וקדומים היא סכנה עצומה:

והנה אינה ה' לידי פעה"ק ירושלם תו' ש"ס על קלף ישן נושן סדר זרעים ומועד בשלימות והגם שאיני אוכל להעיד על זמן כתיבתו מ"מ מהותו וחזותו מוכיח שהוא מזמן קדמון קודם שיצא מלאכת הדפוס בעולם ולדעתי קרוב הדבר שש"ס הנז' היה נמצא ביד הרמב"ם (כי ממצרים הובא הש"ס הנז' הנה ע"י חכם א' כמו"ה יקותיאל הלוי ז"ל) כי כן מזכיר הרמב"ם פט"ו מה' מלוה וז"ל והגיע לידי במצרים מקצת גמרא ישנה כתוב על הגוילים כמו שהיו כותבים קודם לזמן הזה בקרוב חמש מאות שנה והיה כי נבא לחשבון נמצא שנכתבה הגמרא הזו שבאה ליד הרמב"ם כמו ק"ס שנה אחר חתימת התלמור. והנה בראש הכ"י כתוב וז"ל הצעיר אברהם בכר יצחק הלוי אבקראט נ"ע קניתי זה הספר והוא תלמוד זרעים ומועד גמרא ומשניות פה מצרים ה' שי"ז ליצירה ע"כ וש"ס הלזו היה ביד הרב מופת הדור חיד"א זלה"ה כמבואר בשם הגדולים ח"ב מערכת ג' אות א' וז"ל ראיתי ש"ס כולו כתוב על קלף בעיר פפראשא שבתחלת אשכנז וכו' ולהיות כי הנח"ץ השיאני ויהי דוד נחפז ללכת לא זכיתי ליהנות הרבה לאור הש"ס הנז' וכו' גם בארץ מצרים ראיתי ברכות וסדר מועד ש"ס על קלף כתיבת יד ושם ראיתי פ"ק דברכות בנוסחא דקמן די"א וב"ש ההוא פרט לשלוחי מצוה ורבים נתקשו בה ובש"ס הנז' לא גריס לה כלל, עוד מצאתי בש"ס פ"ג דסוכה דבנסחתנו ד' ל"ז איתה ור' יהודה סבר הני לדפנות ונתקשו רבים ושלמים על דברי תוספות שכתבו שם ר' יהודה הוה מוקי ליה לדפנות, דמאי אתו לאשמעינן והם דברי הש"ס ובש"ס הנז' ליתנהו להני מילי בש"ס כלל, ועוד מצאתי בפ"ק דחגיגה ד"ו ע"א בנוסחתין השיב רבי תחת בית הלל וכו' א"ל אביי ולטעמיך והוא פלא איך אביי יאמר לרבי והרז"ה במאור פ"ק דר"ה עמד ע"ז וכתב דמצא נוסחא א"ל אבוה והוא רשב"ג ע"ש ובש"ס הנז' כתוב השיב ר' זירא תחת ב"ה וכו' א"ל אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם בפתח עינים יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג והיכא אתמר וכו' ע"ש וכן הוא בש"ס הנז' כדבריו. ואני אומר כמו שכתב שלא זכה ליהנות הרבה לאור הש"ס כ"י שבעיר פפראשא שגם בש"ס הנז' לא זכה ליהנות הרבה לאור הש"ס הנז' כי אילו היה נותן עיניו בו בודאי היה מעתיק ממנו כמה נוסחאות וגרסאות דווקנאות כאשר אני נותן לפניך היום קורא נעים והנה סעיפי השיבוני כי לא על חנם זיכני השי"ת והגיע הש"ס לידי כי אם לזכות בו את הרבים ואינו מן הצורך להזכיר גודל התועלת בהגלות נגלות גרסאות חדשות והם באמת ישנות צפונות וטמונות לדור האחרון וכמה קושיות מגדולי מפרשים ומחברים יתורצו ע"י זה וכמה בנינים שבנו האחרונים יפלו כי בנו אשיותיהם על יסוד רעוע וכבר הבאתי לעיל דברי הרב חיד"א שבמקומות הנזכרים שנתקשה לו גי' הספרים ומצא גי' אחרת בכ"י הנז' ויהי בעיניו כמוצא שלל רב וכן כל מחבר שמצא איזה גי' אחרת בכ"י שש ושמח ע"ז כשמחת כקציר ומביא סיוע ממנו וכאשר תראה בהקדמת הרב באר שבע שמצאו לו סיוע בהרבה מקומות בגמרות ישנות בקלף גי' דווקני' הנמצאים בא"י מימות עולם שהיו חכמים בזמן חכמי משנה וגמרה יע"ש הרב מוהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית טפלתי דל"ה ע"ב עש"ב דבריו כי נעמו ודבריו מכוונים עם גי' הכ"י, הרב אמר ידיד ד"ה נתקשה בדברי דש"י דכ"ח ד"ה מאן אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י:

והנה קראתי חיבורי זה בית נתן בדרך שדרשו חז"ל ע"פ הכן בחוץ מלאכתך (משלי כ"ד [כז]) ועתדה בשדה לך אחר ובנת ביתך זה גמרא ולהורות נתן שלא עשיתי כ"א אסיפה בעלמא והכנסתים בבית טפלתי וגם לרבות איזה הערות מילי מילי קטני ממני הצעיר במקום שהיה נ"ל צורך כפי הענין וכפי המקום וכפי הזמן כידוע כי שמעתתא בעי צלותא ובפרט לאוקומי גירסא סייעתא מן שמיא בעי וידוע כי הרבה סבות מבטלות את האדם מעיון הישר ובפרט העניות הוא גורם גדול ומה גם בצע"ריך ירושלם ת"ו שרוב הת"ח רדיף אבתרייהו שרא' דעניותא וידוע מש"כ רש"י בס' וישלח ויבא יעקב שלם שלם בגופו שלום בממונו שלום בתורתו וכתוב בתוצאות חיים וז"ל מה שמהפך רש"י ז"ל הסדר ולא הקדים שלימות התורה תחלה במה שהיא תחלה וראשית לכל נראה לומר כי שלימות בריאת הגוף ושפע ברכת עושר ממון הם כלים והכנות אל מחשבת לבו שיהא פנוי בלי שום דאגה וחסרון מזונות ואז הוא מוכן לתלמוד תורה בשמחה וטוב לב וזהו כונת רש"י ז"ל במה שמסדר שלימות הגוף תחלה לומר שהיה בכחו וגבורתו, ואח"כ שלם בממונו שלא היה לו דאגת פרנסה ועל ידי שני אלו שלם בתורתו ובכן אחת שאלתי מאת ה' הצל תצילני מחמשה סבות המונעות האדם משלמותו עיין במורה נבוכים פ' ל"ד מהחלק הא' אמר וז"ל הסבות המונעות העיון חמש הנה א' היא עומק המושג, ב' היא קוצר המשיג, ג' היא אורך ההצעות כי לאדם בטבע לבקש התכלית, ד' היא טרדת הבית על המזונות ה' היא ההכנה הטבעית.

והנה הרב כמו"ה משה אגוזי ז"ל בספרו החשוב גל של אגוזים הנדפס בבילוידיר הסמוך לקושטנדינא בזמן שולטן מורד, הביא דברים הללו והוסיף עליהם וז"ל וראה גם ראה איך באו חמשתן כסדרן כדברי אדונינו דוד ע"ה אם הא' עוסק המושג אמר פלאות עדותיך יפלא ממך דבר על כן נצרתם נפשי כדי להעמיק בהם, אם השניה קוצר המשיג אמר פתח דבריך יאיר מבין פתאים ואמר כי הנגלה מפתח דברי התורה שהיא החלק הספוריי אשר בראש הספר שהוא כל חומש בראשית נראה דבר קל ההשגה מאד אם נקח הספורים ההם על פי פשטן לבד ובזה ידמו הפתאים והם קצרי ההשגה בדברים העמוקים שאין בהם אלא פשטן ויתנו לב להבין פשטן ויהיה להם זה דרך ומסלול להבין גם בנסתרים וזה עצמו כיון דוד ע"ה בפ' עדות ה' וכו' ואמר כי חלק הספוריי שבתורה שנקרא עדות בדברי המחברים היא מחכימת פתי ועל הדרך שקדם ואמר מכוון לזה ג"כ מכל מלמדי השכלתי ואמר כי נצרכתי אל מלמדים שונים אם מלמדים תורניים אם מלמדים משאר חכמות כדי להבין בעומק ספורי עדותיך ואם ספור מעשה בראשית שאם לא אדע באותן החכמות יראה לי ספורו כשיחה לבד (ובמאמר אשר כתבתי על מסבת אבות קראתיו עטרה לאבות במשנת בן זומא שם ידבר עמך ביאר ענין זה בהרחבה) ואם השלישית והיא אורך ההצעות אמר פי פערתי ואשאפה ידוע כי הפעירה בלשון העבריה תאמר על פתיחת הפה המופלגת אמר ופערה פיה לבלי חק וכן השאיפה על הבליעה המופלגת אמר ושאף צמים חילם ויאמר א"כ לאורך הצעות התורה פערתי את פי ואשאפה לארכה ולרבויים, ואם הרביעית והוא טרדת המזונות אמר פנה אלי והנני כמשפט לאוהבי שמך וכאמרו במדרש פנה אלי והנני כד"א ופניתי אליכם והפרתי אתכם וכתיב בתריה ואכלתם ישן נושן ואמר מבואר ענין זה במקום אחד ביאור נגלה פנה אלי וכו' ואמר אחר שאני יחיד מבני בנים ובנות ולהיות עני פנה אלי וברכני כברכתך בהרוחת מזונות בני ובנותי, ואם החמישית ואם ההכנה הטבעית יאמר פעמי הכן כאמרתך ע"ד אומרם ז"ל כי הכנת הטבע האדם החכם יהיה או סכל הוא נגזר מאתו יתברך בעת ההריון כאומרם במאמר שבנדה טפה זו מה תהא עליה וכו' עד כאן זכר הה' סבות הנזכרים אמנם בפסוקים הבאים אחריהם אמר פדני מעושק אדם וכו' ירצה אל סיבה אחרת זכרה הרב ז"ל בפ' הל' ח"א בשם אלכסנדר הפרדוסי והיא אהבת השררה והניצוח מביאות האדם אל הטעות בהתוכחו עם חביריו ואין לך עושק בעושק האמת, ואמר פניך האר בעבדך ירמוז אל סבה האחרת זכרה הרב ז"ל שם אמר ובזמננו עוד סיבה במניעת העיון והיא ההרגל אשר הורגלו האנשים על פשוטי הכתובים המיחסים לו ית' איברים גשמים ופעולות גשמיות כי דברה תורה בלשון בני אדם והם לא ידעו זה והעתקתם מהרגלם יקשה מאד הוא אומר פניך האר בעבדך כלומר הבינני סוד הפנים הנאמרים בך ובכללם כל שאר הכלים הגשמיים המיוחסים אליך בלשון הכתובים גם למדני חקיך כלומר איזה ענין ופעולה הוא חסרון בחקיך ליחסו לך ואמר בפסוק האחרון פלגי מים ירדו עיני אפשר שירצה פלגי כלומר חלוקי הצורות אשר יציירו במים והמראית הנופלת בהם כי להיותם ספיריים יקבלו כל מראה גם יקבלו כל צורה על זה יכנו צורות הנמצאות אל המים כמו שכתב הרי"ע בעקידה בפסוק ויהי מבדיל בין מים למים וא"כ כמו שהמים הם משוללים מכל מראה להיותם ספיריים לא נוכל לתארם במראה כי אם על צד השלילה ונאמר בהם אינם לא אדומים ולא לבנים ולא ירוקים וכדומה כן נתאר את השם ית' בשוללות אמר החכם המליץ בהשגת קצת שולליות ילבש צדקה מבקר בהיכלך הוא אומר על לא (ד' תיבות הללו הו"א או"מר ע"ל ל"א לא נמצא בנוסחת הדפוס בס' בחינת עולם אשר עליו כיון המחבר ומאמר זה הוא בפ' י"ג וע"ש במפרשיו ובפרט בס' העוין מה"ר משה קוניץ ז"ל אות ל"ז ואות ל"ה בביאור המילות ע"ש) כלומר על צד הלא פירש על צד השלילה שמרו עיני תורתך וכמו שנתאר חלוקי מראות המים הנה התבארו לפני כל הכתובים הבאים כאות הזאת סתם תפלת המשורר ע"ה כי על זאת יתפלל יתחנן פי ואני אתנהלה לאטי בוטח בה' עזי ומפלטי להוציא לאור משפטי הוא יתמוך אשורי חרטי ועטי להיות קולע אל השערה ולא אחטיא עכ"ל העתקתי כל דברי הרב להיות כלול בדבריו כל ההתנצלות השייכים למוציא לאור חיבור מה:

ועתה אודיע דרכי בחיבורי זה העתקתי הדף מש"ס דפוס סלאויטה אשר היה לפני וגם השורה מהדף ההיא ותחילת הדבור הוא מה שכתוב בנוסחת הדפוס נדפס באותיות מרובעות והשאר מה שנדפס באותיות רש"י הוא נוסחת הכ"י ככה הנהגתי על הרוב במקום שהשינוים מועטים אכן במקום שהשינוים מרובים והיה מתבלבל הקורא אם הייתי מעתיק רק השינוים העתקתי כל לשון הגמרא השייך לאותו ענין למען ירוץ הקורא בו וממילא יובנו השינויים. והנה אנה ה' לידי חמדה גנוזה המונח באוצרי סגולת מלכים פסקי מוהר"י מטראני הראשון בעל המחבר ס' המכריע ותוספות רי"ד על קידושין וכדי לזכות את הרבים הדפסתי אותו אחר ההגהות דמסכת ברכות וכשיעזור לי השי"ת להדפיס ההגהות על מס' שבת עירובין ופסחים אדפיס אי"ה ג"כ אחר ההגהות מכל מסכתות הנ"ל פסקי מוהר"י מטראני הנז' כי הנם בידי פסקים הנ"ל עם חתימת הרב המפורסם חיד"א ז"ל המעיד בח"י על אמיתותן:

הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם הגבירים הרמים אנשי שם קרית מלך רב ווין הבירה המקבלים את כל אדם בסבר פנים יפות וגם אותי תמכו בימין צדקם וכמה מהם באו על החתום לקבל הספר במתנה הראויה להתכבד הש"ית יתן להם ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם וירום קרנם למעלה למעלה:

ואפיריון אמטיה לכבוד הגביר המפורסם בישראל גדול שמו כשמן תורק ובאפלטמון שריחו נודף מרחוק כש"ת כמו"ה איציק דייטש נ"רו k. k. Hofwechsler אשר עמד על ימיני לסעדני בסיוע שיש בו ממש לי בפרט וליושבי עה"ק תובב"א בכלל כן יאבה השי"ת להריק ברכתו ממעל על ראש הגביר הנ"ל להגדיל שמו ותפארתו וירום כוכב מערכתו עם מחברתו הטהורה הגבירה היקר' הכשרה בנשים מרת שפרה מב"ת יבלו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים וישפיע להם שפע ברכות הם ובניהם ובנותיהם עדי עד בעושר ובכבוד ואריכות ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו להם ולראות בשמחת בניהם ובני בניהם שלישים גם רביעים אכי"ר:

ועל הטוב יזכר שמו הטוב והנעים הגביר המפורסם אור יומם טהור ידים ונקי כפים עושה צדקה וחסד לתושיה כפלים דחיל ומוקיר רבנן במנה אפים כש"ת כמו"ה יאודה ליאון אדוט נר"ו יאיר וזהיר כאור הבהיר אשר גם הוא אמץ וחזק ידי הרפות ואני תפלה קולי אל ה' אקרא קלא דלא פסק מן שמיא מיהב יהבי ליה רב חינא ורב חיסדא יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים עם נות ביתו הגבירה היקרה הצנועה מרת רבקה תי' לאוי"ט אשר אין עיניה צרה באורחים אדרבה מקבלת את כל אדם בסבר פנים יפות הטיבה ה' לטובים בברכה המשולשת בני חיי ומזוני רויחי מברכת שמים ממעל ירעפו עליהם הטוב האמיתי להם ולבנותיהם ולבניהם אנשי חסד ויראי ה' ה' עליהם יהיה ברוב עוז ושלום:

והני נשי במה זכנהו בכוס של ברכה וחיים למשמרת שלום לזוגתי המיוחסת המהוללה היקרה הצנועה וחסידה מרת שפרה בריינדל נכדה של הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה כמוהר"ר דוד צבי זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ ודק"ק מאהליב יע"א ואזכה לראות עמה בשמחת בנותינו היקרות ובשמחת בנינו היקר בן ציון בתוככי ירושלם תובב"א

ואשאל עזר מהעוזר האמיתי שיתן לי כח ועוז להוציא לאור שאר ההגהות מסדר מועד כולו עם כמה פירושים מחידושי הראשונים אשר עד היום לא שזפתו עין רואה ומבקש רחמי אל שיחזירני מהרה למקום מה נורא אשר עיני ולבי שם כל הימים ויקרא שמו בית אל

נחמן נתן קורוניל מעה"ק תובב"א:

---

---

שולי הגליון

---

---