שדי חמד/כללים/א/כז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/כז|action=edit}} כז]'''}} '''אין עונשין מה"ד''' לענין ממון אי ענשינן או לא מסוגיא דבבא קמא ד' ס"ג ע"ב וכ"ת ליתי בק"ו מטוען טענת גנב וכו' ובד' ס"ד ע"ב אמר אביי לא ליכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב וכו' משמע דפשיטא ליה לש"ס דעונשין ממון מה"ד וע"ע שם ד' ז"ן ע"ב ובב"מ ד' צ"ד ע"ב וצ"ה ע"א אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמר ק"ו וכו' והתוס' ריש ב"ק ב' ע"א ד"ה ולא זה וזה הוכיחו מפרק הפרה דתלמודין ס"ל דעונשין ממון מה"ד עי"ש ונראה דאין משם כ"כ ראיה דאפשר לדחות דנהי דמכירה לא מצינן למילף דאין עומה"ד מ"מ אפשר דתלמודין יליף כדיליף במכילתא משפטים וטבחו או מכרו אם על הטביחה חייב על המכירה לא כ"ש לומר שאין עומה"ד הובא בגליון רע"ק איגר שם אך מסוגייאות הנ"ל היה להם להכריח דתלמודין ס"ל דעומה"ד ומטביחה דיליף במכילתא ל"ק די"ל דתלמודין ס"ל דאתי קרא לאשמועינן דמה מכירה דלא אפשר דלאו ע"י אחר אף טביחה וכו' עיין ב"ק ע"ט ע"א ועיין רש"י ב"ק ג' ע"א ד"ה אידי ואידי ותוס' שם ד"ה והא דמכליא קרנא דפשיטא להו דעומה"ד ממון. וכ"ן מרש"י ב"ק ד' פ"ד ע"ב ד"ה כויה דלית בה חבורה עי"ש ושמא ס"ל דהוי גילוי מילתא בעלמא. אך פשט הדברים מוכיחים דקי"ל בממון עומה"ד אלא דמדברי התוס' קמא ד' ד' ד"ה ועדים זוממין משמע קצת דלריב"א אין עונשין ממה"ד וכ"ן שהבין בדעת הריב"א הגאון חתם סופר בחיו"ד סי' רכ"ז ד"ה והנראה לע"ד וגם ייחס לזה דעת רבינו מוהר"י בן מיגאש עי"ש ולא ידעתי מה יענו שפתי צדיקים לסוגייאות הנ"ל דמשמע דנקיטינן דעוממה"ד ובסוף תשו' החת"ס הנ"ל כ' ג"כ דהכי קי"ל עי"ש באות ג' ובפסקי תוס' קמא ב' ע"א כתבו דאין עונשין ממון מה"ד והוא תמוה דמדברי התוס' בתכשיטין שבפנים מוכח דס"ל דעונשין וכ"כ בפסקי תוס' אות י"ב דבממון עונשין ועיין ב"ק ד' ד' ע"א ולאו ק"ו הוא ומה שן שאין כונתו להזיק וכו' ובד' כ"ה ע"ב וד' כ"ו ע"א תוי"ט פ"ק דקמא ד"ה כהרי וכו' וברש"י חגיגה י"א ע"ב ד"ה לבתו ובכללי מבוא התלמוד מוצל מאש דת סי' ק' קהלת יעקב אות ל' וביד מלאכי סי' נו"ן בשם | {{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/כז|action=edit}} כז]'''}} '''אין עונשין מה"ד''' לענין ממון אי ענשינן או לא מסוגיא דבבא קמא ד' ס"ג ע"ב וכ"ת ליתי בק"ו מטוען טענת גנב וכו' ובד' ס"ד ע"ב אמר אביי לא ליכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב וכו' משמע דפשיטא ליה לש"ס דעונשין ממון מה"ד וע"ע שם ד' ז"ן ע"ב ובב"מ ד' צ"ד ע"ב וצ"ה ע"א אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמר ק"ו וכו' והתוס' ריש ב"ק ב' ע"א ד"ה ולא זה וזה הוכיחו מפרק הפרה דתלמודין ס"ל דעונשין ממון מה"ד עי"ש ונראה דאין משם כ"כ ראיה דאפשר לדחות דנהי דמכירה לא מצינן למילף דאין עומה"ד מ"מ אפשר דתלמודין יליף כדיליף במכילתא משפטים וטבחו או מכרו אם על הטביחה חייב על המכירה לא כ"ש לומר שאין עומה"ד הובא בגליון רע"ק איגר שם אך מסוגייאות הנ"ל היה להם להכריח דתלמודין ס"ל דעומה"ד ומטביחה דיליף במכילתא ל"ק די"ל דתלמודין ס"ל דאתי קרא לאשמועינן דמה מכירה דלא אפשר דלאו ע"י אחר אף טביחה וכו' עיין ב"ק ע"ט ע"א ועיין רש"י ב"ק ג' ע"א ד"ה אידי ואידי ותוס' שם ד"ה והא דמכליא קרנא דפשיטא להו דעומה"ד ממון. וכ"ן מרש"י ב"ק ד' פ"ד ע"ב ד"ה כויה דלית בה חבורה עי"ש ושמא ס"ל דהוי גילוי מילתא בעלמא. אך פשט הדברים מוכיחים דקי"ל בממון עומה"ד אלא דמדברי התוס' קמא ד' ד' ד"ה ועדים זוממין משמע קצת דלריב"א אין עונשין ממה"ד וכ"ן שהבין בדעת הריב"א הגאון חתם סופר בחיו"ד סי' רכ"ז ד"ה והנראה לע"ד וגם ייחס לזה דעת רבינו מוהר"י בן מיגאש עי"ש ולא ידעתי מה יענו שפתי צדיקים לסוגייאות הנ"ל דמשמע דנקיטינן דעוממה"ד ובסוף תשו' החת"ס הנ"ל כ' ג"כ דהכי קי"ל עי"ש באות ג' ובפסקי תוס' קמא ב' ע"א כתבו דאין עונשין ממון מה"ד והוא תמוה דמדברי התוס' בתכשיטין שבפנים מוכח דס"ל דעונשין וכ"כ בפסקי תוס' אות י"ב דבממון עונשין ועיין ב"ק ד' ד' ע"א ולאו ק"ו הוא ומה שן שאין כונתו להזיק וכו' ובד' כ"ה ע"ב וד' כ"ו ע"א תוי"ט פ"ק דקמא ד"ה כהרי וכו' וברש"י חגיגה י"א ע"ב ד"ה לבתו ובכללי מבוא התלמוד מוצל מאש דת סי' ק' קהלת יעקב אות ל' וביד מלאכי [[יד מלאכי/כללי/התלמוד/נ|סי' נו"ן]] בשם האסיפת זקנים לקמא כתב דדוקא בבור הוא דאמרו כן במכילתא הא בעלמא עונשין עי"ש ועיין באר יעקב בכלל י"ט מלא הרועים בח"ב ד' ל"ז מקור ברוך הנד"מ ד' כ"ג ע"א ובקובץ על יד ב[[קובץ על יד החזקה/עבודה זרה/ו#ד|פ"ו מהל' ע"ז ה"ד]] כתב דלטעם מוהרש"א בסנהדרין ד' י"ד ע"ב (ט"ס הוא וצ"ל ס"ד ע"ב) דמשום שהוא חמור אולי אינו מתכפר בזה. בממון עונשין דמה"ת יפסיד חברו שלא לשלם לו הזקו אם יש סברא שחייב לו יותר ולטעם האחר אין עונשין. (ועיין [[שדי חמד/כללים/א/שלא|לקמן אות של"א]] דקי"ל כהטעם השני) ועיין אור חדש לקידושין על ד' כ"ד דבעבד דאיכא איסור וממון ילפי' האיסור בק"ו וממילא פקע ממונו ועתה נד"מ ש"ס בדפוס רא"ם וראיתי ב[[רש"ש/בבא קמא/ד/ב#|חי' הרש"ש]] בב"ק ע"ד התוס' ד' ב' ד"ה ולא זו"ז שתמה על הפסקי תוס' ממ"ש התוס' וכ' דנקיטינן דעוממה"ד ועוד לו שם על ד' כ"ד ע"ב עי"ש ומדברי האור חדש הנ"ל מוכח דס"ל דבמידי דאית ביה איסור ממון ממונא בתר איסורא גריר ועיין מה שציינתי בזה ב[[שדי חמד/כללים/ס/פו#ובממון|מערכת הסמך אות פ"ו]] ד"ה ובממון: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: א]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:10, 28 בספטמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
כז אין עונשין מה"ד לענין ממון אי ענשינן או לא מסוגיא דבבא קמא ד' ס"ג ע"ב וכ"ת ליתי בק"ו מטוען טענת גנב וכו' ובד' ס"ד ע"ב אמר אביי לא ליכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב וכו' משמע דפשיטא ליה לש"ס דעונשין ממון מה"ד וע"ע שם ד' ז"ן ע"ב ובב"מ ד' צ"ד ע"ב וצ"ה ע"א אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמר ק"ו וכו' והתוס' ריש ב"ק ב' ע"א ד"ה ולא זה וזה הוכיחו מפרק הפרה דתלמודין ס"ל דעונשין ממון מה"ד עי"ש ונראה דאין משם כ"כ ראיה דאפשר לדחות דנהי דמכירה לא מצינן למילף דאין עומה"ד מ"מ אפשר דתלמודין יליף כדיליף במכילתא משפטים וטבחו או מכרו אם על הטביחה חייב על המכירה לא כ"ש לומר שאין עומה"ד הובא בגליון רע"ק איגר שם אך מסוגייאות הנ"ל היה להם להכריח דתלמודין ס"ל דעומה"ד ומטביחה דיליף במכילתא ל"ק די"ל דתלמודין ס"ל דאתי קרא לאשמועינן דמה מכירה דלא אפשר דלאו ע"י אחר אף טביחה וכו' עיין ב"ק ע"ט ע"א ועיין רש"י ב"ק ג' ע"א ד"ה אידי ואידי ותוס' שם ד"ה והא דמכליא קרנא דפשיטא להו דעומה"ד ממון. וכ"ן מרש"י ב"ק ד' פ"ד ע"ב ד"ה כויה דלית בה חבורה עי"ש ושמא ס"ל דהוי גילוי מילתא בעלמא. אך פשט הדברים מוכיחים דקי"ל בממון עומה"ד אלא דמדברי התוס' קמא ד' ד' ד"ה ועדים זוממין משמע קצת דלריב"א אין עונשין ממה"ד וכ"ן שהבין בדעת הריב"א הגאון חתם סופר בחיו"ד סי' רכ"ז ד"ה והנראה לע"ד וגם ייחס לזה דעת רבינו מוהר"י בן מיגאש עי"ש ולא ידעתי מה יענו שפתי צדיקים לסוגייאות הנ"ל דמשמע דנקיטינן דעוממה"ד ובסוף תשו' החת"ס הנ"ל כ' ג"כ דהכי קי"ל עי"ש באות ג' ובפסקי תוס' קמא ב' ע"א כתבו דאין עונשין ממון מה"ד והוא תמוה דמדברי התוס' בתכשיטין שבפנים מוכח דס"ל דעונשין וכ"כ בפסקי תוס' אות י"ב דבממון עונשין ועיין ב"ק ד' ד' ע"א ולאו ק"ו הוא ומה שן שאין כונתו להזיק וכו' ובד' כ"ה ע"ב וד' כ"ו ע"א תוי"ט פ"ק דקמא ד"ה כהרי וכו' וברש"י חגיגה י"א ע"ב ד"ה לבתו ובכללי מבוא התלמוד מוצל מאש דת סי' ק' קהלת יעקב אות ל' וביד מלאכי סי' נו"ן בשם האסיפת זקנים לקמא כתב דדוקא בבור הוא דאמרו כן במכילתא הא בעלמא עונשין עי"ש ועיין באר יעקב בכלל י"ט מלא הרועים בח"ב ד' ל"ז מקור ברוך הנד"מ ד' כ"ג ע"א ובקובץ על יד בפ"ו מהל' ע"ז ה"ד כתב דלטעם מוהרש"א בסנהדרין ד' י"ד ע"ב (ט"ס הוא וצ"ל ס"ד ע"ב) דמשום שהוא חמור אולי אינו מתכפר בזה. בממון עונשין דמה"ת יפסיד חברו שלא לשלם לו הזקו אם יש סברא שחייב לו יותר ולטעם האחר אין עונשין. (ועיין לקמן אות של"א דקי"ל כהטעם השני) ועיין אור חדש לקידושין על ד' כ"ד דבעבד דאיכא איסור וממון ילפי' האיסור בק"ו וממילא פקע ממונו ועתה נד"מ ש"ס בדפוס רא"ם וראיתי בחי' הרש"ש בב"ק ע"ד התוס' ד' ב' ד"ה ולא זו"ז שתמה על הפסקי תוס' ממ"ש התוס' וכ' דנקיטינן דעוממה"ד ועוד לו שם על ד' כ"ד ע"ב עי"ש ומדברי האור חדש הנ"ל מוכח דס"ל דבמידי דאית ביה איסור ממון ממונא בתר איסורא גריר ועיין מה שציינתי בזה במערכת הסמך אות פ"ו ד"ה ובממון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |